דלג לתוכן

גזים אידיאליים

פיזיקה A-Level · נושא 15

שיעור וידאו לנושא זה פתח את עמוד הוידאו
13:48

גזים אידיאליים

החזיקו כוס מים אחת. זה נראה פשוט מספיק. אבל בתוכה יש יותר מולקולות מאשר תוכלו לספור לעולם. מול אחד של מים — רק שמונה עשר גרם, מ…

קריינות באנגלית · כתוביות באנגלית ובסינית 中文 שאפשר להחליף ביניהן

15.1

המול

סיילבוס
  1. להבין שכמות חומר היא כמות בסיס במערכת SI עם היחידה הבסיסית מול
  2. להשתמש בכמויות מולריות כאשר מול אחד של כל חומר הוא הכמות המכילה מספר חלקיקים של חומר זה השווה לקבוע אווגדרו $N_{\text{A}}$

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

כמות חומר היא גודל בסיסי ב-SI. היחידה שלה היא מול (mol) — אחד משבעת יחידות הבסיס ב-SI, לצד הקילוגרם, המטר, השנייה, האמפר וה-קלווין מנושא 1.

מול אחד מכיל את מספר אוגדרו של חלקיקים
מול אחד מכיל את מספר אוגדרו של חלקיקים

למול אחד מכל חומר יש מספר חלקיקים השווה ל-קבוע אוגדרו:

$$N_{\text{A}} = 6.02 \times 10^{23}\ \text{mol}^{-1}.$$

"חלקיק" מתייחס לכל דבר שאתה סופר — אטומים ל-יסוד חד-אטומי כמו הליום, מולקולות ל-$\text{O}_{2}$ או $\text{H}_{2}\text{O}$. תמיד אמור מה אתה סופר.

עבור $n$ מולים, מספר החלקיקים הוא $N = n N_{\text{A}}$.

המסה המולרית $M_{\text{m}}$ היא המסה של מול אחד ($\text{kg mol}^{-1}$ או $\text{g mol}^{-1}$). המסה של $n$ מולים היא $M = n M_{\text{m}}$. המסה של חלקיק אחד היא $m_{0} = M_{\text{m}} / N_{\text{A}}$.

ניסוח המבקר. קבוע אווגדרו הוא המספר של אטומים (או מולקולות) במול אחד של חומר — נקודה אחת; הוספת "ב-$0.012\ \text{kg}$ של פחמן-12" מקובלת אך אינה נדרשת. נשאל על "היחס בין $N_{\text{A}}$, $R$ ו-$k$", כתוב $k = R/N_{\text{A}}$ (או $R = N_{\text{A}}k$).

דוגמה מוצעת. לחמצן יש מסה מולרית של $32\ \text{g mol}^{-1}$. חשב את מספר המולקולות ב-$8.0\ \text{g}$ של חמצן.

$m_{0} = \dfrac{M_{\text{m}}}{N_{\text{A}}} = \dfrac{0.032}{6.02 \times 10^{23}} = 5.3 \times 10^{-26}\ \text{kg}$. $8.0\ \text{g}$ הוא $n = 8.0/32 = 0.25\ \text{mol}$, ולכן $N = nN_{\text{A}} = 1.5 \times 10^{23}$ מולקולות. שמור על מסות מולריות ב-$\text{kg mol}^{-1}$ כאשר התשובה בקילוגרמים — הגורם של $1000$ הוא הטעות הנפוצה ביותר.

חקור

מעבדת ספירת חלקיקים במוles

חלקיקים = n x קבוע אווגדרו

שנה כמות חומר וראה כי המספר של חלקיקים נמתח ישירות.

מילון מונחים אימון
English עברית
mole/məʊl/ מול
amount of substance/əˈmaʊnt ɒv ˈsʌbstəns/ כמות חומר
kelvin/ˈkelvɪn/ קלווין
Avogadro constant/ˌævəˈɡædrəʊ ˈkɒnstənt/ קבוע אווגדרו
atom/ˈætəm/ אטום
monatomic/ˌmɒnəˈtɒmɪk/ חד-אטומי
15.2

משוואת מצב של גז אידיאלי

סיילבוס
  1. להבין שגז המקיים את $pV \propto T$, כאשר $T$ היא הטמפרטורה התרמודינמית, נקרא גז אידיאלי
  2. לזכור ולהשתמש במשוואת המצב לגז אידיאלי המבויאת כ$pV = nRT$, כאשר $n =$ היא כמות החומר (מספר המולים) ובכפוף ל$pV = NkT$, כאשר $N =$ הוא מספר המולקולות
  3. לזכור שקבוע בולצמן $k$ נתון על ידי $k = R/N_{\text{A}}$

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

שורות של בקבוקי גז דחוסים
בקבוקי גז דחוסים מאחסנים מסה קבועה של גז בלחץ גבוה.

גז אידיאלי מקיים בדיוק את $pV \propto T$, כאשר $T$ היא ה-טמפרטורה התרמודינמית.

ניתן לכתוב את משוואת המצב בשתי צורות שוות ערך:

$$p V = n R T \qquad\text{or}\qquad p V = N k T.$$

כאן:

  • $p$ — לחץ (Pa).
  • $V$ — נפח (m³).
  • $T$ — טמפרטורה תרמודינמית בקלווין (מעולם °C).
  • $n$ — מספר מולים; $N$ — מספר מולקולות.
  • $R$ — קבוע הגז המולי, $R = 8.31\ \text{J mol}^{-1}\ \text{K}^{-1}$.
  • $k$ — קבוע בולצמן, $k = 1.38 \times 10^{-23}\ \text{J K}^{-1}$.

מכיוון ש-$N = n N_{\text{A}}$, אנו מקבלים $k = R/N_{\text{A}}$: $k$ הוא קבוע הגז לכל מולקולה, כמו ש-$R$ הוא למול אחד.

הגדרה בעלת שני נקודות. גז אידיאלי הוא גז המקיים את $pV = nRT$ (או $pV \propto T$, כאשר $T$ היא הטמפרטורה התרמודינמית) בכל ערכי הלחץ, הנפח והטמפרטורה. שתי הנקודות דורשות גם את המשוואה (או את היחס הישר עם $T$ שמכונה תרמודינמית) וגם "בכל ערכי" או "עבור כל $p$, $V$ ו-$T$". כאשר מבקשים ל-"ציין את המשמעות של כל סמל ב-$pV = NkT$": $p$ הוא הלחץ, $V$ הנפח, $N$ ה-מספר המולקולות, $k$ קבוע בולצמן ו-$T$ הטמפרטורה התרמודינמית — גז אמיתי מתנהג כגז אידיאלי כמעט לחלוטין בלחץ נמוך וטמפרטורה גבוהה, שם המולקולות רחוקות זו מזו.

שימוש במשוואת המצב

רשימו את המשתנים שיש לכם, מצאו את הנעלם ובחרו בצורה המתאימה ל-"כמות" שלך (מולים → $nRT$; מולקולות → $NkT$). השתמשו תמיד ביחידות SI: Pa, m³, K.

דוגמה פותרת. בקבוק בנפח $0.020\ \text{m}^{3}$ מכיל גז בטמפרטורה $27\ ^{\circ}\text{C}$ ולחץ של $2.0 \times 10^{5}\ \text{Pa}$. כמה מולים של גז יש? ($R = 8.31\ \text{J mol}^{-1}\ \text{K}^{-1}$.)

המירו לקלווין: $T = 27 + 273 = 300\ \text{K}$. ולאחר מכן מ-$pV = nRT$,

$$n = \frac{pV}{RT} = \frac{(2.0 \times 10^{5})(0.020)}{8.31 \times 300} \approx 1.6\ \text{mol}.$$

אם כמות קבועה של גז משתנה ממצב 1 למצב 2:

$$\frac{p_{1} V_{1}}{T_{1}} = \frac{p_{2} V_{2}}{T_{2}}.$$

דוגמה פותרת. מסת גז קבועה ב-$300\ \text{K}$ תופסת נפח של $0.50\ \text{m}^{3}$. היא מחוממת ל-$450\ \text{K}$ בלחץ קבוע. מצא את הנפח החדש.

בעקב לחץ קבוע $V/T$ הוא קבוע, ולכן

$$V_{2} = V_{1}\,\frac{T_{2}}{T_{1}} = 0.50 \times \frac{450}{300} = 0.75\ \text{m}^{3}.$$

דוגמה פותרת. מיכל סגור בנפח $0.0500\ \text{m}^{3}$ מכיל $0.0424\ \text{kg}$ של גז אידיאלי בטמפרטורה של $227\ ^{\circ}\text{C}$ ולחץ של $1.37 \times 10^{5}\ \text{Pa}$. מצא את כמות הגז, את מסת המולקולה האחת, ואת מהירות הריבוע הממוצע של מולקולותיו.

$T = 227 + 273 = 500\ \text{K}$. $n = \dfrac{pV}{RT} = \dfrac{1.37 \times 10^{5} \times 0.0500}{8.31 \times 500} = 1.65\ \text{mol}$. המסה המולרית היא $0.0424/1.65 = 0.0257\ \text{kg mol}^{-1}$, ולכן למולקולה אחת יש מסה של $0.0257/(6.02 \times 10^{23}) = 4.3 \times 10^{-26}\ \text{kg}$. מתוך $\tfrac{1}{2}m\langle c^{2}\rangle = \tfrac{3}{2}kT$, $\langle c^{2}\rangle = \dfrac{3kT}{m} = \dfrac{3 \times 1.38 \times 10^{-23} \times 500}{4.27 \times 10^{-26}} = 4.8 \times 10^{5}\ \text{m}^{2}\ \text{s}^{-2}$ (מהירות r.m.s. של כ-$700\ \text{m s}^{-1}$).

דוגמה פותרת. צילינדר X (נפח $0.0260\ \text{m}^{3}$, $0.740\ \text{mol}$) וצילינדר Y (נפח $0.0180\ \text{m}^{3}$, $0.320\ \text{mol}$) מכילים גז אידיאלי ונמצאים באיזון תרמי זה עם זה בטמפרטורה של $290\ \text{K}$. מצא את הלחץ בכל אחד, והסבר מה קורה לכמות המולקולות בכל צילינדר כאשר שסתום המרכיב ביניהם נפתח.

$p_{\text{X}} = \dfrac{nRT}{V} = \dfrac{0.740 \times 8.31 \times 290}{0.0260} = 6.86 \times 10^{4}\ \text{Pa}$ ו-$p_{\text{Y}} = \dfrac{0.320 \times 8.31 \times 290}{0.0180} = 4.28 \times 10^{4}\ \text{Pa}$. גז זורם מהלחץ הגבוה (X) לנמוך (Y) עד שהלחצים מתאחדים; הטמפרטורה אינה משתנה, ולכן הלחץ הסופי הוא $p = \dfrac{(n_{\text{X}} + n_{\text{Y}})RT}{V_{\text{X}} + V_{\text{Y}}} = 5.8 \times 10^{4}\ \text{Pa}$, ו-X נותר עם $n_{\text{X}} = pV_{\text{X}}/RT = 0.63\ \text{mol}$ — היא מאבדת כ-$0.11\ \text{mol}$ ל-Y.

תרשים לחץ–נפח של מחזור: מצב X בלחץ 2p ובנפח V, קירור בעקב נפח קבוע ל-Y בלחץ p, חימום בעקב לחץ קבוע ל-Z בנפח 2V, ולאחר מכן דחיסה חזרה ל-X; הטמפרטורות ב-X, Y ו-Z הן T, T/2 ו-T
מחזור על דיאגרמת $p$–$V$: קו אנכי הוא נפח קבוע, קו אופקי הוא לחץ קבוע, ו-$pV/T$ זהה בכל מצב

דוגמה מופתרת. כמות קבועה של גז אידיאלי בטמפרטורה $T$ נמצאת במצב X, עם לחץ $2p$ ונפח $V$. הקירור בנפח קבוע למצב Y, שבו הלחץ שלו הוא $p$; לאחר מכן חימום בלחץ קבוע למצב Z, שבו הנפח שלו הוא $2V$; ואז חזרה ל-X. מצאו את הטמפרטורות ב-Y וב-Z, וקבלו תיאור כיצד האנרגיה הפנימית משתנה לאורך המחזור.

X ל-Y הוא בנפח קבוע, ולכן $p/T$ קבוע: חציית הלחץ מחצית את הטמפרטורה, $T_{\text{Y}} = T/2$. Y ל-Z הוא בלחץ קבוע, ולכן $V/T$ קבוע: הכפלת הנפח כופלת את הטמפרטורה, $T_{\text{Z}} = T$. האנרגיה הפנימית של גז אידיאלי תלויה רק בטמפרטורה, ולכן היא יורדת מ-X ל-Y (על ידי $\tfrac{3}{2}nR \cdot T/2$), עולה באותו גודל מ-Y ל-Z, והיא זהה ב-X כמו ב-Z, ולכן במהלך כל המחזור השינוי הכולל הוא אפס. קראו כל רגל בגרף לפני כתיבת משוואה: אנכי משמעו קבוע $V$, אופקי משמעו קבוע $p$.

מקרים מיוחדים:

  • טמפרטורה קבועה (חוק בוייל): $p_{1} V_{1} = p_{2} V_{2}$.
  • לחץ קבוע (חוק שארל): $V / T = \text{constant}$.
  • נפח קבוע (חוק הלחץ): $p / T = \text{constant}$.

טעות נפוצה היא שימוש ב-°C במקום K — $pV \propto T$ תקף רק עם $T$ בקלובין.

שני עקומי לחץ-נפח: בטמפרטורה קבועה pV הוא קבוע, ולכן כל גרף הוא היפרבולה; טמפרטורה גבוהה יותר נותנת עקומה הרחוקה יותר מהראשית
Boyle's law: at constant temperature $pV$ is constant, so a $p$–$V$ graph is a hyperbola
גרף של נפח גז כנגד טמפרטורה בצליות בטמפרטורה קבועה: קו ישר העובר דרך נקודות המדידה, מאריך אחורה כקו מקווקו עד שמגיע לנפס אפס בערך
בעקב לחץ קבוע נפח הגז עולה ליניארית עם הטמפרטורה, ומגיע לאפס בטמפרטורה האבסולוטית (חוק צ'ארלס)
חקור

הגז האידיאלי (בויל)

p = k / V

בטמפרטורה קבועה, p ∝ 1/V — צמצום הנפח גורם לעליית הלחץ.

מילון מונחים אימון
English עברית
Boyle's law/bɔɪlz lɔː/ חוק בואל
Charles's law/ˈtʃɑːlzɪz lɔː/ חוק שארל
pressure law/ˈpreʃə lɔː/ חוק לחץ
kinetic theory/kɪˈnetɪk ˈθɪəri/ תיאוריה קינטית
random motion/ˈrændəm ˈməʊʃn/ תנועה אקראית
intermolecular/ˌɪntəməˈlekjʊlə/ בינמולקולרי
elastic collision/ɪˈlæstɪk kəˈlɪʒn/ התנגשות אלסטית
kinetic energy/kɪˈnetɪk ˈenədʒi/ אנרגיה קינטית
momentum/məʊˈmentəm/ תנע
impulse/ˈɪmpʌls/ דחיפה
mean square/miːn skweə/ ריבוע ממוצע
root-mean-square/ruːt miːn skweə/ שורש-ממוצע-ריבועי
average translational kinetic energy/ˈævrɪdʒ trænˈsleɪʃənl kɪˈnetɪk ˈenədʒi/ אנרגיה קינטית תנועה ממוצעת
translational kinetic energy/trænˈsleɪʃənl kɪˈnetɪk ˈenədʒi/ אנרגיה קינטית תנועתית
צפה בשיעור
15.3

התאוריה הקינטית של גזים

סיילבוס
  1. נסח את ההנחות הבסיסיות של התיאוריה הקינטית של גזים
  2. הסבר כיצד תנועת המולקולות גורמת ל-לחץ שהגז מפעיל, ונגרם וישתמש בקשר $pV = \frac{1}{3}Nm\langle c^2 \rangle$, כאשר $\langle c^2 \rangle$ הוא מהירות הריבוע הממוצעת (מודל פשוט שמתייחס להתנגשויות חד-ממדיות ולאחר מכן מרחיב לשימוש בשלושה מימדים באמצעות $\frac{1}{3}\langle c^2 \rangle = \langle c_x^2 \rangle$ מספיק)
  3. הבן ש-מהירות השורש-ממוצע-ריבועי $c_{\text{r.m.s.}}$ נתונה על ידי $\sqrt{\langle c^2 \rangle}$
  4. השווה בין $pV = \frac{1}{3}Nm\langle c^2 \rangle$ ל-$pV = NkT$ כדי להסיק כי אנרגיה קינטית תרגולית ממוצעת של מולקולה היא $\frac{3}{2}kT$, וזכור ושתמש בביטוי זה

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

תורת הקינטיקה: לחץ גז
צלול צלול תחת המים
צולל נושם גז דחוס; הלחץ, הנפח והטמפרטורה שלו כולם קשורים זה לזה.

התורת הקינטית מסבירה את התנהגות הגז בקנה מידה גדול על בסיס התנועה האקראית של המולקלות שלו.

הנחות יסוד

עבור גז אידיאלי:

  1. מספר רב של מולקלות זהות בתנועה אקראית רציפה.
  2. נפח המולקלות עצמן קטן מדי כדי להיות משמעותי בהשוואה לנפח המיכל.
  3. הזמן של כל התנגשות קצר מדי כדי להיות משמעותי בהשוואה לזמן בין ההתנגשויות.
  4. כוחות בינ-מולקולריים מתעלמים מלבד בזמן ההתנגשויות (המולקלות נעות בקווים ישרים ביניהן).
  5. התנגשויות (עם הקירות ועם עצמן) הן אלסטיות — התנגשות אלסטית אינה מאבדת אנרגיה קינטית, ולכן הגז לא מתקרר מעצמו.
  6. חוקי ניוטון חלים.
מולקולות הנעות בקווים ישרים בתוך קופסה, מסומנות לפי הנחות התיאוריה הקינטית: מולקולות רבות זהות בתנועה אקראית, נפח עצמי זניח, אין כוחות בין התנגשויות, והתנגשויות אלסטיות
ההנחות המרכזיות של תורת הקינטיקה עבור גז אידיאלי

הנחות אלו הופכות ללא מדויקות בלחץ גבוה מאוד (כאשר נפח המולקלות משמעותי) או בטמפרטורה נמוכה מאוד (כאשר כוחות בינ-מולקולריים משמעותיים).

כפי שנשאל במבחן. "ציינו שתי (או שלוש) הנחות יסוד בסיסיות בתורת הקינטיקה": לבחור מתוך המולקלות נעות בתנועה אקראית רציפה; הנפח של המולקלות זניח בהשוואה לנפח הגז; אין כוחות בין המולקלות מלבד בזמן ההתנגשויות; ההתנגשויות הן אלסטיות לחלוטין; זמן ההתנגשות זניח בהשוואה לזמן בין ההתנגשויות. "ציינו מה מכוון בהתנגשות אלסטית": התנגשות שבה האנרגיה הקינטית הכוללת שמורה (כמו גם תנע). "השתמשו בהנחות כדי להציע מדוע הגז בפני השטח של כוכב, בלחץ גבוה מאוד, אינו אידיאלי": המולקלות קרובות מדי זו לזו כך שהנפח העצמי שלהן אינו זניח בהשוואה לנפח הגז, וכוחות בינ-מולקולריים פועלים ביניהן — שתי ההנחות הכושלות כאשר גז נדחס.

דוגמה מוצרת. בלונג' יש $0.40\ \text{mol}$ מימן ($m = 3.34 \times 10^{-27}\ \text{kg}$ למולקולה) ב$9.8 \times 10^{-3}\ \text{m}^{3}$. העריכו את המרחק הממוצע בין המולקלות, את כוח הכבידה בין מולקלות שכנות, ותגלו על ההנחה בתורת הקינטיקה שזו בודקת.

$N = 0.40 \times 6.02 \times 10^{23} = 2.4 \times 10^{23}$ מולקולות, ולכן כל אחת תופסת $V/N = 4.1 \times 10^{-26}\ \text{m}^{3}$ והמרחק הממוצע ביניהן הוא $d = (V/N)^{1/3} = 3.4 \times 10^{-9}\ \text{m}$. הכוח הכבידה בין שתי מולקולות הוא $F = \dfrac{Gm^{2}}{d^{2}} = \dfrac{6.67 \times 10^{-11} \times (3.34 \times 10^{-27})^{2}}{(3.4 \times 10^{-9})^{2}} = 6 \times 10^{-47}\ \text{N}$ — מעט ⋘$10^{20}$ פעמים קטן מהמשקל העצמי של מולקולה ($mg = 3.3 \times 10^{-26}\ \text{N}$). הכוחות בין מולקולות אמתly זניחים למעט בזמן ההתנגשויות, כפי שהתיאוריה מניחה.

לחץ של גז — סיכום החילוץ

קחו קופסה קובית בעלת צלע $L$ המכילה $N$ מולקולות, כל אחת במסה $m$. התבוננו במולקולה אחת הנעה לאורך ציר ה-$x$ עם מהירות $u_{1}$.

קוביית גז בצלע  עם מולקולה אחת המוצגת נעים עם רכיב מהירות  המכוון אנכית לפנים אחד
הגזירה ללחץ מבחינה את רכיב המהירות $u_x$ של מולקולה אחת, האנכי לפנים של קוביית הגז
  • התנגשות אחת עם הקיר הימני: המהירות מתהפכת ל-$-u_{1}$, השינוי ב-תנע הוא $\Delta p_{x} = -2 m u_{1}$. לפי חוק השלישי של ניוטון, הקיר מקבל דחיפה (אימפולס) של $+2 m u_{1}$.
  • הזמן בין פגיעות באותו קיר: המולקולה עוברת מרחק $2L$ ההלוך ושוב, ולכן זמן זה הוא $\Delta t = 2L/u_{1}$.
  • הכוח הממוצע שמפעילה מולקולה זו: $F_{1} = \Delta p / \Delta t = m u_{1}^{2} / L$.
  • סיכום לכל המולקולות: $F = (Nm/L)\langle u_{x}^{2} \rangle$, כאשר $\langle u_{x}^{2} \rangle$ הוא הריבוע הממוצע של מהירות ה-$x$.
  • לחץ: $p = F/L^{2} = N m \langle u_{x}^{2} \rangle / V$.

ב-3-D, על פי סימטריה $\langle u_{x}^{2} \rangle = \tfrac{1}{3} \langle c^{2} \rangle$, כאשר $\langle c^{2} \rangle$ הוא מהירות הריבוע הממוצעת. לכן

$$p V = \tfrac{1}{3} N m \langle c^{2} \rangle.$$

"הסבירו כיצד תנועת מולקולות גורמת ללחץ שמפעיל גז" (3 נקודות). המולקולות נעות אקראית ומתנגדות לקירות המכל; בכל התנגשות, תנע המולקולה משתנה (היא קופצת בחזרה), ולכן לפי החוק השני של ניוטון הקיר מפעיל כוח עליה, ולפי החוק השלישי היא מפעילה כוח שווה על הקיר; מספר רב מאוד של התנגשות בשנייה מייצר כולל יציב על הקיר, והלחץ הוא הכוח הזה ליחידת שטח. הביטוי בסילבוס "מודל פשוט המתבונן בהתנגדויות חד-ממדיות" מתייחס לגזירה למעלה: מספיק לעקוב אחר מולקולה אחת בקפיצה בין שני פנים נגודיים ואז לבצע ממוצע.

הצורה בצפיפות. מכיוון ש-$Nm$ היא המסה הכוללת של הגז ו-$Nm/V$ היא הצפיפות שלו $\rho$, אותה תוצאה נכתבת כ-$p = \tfrac{1}{3}\rho\langle c^{2}\rangle$ — הגרסה שיש להשתמש בה כאשר שאלה נותנת צפיפות במקום ל-$N$ ול-$m$.

דוגמה מפורטת. גז אידיאלי בלחץ של $1.6 \times 10^{5}\ \text{Pa}$ יש לו צפיפות של $1.9\ \text{kg m}^{-3}$. הוכיחו שהמהירות האפקטיבית (r.m.s.) של מולקולותיו היא כ-$500\ \text{m s}^{-1}$.

$\langle c^{2}\rangle = \dfrac{3p}{\rho} = \dfrac{3 \times 1.6 \times 10^{5}}{1.9} = 2.53 \times 10^{5}\ \text{m}^{2}\ \text{s}^{-2}$, ולכן $c_{\text{r.m.s.}} = \sqrt{2.53 \times 10^{5}} = 503\ \text{m s}^{-1} \approx 500\ \text{m s}^{-1}$. בתרגיל "הוכיחו", שמרו ספרה נוספת ($503$) לפני השוואה עם הערך הנתון.

מהירות הריבוע הממוצע (r.m.s.)

השורש הרבועי של $\langle c^{2} \rangle$ הוא מהירות הריבוע הממוצע (r.m.s.):

$$c_{\text{r.m.s.}} = \sqrt{\langle c^{2} \rangle}.$$

זהו מדד יחיד שימושי לכמות המהירות שבה המולקולות נעות, מעט גדול יותר מהמהירות הממוצעת (הריבוע משקלל מולקולות מהירות יותר).

מהירות הריבוע הממוצע בנויה בארבע צעדים: לקחת את המהירויות, לרבות את כל אחת מהן, לקחת את הממוצע של הריבועים, ולאחר מכן לקחת את השורש הרבועי
מהירות הריבוע הממוצע: לרבות כל מהירות, לקחת את הממוצע, ולאחר מכן את השורש הרבועי
התפלגות מקסוול-בולצמן של מהירויות מולקולריות: בטמפרטורה נמוכה העקומה גבוהה וצרועה; בטמפרטורה גבוהה היא רחבה יותר ומוזזת למהירויות גבוהות. מהירות השרשור הממוצע מסומנת
הפיזור במהירויות מולקולריות: טמפרטורה גבוהה מרחיבה את העקומה ומזיזה אותה למהירויות גבוהות יותר
שני גרפים סקיצה: מהירות ריבוע ממוצעת כנגד טמפרטורה תרמודינמית היא קו ישר העובר דרך הראשית, תלול יותר לגז קל יותר; מהירות r.m.s. כנגד טמפרטורה היא עקומה העוברת דרך הראשית ועולה כשורש של T
הגרפים ששואלים ממך לעלות במבחן: $\langle c^{2}\rangle \propto T$ הוא קו ישר העובר באות, ולכן $c_{\text{r.m.s.}}$ עולה כ$\sqrt{T}$
חקור

חוק בואיל

p ∝ 1/V

בטמפרטורה קבועה, הלחץ פרופורציוני הפוך לנפח — לחיצת הגז גורמת לעליית הלחץ.

מילון מונחים אימון
English עברית
molecule/ˈmɒlɪkjuːl/ מולקולה
molar mass/ˈməʊlə mæs/ מסה מולרית
equation of state/ɪˈkweɪʒn ɒv steɪt/ משוואת מצב
ideal gas/aɪˈdɪəl ɡæs/ גז אידיאלי
pressure/ˈpreʃə/ לחץ
thermodynamic temperature/ˌθɜːməʊdaɪˈnæmɪk ˈtemprɪtʃə/ טמפרטורה תרמודינמית
volume/ˈvɒljuːm/ נפח
molar gas constant/ˈməʊlə ɡæs ˈkɒnstənt/ קבוע גז מולרי
Boltzmann constant/ˈbɒltsmən ˈkɒnstənt/ קבוע בולצמן
mean-square speed/miːn skweə spiːd/ מהירות ריבועית ממוצעת
internal energy/ɪnˈtɜːnl ˈenədʒi/ אנרגיה פנימית
צפה בשיעור
15.3

אנרגיה קינטית תנועה ממוצעת

השוו בין שתי הביטויים עבור $pV$:

$$p V = N k T \quad\text{and}\quad p V = \tfrac{1}{3} N m \langle c^{2} \rangle.$$

השוו ביניהם, צמצמו $N$, והכפילו ב$\tfrac{3}{2}$:

$$\tfrac{3}{2} k T = \tfrac{1}{2} m \langle c^{2} \rangle.$$

אנרגיה קינטית תרגולית היא אנרגיית התנועה ממקום למקום.

הצד הימני הוא אנרגיה קינטית תנועה ממוצעת $\langle E_{\text{k}} \rangle$ של מולקולה אחת. לכן

$$\langle E_{\text{k}} \rangle = \tfrac{1}{2} m \langle c^{2} \rangle = \tfrac{3}{2} k T.$$

זוהי תוצאה מרכזית: אנרגיה קינטית תנועה ממוצעת של מולקולת גז אידיאלי תלויה רק בטמפרטורה התרמודינמית, ולא בסוג הגז או בלחצו.

קו ישר העובר באות של אנרגיה קינטית ממוצעת כפונקציה של הטמפרטורה, המראה שהאנרגיה הקינטית הממוצעת פרופורציונלית לטמפרטורה התרמודינמית
אנרגיה קינטית מולקולרית ממוצעת פרופורציונלית לטמפרטורה התרמודינמית: $\langle E_k \rangle = \tfrac32 kT$

דוגמה פותרת. מצאו את מהירות השרשור הממוצע (r.m.s.) של מולקולות חמצן בטמפרטורה $300\ \text{K}$. (מסה של מולקולה אחת $\text{O}_{2}$ היא $= 5.3 \times 10^{-26}\ \text{kg}$, $k = 1.38 \times 10^{-23}\ \text{J K}^{-1}$.)

מ_chart$\tfrac{1}{2}m\langle c^{2}\rangle = \tfrac{3}{2}kT$, המהירות הריבועית הממוצעת היא $\langle c^{2}\rangle = 3kT/m$:

$$c_{\text{r.m.s.}} = \sqrt{\frac{3kT}{m}} = \sqrt{\frac{3 (1.38 \times 10^{-23})(300)}{5.3 \times 10^{-26}}} \approx 480\ \text{m s}^{-1}.$$

דוגמה מופתרת. פני הירח מגיעים לכ-$400\ \text{K}$ באור השמש. חשבו את מהירות ה-r.m.s. של מולקולות מימן ($m = 3.34 \times 10^{-27}\ \text{kg}$) בטמפרטורה זו, והשתמשו במהירות הבריחה של הירח, שהיא $2.4\ \text{km s}^{-1}$, כדי להציע מדוע לירח אין אטמוספתרת מימן.

$c_{\text{r.m.s.}} = \sqrt{\dfrac{3kT}{m}} = \sqrt{\dfrac{3 \times 1.38 \times 10^{-23} \times 400}{3.34 \times 10^{-27}}} = 2.2 \times 10^{3}\ \text{m s}^{-1}$. מהירות זו היא r.m.s. קרובה למהירות הבריחה, והמהירויות מתפזרות רחוק סביבה, כך שחלק גדול מהמולקולים נעים מהר יותר מ$2.4\ \text{km s}^{-1}$ בכל רגע ונוספים; לאורך זמן מימן נאבד.

דוגמא פתורה. הגז במשטח כוכב מורכב בעיקר מאטומי מימן ($m = 1.67 \times 10^{-27}\ \text{kg}$) עם מהירות r.m.s. של $9300\ \text{m s}^{-1}$. מצאו את טמפרטורת המשטח.

$T = \dfrac{m\langle c^{2}\rangle}{3k} = \dfrac{1.67 \times 10^{-27} \times 9300^{2}}{3 \times 1.38 \times 10^{-23}} = 3.5 \times 10^{3}\ \text{K}$.

דוגמא פתורה. לדוגמה גז נתונה, גרף של $pV$ מול $kT$ הוא קו ישר העובר דרך הראשית עם שיפוע $7.2 \times 10^{22}$. כאשר $pV = 270\ \text{J}$ המהירות ה-r.m.s. של המולקולות היא $1900\ \text{m s}^{-1}$. מצאו את מספר המולקולות ואת מסת מולקולה אחת ב-u.

מ$pV = NkT$, השיפוע הוא $N = 7.2 \times 10^{22}$. ממערכת $pV = \tfrac{1}{3}Nm\langle c^{2}\rangle$: $m = \dfrac{3pV}{N\langle c^{2}\rangle} = \dfrac{3 \times 270}{7.2 \times 10^{22} \times 1900^{2}} = 3.1 \times 10^{-27}\ \text{kg} = \dfrac{3.1 \times 10^{-27}}{1.66 \times 10^{-27}} = 1.9\ \text{u}$ — מולקולות מימן, בתוך עיגול.

השוואת גזים ודגימות. באותה טמפרטורה לכל גז יש אותו אנרגיה קינטית ממוצעת למולקולה, ולכן $\langle c^{2}\rangle \propto 1/m$: מימן ($M_{\text{m}} = 2$) וחמצן ($M_{\text{m}} = 32$) יש $\dfrac{c_{\text{H}}}{c_{\text{O}}} = \sqrt{\dfrac{32}{2}} = 4$. שתי דגימות באותה $T$ — X עם $N$ מולקולות של מסה $m$ בנפח $V$, Y עם $2N$ מולקולות של מסה $2m$ בנפח $2V$ — יש לחץ זהה ($p = NkT/V$ ושניהם $N$ ו-$V$ משושים), אותה אנרגיה קינטית ממוצעת למולקולה, אך למולקולות של Y יש מחצית מהמהירות המרובעת הממוצעת ($3kT/2m$) ו-Y יש פי שניים באנרגיה פנימית (פי שניים מולקולות).

השלכות

  • הכפלת הטמפרטורה המוחלטת מכפילה את האנרגיה הקינטית הממוצעת של כל מולקולה, ולכן $\langle c^{2} \rangle$ כפול ו$c_{\text{r.m.s.}}$ גדל ב$\sqrt{2}$.
  • עבור שני גזים בטמפרטורה זהה, הגז הקל יותר בעל $\langle c^{2} \rangle$ גדול יותר. מולקולות מימן נעות במהירות ממוצעת גבוהה יותר מאשר מולקולות חמצן באותו חדר.
  • סך האנרגיה הקינטית התרגולית של $N$ מולקולות: $\tfrac{3}{2} N k T = \tfrac{3}{2} n R T$.

אנרגיה פנימית של גז אידיאלי

עבור גז אידיאלי המולקולות הן חלקיקי נקודה ללא אנרגיה פוטנציאלית בין-מולקולרית ו(במודל הפשוט הזה) ללא סיבוב או רעידה. לכן האנרגיה הפנימית היא סך האנרגיה הקינטית:

$$U = \tfrac{3}{2} N k T = \tfrac{3}{2} n R T.$$

לכן האנרגיה הפנימית של גז אידיאלי פרופורציונלית לטמפרטורה התרמודינמית — הכפלת $T$ מכפילה את $U$.

כפי שהמבחן דורש זאת. "השתמש בהנחה בסיסית אחת כדי להסביר מה ניתן להסיק לגבי האנרגיה הפוטנציאלית של המולקולות": אין כוחות בין המולקולות (מעבר להתנגשויות), ולכן אין אנרגיה פוטנציאלית הקשורה להפרדה ביניהן — אנרגיית התנועה האקראית היא כולה קינטית. "הסבר מדוע האנרגיה הפנימית של גז אידיאלי פרופורציונלית ישירות לטמפרטורה התרמודינמית" (2 נקודות): האנרגיה הפנימית היא סך האנרגיות הקינטיות והפוטנציאליות של המולקולות; האנרגיה הפוטנציאלית היא אפס (אין כוחות בין-מולקולריים), ואנרגיה קינטית ממוצעת של מולקולה היא $\tfrac{3}{2}kT$, פרופורציונלית ל$T$; לכן הסך, $U = \tfrac{3}{2}NkT$, פרופורציונלי ל$T$. "גזור $\tfrac{3}{2}kT$" (2 נקודות): השוו $pV = NkT$ ל$pV = \tfrac{1}{3}Nm\langle c^{2}\rangle$, בצע ביטול על $N$, וסדר מחדש ל$\tfrac{1}{2}m\langle c^{2}\rangle = \tfrac{3}{2}kT$ — הראה את הביטול ואת המקדם $\tfrac{3}{2}$.

דוגמה מוצגת. מדגם של $0.26\ \text{m}^{3}$ של גז אידיאלי נמצא בטמפרטורה $2.0 \times 10^{5}\ \text{Pa}$ ובלחץ $290\ \text{K}$. מצא את מספר המולקולות, את האנרגיה הקינטית התרגולית הממוצעת של מולקולה, ואת האנרגיה הפנימית של הגז.

$N = \dfrac{pV}{kT} = \dfrac{2.0 \times 10^{5} \times 0.26}{1.38 \times 10^{-23} \times 290} = 1.3 \times 10^{25}$. $\langle E_{\text{k}}\rangle = \tfrac{3}{2}kT = 1.5 \times 1.38 \times 10^{-23} \times 290 = 6.0 \times 10^{-21}\ \text{J}$. $U = N\langle E_{\text{k}}\rangle = 1.3 \times 10^{25} \times 6.0 \times 10^{-21} = 7.8 \times 10^{4}\ \text{J}$ — או ישירות $U = \tfrac{3}{2}pV = 7.8 \times 10^{4}\ \text{J}$, בדיקה נקייה.

שינוי לחץ בטמפרטורה קבועה

הכפלת $p$ בטמפרטורה קבועה $T$ (ע ידי צביטת הגז לעומס מחצית הנפח שלו) אינה משנה $\langle E_{\text{k}} \rangle$ — זה תלוי רק ב$T$. ישנם יותר התנגשויות עם הדופן בשנייה, אך לכל מולקולה יש אותה אנרגיה קינטית ממוצעת.

15.3

הגדרות מקובלות בקורס

שאלת הגדרה מוקדמת לפי טקסט קבוע. לימודן במדויק, ותן תשובה אחת בלבד.

מונח הגדרה
מול כמות החומר המכילה מספר חלקיקים השווה לקבוע אוגדרו
קבוע אוגדרו מספר האטומים או המולקולות במול אחד של חומר, $6.02 \times 10^{23}\ \text{mol}^{-1}$
גז אידיאלי גז המקיים את $pV = nRT$ (או בשוויון ערכים $pV \propto T$, $T$ תרמודינמי) בכל ערכי $p$, $V$ ו-$T$
קבוע בולצמן קבוע הגז למולקולה, $k = R/N_{\text{A}}$
התנגשות אלסטית התנגשות שבה סך האנרגיה הקינטית שמור
מהירות רבועית-ממוצעת הממוצע של רבועי המהירויות של המולקולות, $\langle c^{2}\rangle$
מהירות שורש ממוצעת שורש ריבועי של הממוצע-ריבועי, $c_{\text{r.m.s.}} = \sqrt{\langle c^{2}\rangle}$
אנרגיה קינטית תנועתית ממוצעת של מולקולה $\tfrac{1}{2}m\langle c^{2}\rangle = \tfrac{3}{2}kT$, תלויה רק בטמפרטורה תרמודינמית
האנרגיה הפנימית של גז אידיאלי סך כל האנרגיות הקינטיות של מולקולותיו, $\tfrac{3}{2}NkT$, מכיוון שאין אנרגיה פוטנציאלית
15.3

טיפים לבחינות

  • השתמש ב$pV = nRT$ ($n$ במול) או ב$pV = NkT$ ($N$ מולקולות), עם טמפרטורה בקלווין ובנפח ב$\text{m}^{3}$ ($1\ \text{cm}^{3} = 10^{-6}\ \text{m}^{3}$).
  • למד את הנחות התיאוריה הקינטית מילה במילה (תנועה אקראית, נפח מולקולות זניח, אין כוחות בין-מולקולאריים מלבד בהתנגשויות, התנגשויות אלסטיות, זמן התנגשות זניח), ודע ששתי הנחות כושלות בלחץ גבוה.
  • אנרגיה קינטית תנועתית ממוצעת $= \frac{3}{2}kT$ — היא תלויה רק בטמפרטורה; באותה $T$ מולקולה קלה יותר תהיה מהירה יותר, $\langle c^{2}\rangle \propto 1/m$.
  • עבור שאלת "הוכח" על לחץ, תן את הסדרה: התנגשויות עם הקיר, שינוי בתנע, כוח (חוקי נ्यूטון השני והשלישי), כוח ליחידת שטח.
  • $p = \tfrac{1}{3}\rho\langle c^{2}\rangle$ כאשר נתון צפיפות; $U = \tfrac{3}{2}NkT = \tfrac{3}{2}pV$ כאשר מבוקשת האנרגיה הפנימית.

טעויות נפוצות

  • שימוש ב°C ב$pV = nRT$ או ב$\langle E_{\text{k}}\rangle = \tfrac{3}{2}kT$. יש להמיר תחילה; יחס טמפרטורות חל רק בקלווין.
  • הגדרת גז אידיאלי על ידי "עומד ב$pV = nRT$" בלבד. יש להוסיף "בכל ערכי ה$p$, ה$V$ וה$T$".
  • לבלבל בין $n$ (מולים) לבין $N$ (מולקולות), או בין $R$ לבין $k$. $N = nN_{\text{A}}$ ו$k = R/N_{\text{A}}$.
  • לתת את "המולקולות נעות אקראית" כהסבר ללחץ. הנקודה נותנית על שינוי בתנע בקיר ועל הכוח הנובע ליחידת שטח.
  • לשרטט $c_{\text{r.m.s.}}$ כנגד $T$ כקו ישר. $\langle c^{2}\rangle$ הוא ליניארי ב$T$; $c_{\text{r.m.s.}}$ עולה ככל שה$\sqrt{T}$ גדל.
  • לטעון שאנרגיה קינטית של מולקולה משתנה כאשר הלחץ מכופל בטמפרטורה קבועה. רק מספר ההתנגשות לשנייה משתנה.

שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה

לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.

מבחני עבר

נושאים נוספים בפיזיקה A-Level

היכנס או צור חשבון

IGCSE, A-Level & AP