דלג לתוכן

קשר כימי

כימיה A-Level · נושא 3

שיעור וידאו לנושא זה פתח את עמוד הוידאו
15:03

קישור כימי

שתי מולקולות, בגודל דומה כמעט. מים ויזף מימן. גופרית נמצאת בדיוק מתחת לחמצן בטבלה המחזורית, ולכן צפוי ששתי המולקולות יעשו…

קריינות באנגלית · כתוביות באנגלית ובסינית 中文 שאפשר להחליף ביניהן

3.1

חשמליות

סיילבוס
  1. הגדר חשמליליות כיכושרו של אטום למשוך אלקטרונים לעצמו
  2. הסבר את הגורמים המשפיעים על הערכים החשמליליים של האלמנטים בהתבסס על מטען גרעיני, רדיוס אטומי ומעכוב על ידי מערכות פנימיות ותת-מערכות
  3. ציין והסבר את הטרנדים בחשמליליות בצלב תקופה ובמיטה בטבלה המחזורית
  4. השתמש בהבדלים בין ערכי חשמליליות של פולינג כדי לחזות את היווצרות קשרים יוניים וקשרים קוולנטיים (הנוכחות של אופי קוולנטי בתרכובות יוניות מסוימות לא תיבחן) (ערכי חשמליליות של פולינג יינתנו כאשר יש צורך)

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

חשמליות היא היכולת של אטום למשוך את האלקטרונים בקשר אליו.

שלושה גורמים קובעים כמה חשמליות הוא אטום:

  • מטען גרעיני: יותר פרוטונים מושכים את אלקטרוני הקשר חזק יותר.
  • רדיוס אטומי: ככל שהקשר קרוב יותר לגרעין, כך המשיכה חזקה יותר.
  • הצללה על ידי שכבות פנימיות ואנד-שכבות: יותר אלקטרונים פנימיים מחלישים את המשיכה על אלקטרוני הקשר.

לכן חשמליות עולה לאורך תקופה (מטען גרעיני גדול יותר, רדיוס קטן יותר) ויורדת בתוך קבוצה (רדיוס גדול יותר, הצללה גדולה יותר). פלואור הוא האלמנט הכי חשמלי.

רשת מצופה בגוון בהיר בתחתית-שמאל ועמוק בצד ימין-עליון, עם סימון של פלואור בפינה ימנית עליונה
חשמליות עולה לאורך תקופה ויורדת בתוך קבוצה, ולכן פלואור הוא האלמנט הכי חשמלי

ניתן להשתמש בהפרש בערכי חשמליות לפלינג כדי לחזות את סוג הקשר. הפרש גדול נותן קשר יוני; הפרש קטן נותן קשר קוולנטי.

חקור

שיתוף זוג אלקטרונים

מעבר דרך קשר קוולנטי: שני אטומים חופפים ושיתפו זוג אלקטרונים כך שכל אחד מגיע למעטפת מלאה — כאשר שני האטומים מושכים בשווה, הקשר הוא לא-קוטבי.

מילון מונחים אימון
English עברית
electronegativity/ɪˌlektrəʊŋɡəˈtɪvɪti/ אלקטרושליליות
electron/ɪˈlektrɒn/ אלקטרון
nuclear charge/ˈnjuːklɪə tʃɑːdʒ/ מטען גרעיני
atomic radius/əˈtɒmɪk ˈreɪdɪəs/ רדיוס אטומי
shielding/ˈʃiːldɪŋ/ הצללה
Pauling electronegativity/ˈpɔːlɪŋ ɪˌlektrəʊŋɡəˈtɪvɪti/ אלקטרושליליות של פולינג
3.2

קשר יוני

סיילבוס
  1. הגדר קשר יוני כמשיכה אלקטרוסטטית בין יונים טעונים בטענות מנוגדות (קטיונים טעונים חיובית ואניונים טעונים שלילית)
  2. תאר קשר יוני כולל דוגמאות לנתרן כלור, מגנזיום אוקסיד וסידן פלואוריד

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

קשר יוני: העברת אלקטרונים

קשר יוני הוא משיכה אלקטרוסטטית בין יונים טעונים מנגד — קטיונים חיוביים ו-אניונים שליליים.

הוא נוצר כאשר מתכת נותנת אלקטרונים ללוח. דוגמאות טובות הן נתרן כלוריד ($\text{NaCl}$), מגנזיום חומצה ($\text{MgO}$) וקלציום פלוריין ($\text{CaF}_2$). היונים ערוכים ברשת ענק סדירה, המוחזקים יחד על ידי המשיכה בכל כיוון.

דיאגרמת נקודות וצולעות המראה אטום נתרן עם צולה אחת מעבירה אותה לאטום כלור, ונוצרים יוני Na+ ו-Cl- בסוגריים
קשר יוני ב-NaCl: נתרן מעביר את האלקטרון החיצוני היחיד שלו לכלור, ונוצר Na$^+$ ו-Cl$^-$ בעל שמונית מלאה

גביש מלח אבן בהיר-אפור על רקע שחור, המורכב מבלוקים קוביים קטנים רבים עם פנים זוויות ישרות *גביש אמיתי של מלח אבן (הליט, NaCl); הצורות הקוביות משקפות את הרשת האיונית הענקית בפנים

חקור

יצירת קשר יוני (NaCl)

עבור על כך צעד אחר צעד. מתכת מעבירה את האלקטרון החיצוני שלה לאל-מתכת; באופן זה נוצרים יונים עם מטענים מנוגדים הנמשכים זה אל זה ברשת ענק.

מילון מונחים אימון
English עברית
ionic bonding/aɪˈɒnɪk ˈbɒndɪŋ/ קישור יוני
electrostatic attraction/ɪˌlektrəʊˈstætɪk əˈtrækʃn/ משיכה אלקטרוסטטית
ion/ˈaɪɒn/ יון
cation/ˈkætaɪən/ קטיון
anion/ˈænaɪən/ אניון
lattice/ˈlætɪs/ רשת גבישית
3.3

קשר מתכתי

סיילבוס
  1. הגדר קשר מתכתי כמשיכה אלקטרוסטטית בין יוני מתכת חיוביים לבין אלקטרונים לא-מוקמים

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

קשר מתכתי הוא המשיכה האלקטרוסטטית בין יוני מתכת חיוביים לבין ״ים״ של אלקטרונים בלתי מאותרים.

האלקטרונים החיצוניים חופשים לנוע בכל המתכת. זה מסביר מדוע מתכות מוליכות חשמל וחזקות.

סדרה סדורה של יוני מתכת חיוביים עם אלקטרונים קטנים מפוזרים במרווחים ביניהם
קשר מתכתי: יוני מתכת חיוביים יושבים בים של אלקטרונים דלוקליזציה החופשים לנוע
חקור

בתוך מתכת — ולמה היא מתנהגת כך

לעבור שלב אחר שלב. יונים חיוביים יושבים בים משותף של אלקטרונים ממוקמים. תמונה אחת מסבירה הולכה, רכות ומצוקה.

מילון מונחים אימון
English עברית
metallic bonding/məˈtælɪk ˈbɒndɪŋ/ קישור מתכתי
delocalised electrons/dɪˈlɒkəlaɪzd ɪˈlektrɒnz/ אלקטרונים מבוזרים
3.4

קשר קוולנטי וקשר קואורדינטי

סיילבוס
  1. הגדר קשר קוולנטי כמשיכה אלקטרוסטטית בין גרעיני שני אטומים לזוג אלקטרונים משותף (א) תאר קשר קוולנטי בתרכובות כולל: • מימן, $\text{H}_2$ • חמצן, $\text{O}_2$ • חנקן, $\text{N}_2$ • כלור, $\text{Cl}_2$ • חומצת הידרוכלורית, $\text{HCl}$ • פחמן די-אוקסיד, $\text{CO}_2$ • אמוניה, $\text{NH}_3$ • מתאן, $\text{CH}_4$ • אתאן, $\text{C}_2\text{H}_6$ • אתילן, $\text{C}_2\text{H}_4$ (ב) הבן כי יסודות בתור 3 יכולים להרחיב את האוקטט, כולל בתרכובות סולפיט די-אוקסיד, $\text{SO}_2$, פוספורי פנטקלוריד, $\text{PCl}_5$, וסולפיור הלואוריד, $\text{SF}_6$ (ג) תאר קשר קואורדינטי (קוולנטי דייטיבי), כולל בתגובה בין אמוניה וחומצת הידרוכלוריד גזים ליצירת יון האמוניום, $\text{NH}_4^+$, ובמולקולת $\text{Al}_2\text{Cl}_6$
  2. (a) תאר קשרים קוולנטיים על בסיס התחברות אורביטלים ומתן $\sigma$ ו$\pi$: • קשרים $\sigma$ נוצרים מהתחברות ישירה של אורביטלים בין האטומים המשתתפים בקשר • קשרים $\pi$ נוצרים מהתחברות צדדית של אורביטלי p סמוכים מעל ומתחת לקשר $\sigma$ (b) תאר כיצד נוצרים קשרי $\sigma$ ו$\pi$ במולקולות כולל $\text{H}_2$, $\text{C}_2\text{H}_6$, $\text{C}_2\text{H}_4$, $\text{HCN}$ ו$\text{N}_2$ (c) השתמש במושג היברידיזציה כדי לתאר אורביטלי $\text{sp}$, $\text{sp}^2$ ו$\text{sp}^3$
  3. (a) הגדר את המונחים: • אנרגיית קשר כהאנרגיה הנדרשה לשבור מול אחד של קשר קוולנטי מסוים במצב גזי • אורך קשר כמרחק בין-גרעיני בין שני אטומים הקשורים זה לזה קוולנטית (b) השתמש בערכי אנרגיית קשר ובמושג אורך קשר כדי להשוות את הריאקטיביות של מולקולות קוולנטיות

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

קשר קוולנטי: זוג משותף

קשר קוולנטי הוא המשיכה האלקטרוסטטית בין גרעיני שני אטומים לבין זוג אלקטרונים משותף.

מולקולות פשוטות עם קשרים קוולנטיים כוללות $\text{H}_2$, $\text{O}_2$, $\text{N}_2$, $\text{Cl}_2$, $\text{HCl}$, $\text{CO}_2$, $\text{NH}_3$, $\text{CH}_4$, $\text{C}_2\text{H}_6$ ו-$\text{C}_2\text{H}_4$. קשר כפול משתף שני זוגות; קשר משולש (כמו ב-$\text{N}_2$) משתף שלושה זוגות.

אטומים בתקופה 3 ומטה יכולים להרחיב את השמונית — להחזיק יותר מארבעה אלקטרונים בשכבה החיצונית. דוגמאות הן $\text{SO}_2$, $\text{PCl}_5$ ו-$\text{SF}_6$.

קשר קואורדינטי (נקרא גם קשר קוולנטי נתתי) הוא קשר קוולנטי שבו שני האלקטרונים המשותפים מגיעים מאותו אטום. לדוגמה, כאשר גזי אמוניה וחומצה כלורידית פוגשים זה בזה, הזוג הבלתי קושר על החנקן יוצר קשר קואורדינטי ל-$\text{H}^+$, ונוצר יון האמוןium $\text{NH}_4^+$. קשרים קואורדינטיים מחברים גם את שני חצאי המולקולה של $\text{Al}_2\text{Cl}_6$.

הזוג הבלתי קושר של אמוניה יוצר קשר חדש לקטיון מימן הנכנס, המוצג כחץ, כדי ליצור את יון האמוןium בסוגריים עם מטען פלוס
קשר קואורדינטיבי (דאטיבי): הזוג האלקטרוני הבלתי-קושר של חנקן יוצר את הקשר R–H הרביעי, ושני האלקטרונים מגיעים מ-N

קשרי סיגמה ופי

קשרים קוולנטיים נוצרים כאשר אורביטלים מצטלבים:

  • קשר סיגמה σ נוצר על ידי הצטלבנות ישירה, ראש-בראש, בין שני האטומים.
  • קשר פִּי π נוצר על ידי הצטלבנות צדדית של שני אורביטלי p, מעל ומתחת לקשר הסיגמה.

קשר יחיד הוא קשר סיגמה אחד. קשר כפול (כמו ב$\text{C}_2\text{H}_4$) הוא קשר סיגמה אחד ועוד קשר פִּי אחד. קשר משולש (כמו ב$\text{N}_2$ וב$\text{HCN}$) הוא קשר סיגמה אחד ועוד שני קשרי פִּי.

משמאל שני אורביטלים מצטלבים ראש-בראש בין הגרעינים; מימין שני אורביטלי p אנכיים המצטלבים צדדית מעל ומתחת לציר
קשר $\sigma$ נוצר על ידי הצטלבנות ישירה, ראש-בראש; קשר $\pi$ נוצר על ידי הצטלבנות צדדית של שני אורביטלי p, מעל ומתחת

היברידיזציה

היברידיזציה מערבת אורביטלים באותה מעטפת ליצירת אורביטלים חדשים, שווים למען הקשר:

  • $\text{sp}$: שני אורביטלים שווים, המשמשים במולקולה ליניארית.
  • $\text{sp}^2$: שלושה אורביטלים שווים, המשמשים במולקולה שטוחה כמו ב$\text{C}_2\text{H}_4$.
  • $\text{sp}^3$: ארבעה אורביטלים שווים, המשמשים ב$\text{CH}_4$.

אנרגיית קשר ואורך קשר

  • אנרגיית קשר היא האנרגיה הנדרשת לשבור מול אחד של קשר קוולנטי מסוים במצב גזי.
  • אורך קשר הוא המרחק בין מרכזי שני האטומים הקושרים.

קשר קצר יותר הוא לרוב חזק יותר (אנרגיית קשר גבוהה). קשרים משולשים הם קצרים וחזקים יותר מקשרים כפולים, והם קצרים וחזקים יותר מקשרים יחידים. קשרים חזקים יותר הופכים מולקולה לקשה יותר להגיב.

חקור

שיתוף זוג אלקטרונים

מעבר דרך קשר קוולנטי: שני אטומים חופפים ושיתפו זוג אלקטרונים כך שכל אחד מגיע למעטפת מלאה — כאשר שני האטומים מושכים בשווה, הקשר הוא לא-קוטבי.

חקור

קשר קוולנטי (שיתוף)

שני אטומי לא-מתכת מצטלבים ומשתפים זוג אלקטרונים — הנחשב לשני האטומים — כך שכל אחד מגיע לשכבה חיצונית מלאה. O₂ משתף בשני זוגות (קשר כפול).

מילון מונחים אימון
English עברית
covalent bonding/ˈkəʊvələnt ˈbɒndɪŋ/ קשר קוולנטי
expand the octet/ekˈspænd ðɪ ɒkˈtet/ רחבת האוקטט
coordinate bond/kəʊˈɔːdɪnət bɒnd/ קשר קואורדינטיבי
orbital/ˈɔːbɪtl/ אורביטל
sigma bond/ˈsɪɡmə bɒnd/ קשר sigma
overlap/ˌəʊvəˈlæp/ חפיפה
pi bond/paɪ bɒnd/ קשר פאי
hybridisation/ˌhaɪbrɪdaɪˈzeɪʃn/ היברידציה
bond energy/bɒnd ˈenədʒi/ אנרגיית קשר
bond length/bɒnd leŋθ/ אורך קשר
VSEPR theory/ˈvespə ˈθɪəri/ תיאוריית דחיית זוגות אלקטרונים בשכבת הערכיות (VSEPR)
lone pair/ləʊn peə/ זוג אלקטרונים בודד
bonding pair/ˈbɒndɪŋ peə/ זוג אלקטרונים מחובר
bond angle/bɒnd ˈæŋɡl/ זווית קשר
linear/ˈlɪnɪə/ קווי
trigonal planar/ˈtrɪɡənl ˈpleɪnə/ משולש-מישורי
tetrahedral/ˌtetrəˈhiːdrəl/ טטרה-דרואלי
pyramidal/pɪˈræmɪdl/ פירמידה משולשת
bent/bent/ מעוקל
trigonal bipyramidal/ˈtrɪɡənl baɪˈpɪrəmɪdl/ ביפירמידה משולשת
octahedral/ˌɒktəˈhiːdrəl/ אוקטה-דרואלי
intermolecular forces/ˌɪntəməˈlekjʊlə ˈfɔːsɪz/ כוחות בין-מולקולריים
molecule/ˈmɒlɪkjuːl/ מולקולה
polarity/pəʊˈlærɪti/ קוטביות
3.5

צורות מולקולות

סיילבוס
  1. נסה ותאר את הצורות והזוויות בקשרים במולקולות באמצעות תיאוריית VSEPR, כולל דוגמאות פשוטות: • $\text{BF}_3$ (משולש-מישורי, 120°) • $\text{CO}_2$ (קווי, 180°) • $\text{CH}_4$ (טטראedral, 109.5°) • $\text{NH}_3$ (פירמידלי, 107°) • $\text{H}_2\text{O}$ (לא-קווי, 104.5°) • $\text{SF}_6$ (אוקטהדרלי, 90°) • $\text{PF}_5$ (בי-פירמידה משולשת, 120° ו-90°)
  2. נבא את צורות המולקולות והזוויות בקשרים בהן, וביונים הדומים למפורטים בסעיף 3.5.1

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

כדי לקבוע צורה, השתמש בתיאוריית VSEPR: זוגות האלקטרונים סביב האטום המרכזי דוחים זה את זה ככל האפשר, מכיוון שמטענים זהים נדחים.

מודל כדור-מוט של מולקולה
מודל מולקולרי מציג את השלו-ממדית של מולקולה קוולנטית.

זוג אלקטרונים בודד (לא קשור בכימיה) דוחה חזק יותר מזוג קשר. באמוניה ומים, הדחיפה של הזוגות הבודדים מפחיתה את זווית הקשר מתחת ל$109.5°$; זווית של $2.5°$ לכל זוג בודד היא הנחיה גסה לדוגמאות אלו, ולא חוק אוניברסלי.

מולקולה צורה זווית קונית
$\text{CO}_2$ ליניארית $180°$
$\text{BF}_3$ משולשת תצפיתית $120°$
$\text{CH}_4$ טטרהדרלית $109.5°$
$\text{NH}_3$ פירמידלית $107°$
$\text{H}_2\text{O}$ כופפת $104.5°$
$\text{PF}_5$ דו-פירמידלית משולשת $120°$ ו-$90°$
$\text{SF}_6$ אוקטהדרלית $90°$

$\text{NH}_3$ יש לו זוג בודד אחד ו-$\text{H}_2\text{O}$ יש לו שניים, ולכן הזוויות שלהן יורדות מתחת ל-$109.5°$ של $\text{CH}_4$. ניתן לחזות צורות של מולקולות ויונים דומים באותו אופן.

שבע הצורות המולקולריות שצוירו עם אטום מרכזי ואטומים מחוברים: ליניארית, משולשת תצפיתית, טטרהדרלית, פירמידלית, כופפת, דו-פירמידלית משולשת ואוקטהדרלית, כל אחת עם הזווית הקונית שלה
שבע הצורות ממערכת VSEPR; הזוגות הבלתי-קושרים ב-NH$_3$ וב-H$_2$O דוחקים חזק יותר, ולוחצים את זווית הקשר מתחת ל$109.5°$

דוגמה פתורה. נבוא את הצורה ואת זווית הקשר של $\text{NH}_3$ ושל $\text{H}_2\text{O}$. לחמצן יש 5 אלקטרונים בשכבה החיצונית והוא יוצר 3 קשרים, ומשאיר 3 זוגות קשר ו1 זוג בודד - סך הכל ארבעה זוגות, ולכן הם מתחילים מהצורה הטטרהדרלית $109.5°$. הזוג הבודד דוחה חזק יותר ו"מדחס" את הזווית ב-כ-$2.5°$, ויוצר צורה פירמידלית ב-כ-$107°$. חמצן יוצר 2 קשרים ושומר על 2 זוגות בודדים: עדיין ארבעה זוגות, אך כעת יש שתי דחיפות, ולכן הצורה היא מעוקלת ב-כ-$104.5°$. ספרו את כל הזוגות כדי לקבוע את הגיאומטריה הבסיסית, השתמשו בזוויות המוערכות הידועות לדוגמאות אלו, ותארו את הצורה לפי האטומים - $\text{NH}_3$ יש ארבעה זוגות אך הוא פירמידלי, לא טטרהדרלי.

ספירת זוגות ביון. התחילו באלקטרוני הערכיות של האטום המרכזי, הוסיפו אחד עבור כל אטום הקשור אליו בקשר יחיד (H או הלוגן), ואז הפחיתו אחד עבור כל מטען חיובי או הוסיפו אחד עבור כל מטען שלילי. חלקו את הסכום בשניים כדי לקבל את מספר הזוגות; הזוגות שאינם משמשים לקשרים הם זוגות לא קושרים.

דוגמה פתורה. חזו את הצורות של $\text{NH}_4^+$, ‏$\text{H}_3\text{O}^+$ ו-$\text{PCl}_6^-$.

  • $\text{NH}_4^+$: ‏$5 + 4 - 1 = 8$ אלקטרונים, ולכן 4 זוגות, כולם קושרים: טטראהדרלית, $109.5°$. יש לו אותה צורה ואותו מספר אלקטרונים כמו ל-$\text{CH}_4$.
  • $\text{H}_3\text{O}^+$: ‏$6 + 3 - 1 = 8$ אלקטרונים, ולכן 4 זוגות, 3 קושרים ו-1 לא קושר: פירמידלית, כ-$107°$, כמו $\text{NH}_3$.
  • $\text{PCl}_6^-$: ‏$5 + 6 + 1 = 12$ אלקטרונים, ולכן 6 זוגות, כולם קושרים: אוקטהדרלית, $90°$, כמו $\text{SF}_6$.

למולקולות וליונים בעלי אותו מספר זוגות אלקטרונים סביב האטום המרכזי, המסודרים באותו אופן, יש אותה צורה.

חקור

מבנה מתוך קשרים וזוגות בלתי-קושרים

ספרו את הזוגות הקושרים והזוגות הבלתי-קושרים סביב האטום המרכזי; הם דוחים זה את זה ומייצרים את המבנה עם פחות מתח. שלושה קשרים וזוג בלתי-קושר אחד נותנים פירמידה, כמו באמוניה (NH3).

חקור

חזוי את צורת המולקולה

גדר זוגות קשר וזוגות בודדים. זוגות אלקטרונים דוחים זה את זה ומתרחקים ככל האפשר – הדבר קובע את הצורה ואת זווית הקשר.

3.6

כוחות בין-מולקולריים

סיילבוס
  1. (a) תאר קשר מימן, המוגבל למולקולות המכילות קבוצות N–H ו-O–H, כולל אמוניה ומים כדוגמאות פשוטות (b) השתמש במושג קשר מימן כדי להסביר את המאפיינים החריגים של $\text{H}_2\text{O}$ (קרח ומים): • נקודות ההיתוך והרתיחה הגבוהות יחסית • מתח הפנים הגבוה יחסית • הצפיפות של הקרח המוצק לעומת המים הנוזליים
  2. השתמש במושג החשמליליות כדי להסביר קוטביות קשר ורגעים דיפוליים של מולקולות
  3. (a) תאר כוחות ואן דר ואלס ככוחות אינטרא-מולקולריים בין יחידות מולקולריות אחרות מאשר אלו הנובעות ממיוצרות קשר, והשתמש במונח כוחות ואן דר ואלס כמונח כללי לתיאור כל הכוחות האינטרא-מולקולריים (b) תאר את סוגי כוחות ואן דר ואלס: • כוחות דיפול רגעי-דיפול מושפע (id-id), המכונים גם כוחות פיזור לונדון • כוחות דיפול קבוע-דיפול קבוע (pd-pd), כולל קשר מימן (c) תאר קשר מימן והבן שקשר מימן הוא מקרה פרטי של כוחות דיפול קבוע-דיפול קבוע בין מולקולות שבהן מימן קשור לאטום בעל חשמליליות גבוהה מאוד
  4. נסה כי ברוב המקרים, קשר יוני, קוולנטי ומתכתי חזקים מכוחות אינטרא-מולקולריים

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

כוחות בין-מולקולריים הם הכוחות בין מולקולות. הם חלשים הרבה מהקשרים האיוניים, הקוולנטיים והמתכתיים בתוך החומרים.

קוטביות קשר ודיפולים

כששני אטומים עם חשמליות שונה משתפים בקשר, האלקטרונים נמצאים קרוב יותר לאטום בעל החשמליות הגבוהה יותר. הקשר אז יש לו קוטביות: קצה אחד מעט שלילי ($\delta-$) והקצה השני מעט חיובי ($\delta+$). הפרדת המטען הזו היא דיפול.

אם הדיפולים במולקולה אינם מבטלים זה את זה, למולקולה כולה יש רגע דיפול והיא קוטבית. אם הם מבטלים עצמם על ידי סימטריה (כמו ב-$\text{CO}_2$), המולקולה אינה קוטבית.

כוחות ואן דר ואלס

כוחות ואן דר ואלס הם השם הכללי לכל הכוחות בין-מולקולריים. קיימים שני סוגים עיקריים.

הסוג הראשון הוא כוח הקוטב המיידי–המושרה, הנקרא גם כוח פיזור לונדון. אלקטרונים נעים יוצרים קוטב מיידי זמני, שמייצר בתורו קוטב מושרה תואם במולקולה שכנה. כוחות אלו פועלים בין כל המולקולות ומתחזקים ככל שהן מכילות יותר אלקטרונים.

שתי מולקולות צמודות: קוטב מיידי זמני באחת גורם לקוטב תואם בשכנה שלה, ולכן הן נמשכות זה אל זו
כוח לונדון: קוטב זמני במולקולה אחת גורם לקוטב במולקולה השכנה, ולכן הן נמשכות — כוח זה פועל בין כל המולקולות

הסוג השני הוא כוח הקוטב הקבוע–קוטב קבוע. הוא פועל בין מולקולות שתמיד מקוטבות, משום שכל אחת מהן בעלת קוטב קבוע.

דיפולים בקשר ביטולים בקרבון דיאוקסיד ליניארי אך מתווספים לעבר החמצן במים מעוקלים
בדקו גם את הקשרים וגם את הצורה: קשרים קוטביים יכולים לשייך למולקולה לא קוטבית.

קישור מימן

קשר מימן הוא מקרה מיוחד וחזק של כוחות דיפול קבוע. הוא נוצר כאשר מימן קשור לאטום אלקטרו-שלילי מאוד – חנקן, חמצן או פלואור – ומושך לזוג אלקטרונים בודד על אטום N, O או F בשכנה. חפשו קבוצות N–H ו-O–H, כמו באמוניה ובמים.

שני מולקולות מים מחוברות על ידי קשר מימן מקווקוץ ממימן הקשור לחמצן אל זוג אלקטרונים בודד על חמצן שכני
קישור מימן במים: $\delta+$ מימן נמשך לקוחר בודד על $\delta-$ חמצן של מולקולה שכנה

קישור מימן מסביר את התנהגותה המוזרה של המים:

  • נקודת ההיתוך והרתיחה הגבוהה שלו, מכיוון שצריך לשבור מספר רב של קישורי מימן.
  • המתיחות הפנימית (טאנזיה) הגבוהה שלו.
  • קרח הוא פחות צפוף ממים נוזליים, משום שקישורי המימן מחזיקים את המולקולות במבנה פתוח ומרוחק, ולכן קרח צף.

דוגמה פתורה (השוואת נקודות רתיחה). מימן הלידי רותח בטמפרטורות האלה: HF ‏$20\,°\text{C}$, ‏HCl ‏$-85\,°\text{C}$, ‏HBr ‏$-67\,°\text{C}$, ‏HI ‏$-35\,°\text{C}$. הסבירו את המגמה.

מ-HCl ל-HI יש למולקולות יותר אלקטרונים, ולכן כוחות הדיפול הרגעי–דיפול מושרה (כוחות לונדון) מתחזקים ונדרשת יותר אנרגייה כדי להפריד בין המולקולות: נקודת הרתיחה עולה, אף שהקשרים נעשים פחות קוטביים. HF חורג מהמגמה: F אלקטרושלילי כל כך שמולקולות HF יוצרות ביניהן קשרי מימן, החזקים בהרבה מכוחות לונדון, ולכן נקודת הרתיחה שלו גבוהה בהרבה מהצפוי. בתשובה, ציינו את שם הכוח, אמרו באיזה חומר השפעתו גדולה יותר ומדוע, וקשרו זאת לאנרגייה הדרושה להתגברות עליו.

חקור

מעבדה: קוטביות וכוחות בין-מולקולריים

סווגו מולקולות לפי התכונה השולטת במשיכות.

חקור

למה קשרי מימן הופכים את המים למיוחדים

עברו על כך. כוח חלש אך חזק אחד — קשר מימן — מסביר את נקודת הרתיחה הגבוהה של מים, מדוע קרח צף ומדוע הוא ממיס כל כך הרבה.

מילון מונחים אימון
English עברית
dipole/ˈdaɪpəʊl/ דו-קוטבי
dipole moment/ˈdaɪpəʊl ˈməʊmənt/ מומנט דו-קוטבי
van der Waals' forces/ˈvændɜː wɑːlz ˈfɔːsɪz/ כוחות ואן דר ואלס
London dispersion forces/ˈlʌndn dɪˈspɜːʃn ˈfɔːsɪz/ כוחות פיזור לונדון
instantaneous dipole/ˌɪnstənˈteɪnɪəs ˈdaɪpəʊl/ דו-קוטב מיידי
induced dipole/ɪnˈdjuːst ˈdaɪpəʊl/ דו-קוטב מושרה
permanent dipole/ˈpɜːmənənt ˈdaɪpəʊl/ דו-קוטב קבוע
hydrogen bonding/ˈhaɪdrədʒn ˈbɒndɪŋ/ קישור מימן
boiling point/ˈbɔɪlɪŋ pɔɪnt/ נקודת רתיחה
surface tension/ˈsɜːfɪs ˈtenʃn/ מתח פני שטח
dot-and-cross diagram/dɒt ænd krɒs ˈdaɪəɡræm/ תרשים נקודה-צלב
3.7

דיאגרמות נקודה וסימן

סיילבוס
  1. השתמש בדיאגרמות נקודה וצלב כדי להמחיש קשר יוני, קוולנטי וסתמי, כולל הייצוג של כל הרכיבים שנזכרו בסעיפים 3.4 ו-3.5 (ייתכן שהדיאגרמות יכלילו מינים עם אטומים בעלי אוקטט מורחב או מינים עם מספר אי-זוגי של אלקטרונים)

מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'

דיאגרמת נקודה וסימן מציגה את האלקטרונים החיצוניים של כל אטום, באמצעות נקודות עבור אטום אחד וסימנים עבור השני. כך ברור מאין הגיע כל אלקטרון בקשר. ניתן לצייר אותן עבור קישור יוני, קווולנטי ודאטיבי, כולל מולקולות עם אוקטט מורחב או מספר אי-זוגי של אלקטרונים.

דיאגרמות נקודה וסימן למים ולחנקן: במים מוצגים שני זוגות קשר ושני זוגות בודדים על החמצן; בחנקן מוצגים שלושה זוגות משותפים וזוג בודד על כל אטום
נקודה וסימן קווולנטית: כל זוג משותף מייצג אלקטרון אחד מכל אטום. במים ישנם שני זוגות קשר ושני זוגות בודדים; בחנקן משותפים שלושה זוגות (קשר משולש)

טעויות נפוצות.

  • אמירת שיש שבירה בקשרים הקוולנטיים של המולקלות כאשר חומר מולקולרי פשוט רותח. רק הכוחות בין-מולקולריים בין המולקלות נגברים; הקשרים הקוולנטיים בפנים נשארים שלמים.
  • ציור קשר מימן לכל אטום H. הקשר המימן הולך מאטום H הקשור ל-N, O או F אל זוג אלקטרונים בודד על N, O או F של מולקולה אחרת; הציגו את הזוג הבודד ואת מטעני ה$\delta+$/$\delta-$, עם שלושת האטומים בקו ישר.
  • ספירת זוגות אלקטרונים בודדים על האטומים החיצוניים בעת תחזית צורה. רק הזוגות הקשריים והבודדים על האטום המרכזי קובעים את הצורה.
  • כינוי מולקולה עם קשרים קוטביים כקוטבית מבלי לבדוק את צורתה. ב-$\text{CO}_2$ ו-$\text{BF}_3$ סימטריים, הדיפולים מתבטלים, ולכן המולקולות הן לא קוטביות.
  • הענקת זווית קשר של 109.5° או 107° למים. שני זוגות בודדים "מדחסים" אותה לכ-104.5°: טטרהדרלית 109.5°, זוג בודד אחד 107°, שני זוגות בודדים 104.5°.
  • אמירת שקשר קואורדינטי חלש מקשר קוולנטי רגיל. לאחר היווצרותו הוא זהה לכל קשר קוולנטי אחר; ההבדל היחיד הוא במקור הזוג המשותף.
  • שכחת המטען בעת ספירת זוגות האלקטרונים של יון: יש להחסיר אלקטרון אחד עבור כל מטען $+$ ולהוסיף אחד עבור כל מטען $-$.
  • אמירת שקשר כפול חזק פי שניים מקשר יחיד. הקשר π הנוסף חלש מהקשר σ, משום שהחפיפה הצדדית שלו קטנה יותר.
חקור

מבנה מתוך קשרים וזוגות בלתי-קושרים

ספרו את הזוגות הקושרים והזוגות הבלתי-קושרים סביב האטום המרכזי; הם דוחים זה את זה ומייצרים את המבנה עם פחות מתח. שלושה קשרים וזוג בלתי-קושר אחד נותנים פירמידה, כמו באמוניה (NH3).

3.7

טיפים לבחינות

  • עבור צורות, ספרו זוגות קשר וזוגות בודדים, קבעו את שם הצורה, ולאחר מכן ציינו את זווית הקשר המדויקת (למשל $\text{NH}_3$: פירמידתית, $107^\circ$) – כל זוג בודד מפחית את הזווית ב-$2.5^\circ$ בקירוב.
  • קשר דאטיבי (קואורדינטי) כולל שני אלקטרונים מאותו אטום (למשל $\text{NH}_4^+$, $\text{H}_3\text{O}^+$); יש לצייר חץ מהקוחר הבודד.
  • ציינו את הכוח הבין-מולקולרי במדויק: קשר מימן דורש H הקשור ל-N, ‏O או F; אחרת מדובר בכוח דיפול קבוע או דיפול מושרה (ואן דר ואלס). לעולם אין לכנות כוחות ואן דר ואלס ״קשרים״.
  • הסבירו תכונה פיזיקלית באמצעות ציון אילו כוחות נשברים, ולא רק ״קשרים חזקים״.

שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה

לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.

מבחני עבר

נושאים נוספים בכימיה A-Level

היכנס או צור חשבון

IGCSE, A-Level & AP