הכנסה לאומית וקביעת מחירים

מקרוכלכלואה - AP · נושא 3

הצגת שקפים אימון

שיעור וידאו לנושא זה פתח את עמוד הוידאו

3.1

ביקוש כולל

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרות למידה MOD-2.A: א. הגדר (בשימוש בגרפים כמתאים) את קמף הביקוש הכולל (AD). ב. הסבר (בשימוש בגרפים כמתאים) את השיפוע של קמף הביקוש הכולל ואת גורמי ההשפעה שלו.

MOD-2.A.1 קמף הביקוש הכולל (AD) מתאר את הקשר בין רמת המחירים לכמות הסחורות והשירותים הנדרשת על ידי צרכנים (צריכה), חברות (השקעה), הממשלה (הוצאות ממשלתיות) והשאר בעולם (יצוא נקי).
MOD-2.A.2 השיפוע השלילי של קמף הביקוש הכולל מוסבר על ידי אפקט העושר בפועל, אפקט שיעורי הריבית ואפקט שיעורי החילוף. [ראו EK MKT-3.A.1]
MOD-2.A.3 כל שינוי ברכיבי הביקוש הכולל (צריכה, השקעה, הוצאות ממשלתיות או יצוא נקי) שאינו נובע משינויים ברמת המחירים מוביל להזזה של קמף הביקוש הכולל.

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

קו אופקי של עיר: התוצר הלאומי והביקוש הכולל משקפים את ההוצאה בכלכלה

דגם AD–AS: זעזוע בביקוש

הביקוש הכולל (AD) מציג את הסך הכולל של התוצר הריאלי ($C+I+G+X_n$) שקונים רוצים בכל רמת מחירים. הוא יורד מטה לשלושה סיבות הייחודיות לכלכלה כולה:

הביקוש הכולל הוא סך כל ההוצאות: צריכה, השקעה, ממשלתית ויצוא נטו

אפקט העושר (רמת מחירים גבוהה מצמצמת את הערך הריאלי של המזומן, ולכן אנשים קונים פחות),
אפקט הריבית (רמת מחירים גבוהה מעלה את הביקוש למזומן ואת הריבית, ומפחיתה השקעה),
אפקט היצוא הנטו (רמת מחירים מקומית גבוהה הופכת את היצוא ליקר יותר ואת הייבוא זול יותר).

שינוי ברמת המחירים הוא תנועה לאורך AD. AD מוזז כאשר כל רכיב של $C+I+G+X_n$ משתנה מסיבה אחרת – ביטחון צרכנים, ציפיות עסקיות, הוצאות ממשלתיות, מסים או הכנסות חוץ.

3.2

מכפיל ההוצאה והמכפיל המס

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרת למידה MOD-2.B: א. הגדר את מכפיל ההוצאות, מכפיל המסים, הנטייה המרצית לצריכה והנטייה המרצית לחיסכון. ב. הסבר כיצד שינויים בהוצאות ומסים מובילים לשינויים ב-TPI. ג. חשב כיצד שינויים בהוצאות ובמיסים מובילים לשינויים ב-PIB הממון.

MOD-2.B.1 שינוי של $\$1$ בהוצאות אוטונומיות גורם לשינויים נוספים בהוצאות כוללות ובתפוקה כוללת.
MOD-2.B.2 מכפיל ההוצאות מדגיש את גודל השינוי בבקשה הכוללת כתוצאה משינוי באחת מהרכיבים של הבקשה הכוללת.
MOD-2.B.3 מכפיל המיסים מדגיש את גודל השינוי בבקשה הכוללת כתוצאה משינוי במיסים.
MOD-2.B.4 מכפיל ההוצאות ומכפיל המיסים תלויים בנטייה להצריכה המרגינלית.
MOD-2.B.5 הנטייה להצריכה המרגינלית היא השינוי בהוצאות הצרכן בחלוקה לשינוי בהכנסה הניתנת לצריכה. הסכום של הנטייה להצריכה המרגינלית והנטייה לחסוך המרגינלית שווה לאחד.

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

מכפיל ההוצאה

שינוי בהוצאה מגרה סדרות נוספות של הוצאות, ולכן השינוי הסופי ב-GDP הוא גדול יותר מהשינוי ההתחלתי – אפקט המכפיל. הוא תלוי בנטייה הגבולית לצרוך (MPC), החלק מההכנסה הנוספת שנצרך (שאר זהו הנטייה הגבולית לחיסכון, MPS, עם $MPC+MPS=1$):

הזרקת הון אחת מתרבת לעליה כללית גדולה יותר בהכנסות — הזרקת הוצאה אחת מכפילה את עצמה ועולה בסך הכל על ההכנסה

$$\text{spending multiplier}=\frac{1}{1-MPC}=\frac{1}{MPS}.$$

הורדת מס פועלת דרך המכפיל גם כן, אך חלש יותר, מכיוון שחלק מההורדה במס נחסך:

$$\text{tax multiplier}=-\frac{MPC}{1-MPC}=-\frac{MPC}{MPS}.$$

מכפיל המס הוא קטן יותר בגודלו ושלילי (הורדת מס מעלה את הת"ג; העלאת מס מורידה אותו). השינוי הכולל בת"ג $=$ (מכפיל) $\times$ (שינוי ראשוני).

דוגמה מודגמת. אם $MPC=0.8$, מקפלת ההוצאות היא $\dfrac{1}{1-0.8}=5$, ולכן הפחתת מיסים של $\$10$ billion rise in government spending lifts real GDP by $5\times\$10=\$50$ billion. The tax multiplier is $-\dfrac{0.8}{0.2}=-4$, so a $\$10$ מיליארד דולר מעלה את ה-GDP רק ב-$\$40$ מיליארד – פחות, מכיוון שחלק מההפחתה במיסים נחסך.

מיומנות לבחינה: לחשב את שני המכפילים מה-MPC ולמצוא את השינוי בת"ג בפועל – חישוב שמבטיח כמעט בוודאות בהופעה בבחינות.

חקור

ראו את הרובה של מקדם ההוצאה

דולר של הוצאה חדשה הופך להכנסה של מישהו, חלק ממנה הוא שוב הוציא — כך שהאפקט הכולל הוא מכפלה של ההזרקת הראשונה, הנקבע על ידי הנטייה המצרפית לצרוך (MPC).

3.3

אספקה כוללת בטווח הקצר

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרת למידה MOD-2.C: א. הגדר (באמצעות גרפים כמתאים) את עקומת האספקה הכוללת לטווח קצר (SRAS). ב. הסבר (באמצעות גרפים כמתאים) את השיפוע של עקומת ה-SRAS ואת גורמיה.

MOD-2.C.1 עקומת האספקה הכוללת לטווח קצר (SRAS) מתארת את הקשר בין רמת המחירים לבין כמות הסחורות והשירותים המופקים בכלכלה.
MOD-2.C.2 עקומת ה-SAS בעלת שיפוע חיובי בשל שכר ומחירים דביקים. [ראו EK MOD-2.E.1]
MOD-2.C.3 כל גורם הגורם לשינוי בעלויות הייצור, כמו שינוי בתوقعי אינפלציה, יגרום להזזה של עקומת ה-SRAS.

מטרת למידה MOD-2.D: הסבר (באמצעות גרפים כמתאים) כיצד התנועה לאורך עקומת ה-SRAS מעידה על קשר בין רמת המחירים (ואינפלציה) לבין האבטלה.

MOD-2.D.1 בהתנהגות לאורך עקומת ה-SRAS, עלייה ברמת המחירים מלווה בעלייה בתפוקה, דבר שמעיד על כך שהתעסוקה חייבת לעלות בהתאמה. כאשר כוח העבודה נשמר קבוע, שיעור האבטלה ירד. ולכן, קיים סחר ביניים לטווח קצר בין אינפלציה לאבטלה. [ראו EK MOD-3.A.1]

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

מפעל חשמל ואזור תעשייתי: אספקה כוללת בטווח הקצר תלויה בעלויות ייצור

אספקה כוללת בטווח הקצר (SRAS) נוטה כלפי מעלה: בטווח הקצר מחירי קלט מסוימים (ובמיוחד שכר נומינלי) הם דביקים, ולכן עליית רמת המחירים במוצרים מרחבת את שולי הרווח ומעודדת חברות לייצר יותר. SRAS זזה עם מחירי קלט, פרודוקטיביות, מסים/סבסודים למייצרים וזעזועים באספקה (כגון שינוי במחירי נפט). עלייה בעלויות קלט מזיזה את SRAS שמאלה.

3.4

אספקה כוללת בטווח הארוך

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרת למידה MOD-2.E: הגדר (באמצעות גרפים כמתאים) את טווח הקצר ואת טווח הארוך.

MOD-2.E.1 בטווח הארוך כל המחירים והשכר הם גמישים לחלוטין, בעוד שבטווח הקצר מחירי קלט מסוימים קבועים. תוצאה של גמישות מחירים ושכר בטווח הארוך היא העדר סחר ביניים לטווח ארוך בין אינפלציה לאבטלה.

מטרת למידה MOD-2.F: הגדר (באמצעות גרפים כמתאים) את עקומת האספקה הכוללת לטווח ארוך (LRAS).

MOD-2.F.1 עקומת ה-LRAS מקבילה לעקומת האפשרויות הייצור (PPC) משום שהן מייצגות שת这两 capacity מוגבלת ברורה. תפוקה מוגבלת ברורה היא התפוקה הכוללת שייתכן שמערכת כלכלית תייצר בתקופה זמן קבועה אם כל המשאבים מועסקים במלואם. [ראו LO MOD-2.I]
MOD-2.F.2 עקומת LRAS אנכית ברמת התעסוקה המלאה מכיוון שבטווח הארוך שכר ומחירים מתכווננים במלואם.

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

אספקה כוללת בטווח הארוך (LRAS) היא אנכית ברמת הת"ג המלאה (הפוטנציאלית) של הכלכלה $Y_f$. בטווח הארוך כל המחירים והשכר הם גמישים לחלוטין (רק בטווח הקצר מחירי קלט מסוימים קבועים), ולכן הת"ג תלוי רק בגורמים אמיתיים – משאבים, טכנולוגיה, מוסדות – ולא ברמת המחירים. LRAS זזה רק עם צמיחה כלכלית (משאבים מרובים או טובים יותר). LRAS מתאימה לעקומת היכולות הייצוריות (PPC): שתיהן מציינות את הקיבולת המקסימלית הבר-קיימת של הכלכלה, ולכן הזזת LRAS החוצה והזזת PPC החוצה הן אותם אירוע, פשוט מוצגים בשתי דרכים. האופי האנכי של LRAS הוא הסיבה לכך שבטווח הארוך מדיניות ביקוש משנה את המחירים, אך לא את הת"ג.

מדיניות צד-ההיצע מזיזה את ההיצע הכולל לטווח הארוך ימינה: יותר תפוקה, מחירים נמוכים — מדיניות צד האספקה מזיזה את אספקת הכוללת בטווח הארוך ימינה: ת"ג גבוה יותר, מחירים נמוכים

3.5

איזון בדגם AD-AS

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרות למידה MOD-2.G: הסבר (בעזרת גרפים כפי שצריך) על רמת המחיר ורמת התוצאה באיזון קצר טווח וארוך טווח.

MOD-2.G.1 איזון קצר טווח מתרחש כאשר הכמות הכללית של תוצרה הנדרשת והכמות הכללית של תוצרה המוצעת שוות—כלומר, בנקודת החיתוך בין עקומות AD ו-SRAS.
MOD-2.G.2 איזון ארוך טווח מתרחש כאשר עקומות AD ו-SRAS נחתכות על LRAS—כלומר, ברמת התוצא בפועל בתעסוקה מלאה.
MOD-2.G.3 תוצאת האיזון קצר טווח עשויה להיות ברמת התעסוקה המלאה, מעליה או מתחת לה, מה שמייצר פערי תוצאה חיוביים (כלומר, דחיסתיים/אינפלציוניים) או שליליים (כלומר, ירידיים/ריסיסיוניים).

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

הכלכלה מתייצבת שם ש-ביקוש כולל נפגש עם אספקה כוללת בטווח הקצר, ובכך קובעת את רמת המחירים וה-ת"ג בפועל באיזון. השוואת ת"ג זה ל-$Y_f$ (קו ה-LRAS) מגלה את המצב הכלכלי:

איזון מקרו-כלכלי שם הביקוש הכולל פוגש את ההיצע הכולל — איזון מקרו-כלכלי שבו ביקוש כולל נפגש עם אספקה כוללת

ת"ג $: פערי נסיגה (בטלה מחזורית),
ת"ג $>Y_f$: פערי אינפלציה (התחממות יתר),
ת"ג $=Y_f$: איזון בטווח הארוך.

חקור

מצאו איזון בדגם AD-AS

ביקוש מצטבר והיצע מצטבר נחתכים ברמת המחירים ובת"ג בפועל של הכלכלה. זעזוע בביקוש או בהיצזע מזזז עקומה ומזיז את הת"ג ואת רמת המחירים בכלכלה כולה.

3.6

שינויים בטווח הקצר: זעזועי ביקוש ואספקה

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרות למידה MOD-2.H: הסבר (בעזרת גרפים כפי שצריך) על תגובת התוצאה, התעסוקה ורמת המחיר לזעזוע בביקוש או בהיצע כללי בטווח הקצר.

MOD-2.H.1 זעזוע חיובי (שלילי) ב-AD גורם לעלייה (ירידה) בתוצאה, בתעסוקה וברמת המחיר בטווח הקצר.
MOD-2.H.2 זעזוע חיובי (שלילי) ב-SRAS גורם לעלייה (ירידה) בתוצאה ובתעסוקה ולירידה (עלייה) ברמת המחיר בטווח הקצר.
MOD-2.H.3 אינפלציה עשויה להיגרם משינויים בביקוש כללי (ביקוש-מושך) או בהיצע כללי (דחיפה-עלות).

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

זעזוע בביקוש מזיז את AD: זעזוע חיובי (הגברת הוצאה) מעלה גם את רמת המחירים וגם את הת"ג (וגם מוריד את האבטלה); זעזוע שלילי מוריד את שניהם.
מכת שוק מזיז את SRAS: מכת שלילית (עלויות תשומות גבוהות) מעלה את רמת המחירים וגם מפחיתה את התפוקה בו-זמנית – אינפלציה סטגלציונית – המקרה הקשה ביותר לקובעי המדיניות, כי פתרון אחד מחמיר את השני.

3.7

התאמה עצמית לטווח הארוך

סיילבוס

הבנה מתמשכת (MOD-2): כלכלנים משתמשים בדגם הביקוש הכולל-האספקה הכולל כדי לתאר את הקשר בין רמת המחירים לבין התפוקה הכוללת בכלכלה, ולמדגيم כיצד התפוקה, התעסוקה ורמת המחירים מגיבים להלם מקרו-כלכלי.

מטרות למידה MOD-2.I: הסבר (בעזרת גרפים כפי שצריך) על תגובת התוצאה, התעסוקה ורמת המחיר לזעזוע בביקוש או בהיצע כללי בטווח הארוך.

MOD-2.I.1 בטווח הארוך, בהיעדר פעולות מדיניות ממשלתיות, שכר ומחירים גמישים יתכווננו כדי לשחזר תעסוקה מלאה והאבטלה תחזור לרמתה הטבעית לאחר זעזוע בביקוש כללי או בהיצע כללי קצר טווח. [ראה EK MEA-1.E.2]
MOD-2.I.2 הזזות בעקומת ההיצע הכללי ארוך טווח מציינות שינויים ברמת התעסוקה המלאה של התוצאה וגידול כלכלי.

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

בלי התערבות, הכלכלה מתקנת את עצמה באמצעות שכר גמיש:

ב-פער נדליות, אבטלה גבוהה מורידה לבסוף את השכר הנומינלי, ומזיזה את SRAS ימינה עד שהתפוקה חוזרת ל$Y_f$ ברמת מחירים נמוכה יותר.
ב-פער אינפלציוני, מחסור בכוח עבודה דוחף את השכרים לעלייה, ומזיז את SRAS שמאלה חזרה ל$Y_f$ ברמת מחירים גבוהה יותר.

המחלוקת על מהירות התהליך הזו היא הטיעון עבור (או נגד) מדיניות פעילה: ההתאמה העצמית היא איטית וכואבת, וזהו הטיעון להתערבות.

3.8

מדיניות פיסקלית

סיילבוס

הבנה מתמשכת (POL-1): מדיניות פיסקלית ומוניטרית יש להן השפעות קצר טווח על תוצאות מקרו-כלכליות.

מטרת למידה POL-1.A: א. הגדרת מדיניות פיסקלית ומונחים הקשורים אליה. ב. הסבר (בעזרת גרפים כפי שצריך) על ההשפעות קצר טווח של פעולה במדיניות פיסקלית. ג. חשב את ההשפעות בטווח הקצר של פעולה במדיניות פיסקלית.

POL-1.A.1 ממשלות מיישמות מדיניות פיסקלית כדי להשיג מטרות מקרוכלכליות, כגון תעסוקה מלאה.
POL-1.A.2 הכלים של המדיניות הפיסקלית הם הוצאות הממשלה ומיסים/תשלומי העברה.
POL-1.A.3 שינויים בהוצאות הממשחה משפיעים ישירות על הביקוש הכולל, ושינויים במיסים/תשלומי העברה משפיעים על הביקוש הכולל באופן עקיף.
POL-1.A.4 מקדם ההוצאה הממשלתית גדול יותר ממקדם המיסים.
POL-1.A.5 מדיניות פיסקלית הרחבתית או צמצומית משמשת לשחזר תעסוקה מלאה כאשר כלכלה נמצאת בפער ייצור שלילי (כלומר, פער רסיסי) או חיובי (כלומר, פער אינפלציוני).
POL-1.A.6 מדיניות פיסקלית יכולה להשפיע על הביקוש הכולל, הייצור הממשי ועל רמת המחירים. [ראו גם EK MKT-5.E.2 בנוגע להשפעה על שיעורי החילוף.]
POL-1.A.7 הדגם AD–AS משמש להמחשת ההשפעות בטווח הקצר של מדיניות פיסקלית.

מטרת הלמידה POL-1.B: הסבר מדוע קיימים זמני השהייה במדיניות פיסקלית דיסקרציונית.

POL-1.B.1 למעשה, קיימים זמני השהייה במדיניות פיסקלית דיסקרציונית בשל גורמים כמו הזמן הנדרש לקבלת החלטות ולביצוע פעולות מדיניות.

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

מדיניות פיסקלית היא השימוש של הממשלה בהוצאות ובמסים כדי להזיז את AD:

מדיניות פיסקלית הרחבה מזיזה את AD ימינה, מעלה תפוקה ומחירים

הרחבה (הוצאות גבוהות יותר או מסים נמוכים יותר) מזיזה את AD ימינה כדי לסגור פער נדליות.
היצרות (הוצאות נמוכות יותר או מסים גבוהים יותר) מזיזה את AD שמאלה כדי לסגור פער אינפלציוני.

הגדרו את היקף המדיניות לפי הגופלים: לסגירת פער בגודל נתון, השינוי הנדרש בהוצאות הוא (הפער) $\div$ (גופל ההוצאות). הגבלות כוללות עיכובי זמן, הוצאת כוח (להלן), וקשיים פוליטיים.

דוגמה מפורטת. לכלכלה יש פער של $\$100$ billion recessionary gap and $MPC=0.75$ (spending multiplier $=\dfrac{1}{0.25}=4$). To close it, the government must raise spending by $\dfrac{\$100\text{ billion}}{4}=\$25$ billion. Using a tax cut instead (tax multiplier $-3$) would require a larger $\dfrac{100}{3}\approx\$33$ מיליארד הוצאות.

מיומנות במבחן: עליכם לצייר גרף AD-AS עם תווית נכונה, לזהות את הפער, למנות את הפעולה הפיסקלית הנכונה ואת כיוונה, ולרוב לחשב את השינוי המדויק הנדרש בהוצאות או במסים.

מילון מונחים אימון

English	עברית
Aggregate demand (AD)/ˈæɡrɪɡeɪt dɪˈmænd/	ביקוש כולל (AD)
price level/praɪs ˈlevl/	רמת מחירים
wealth effect/welθ ɪˈfekt/	אפקט העושר
interest-rate effect/ˈɪntrest reɪt ɪˈfekt/	אפקט הריבית
multiplier effect/ˌmʌltɪˈplaɪə ɪˈfekt/	אפקט המכפיל
marginal propensity to consume/ˈmɑːdʒɪnl prəˈpensɪti tə kənˈsjuːm/	הטייה שולית לצריכה
marginal propensity to save/ˈmɑːdʒɪnl prəˈpensɪti tə seɪv/	הנטייה השולית לחיסכון
Short-run aggregate supply (SRAS)/ʃɔːt rʌn ˈæɡrɪɡeɪt səˈplaɪ/	היצע כולל בטווח הקצר (SRAS)
nominal wages/ˈnɒmɪnl ˈweɪdʒɪz/	שכר נומינלי
sticky/ˈstɪki/	דביק
Long-run aggregate supply (LRAS)/lɒŋ rʌn ˈæɡrɪɡeɪt səˈplaɪ/	היצע כולל בטווח הארוך (LRAS)
full-employment (potential) output/fʊl emˈplɔɪmənt ˈaʊtpʊt/	תפוקת תעסוקה מלאה (פוטנציאלית)
production possibilities curve (PPC)/prəˈdʌkʃn ˌpɒsəˈbɪlɪtiz kɜːv/	עקומת האפשרויות הייצור (PPC)
recessionary gap/rɪˈseʃənəri ɡæp/	פערת רסיסיה
inflationary gap/ɪnˈfleɪʃənəri ɡæp/	פערת אינפלציה
stagflation/stæɡˈfleɪʃn/	סטגפלציה
Fiscal policy/ˈfɪskl ˈpɒlɪsi/	מדיניות פיסקלית
Expansionary/ekˈspænʃənəri/	רחבה
Contractionary/kənˈtrækʃənəri/	צמצומית
Automatic stabilizers/ˌɔːtəˈmætɪk ˈsteɪbəlaɪzəz/	מייצבים אוטומטיים
discretionary/dɪˈskreʃənəri/	אופציונלי

3.9

יציבים אוטומטיים

סיילבוס

הבנה מתמשכת (POL-1): מדיניות פיסקלית ומוניטרית יש להן השפעות קצר טווח על תוצאות מקרו-כלכליות.

מטרת הלמידה POL-1.C: א. הגדר יציבים אוטומטיים. ב. הסבר כיצד יציבים אוטומטיים מחלישים את מחזורי העסקים.

POL-1.C.1 יציבים אוטומטיים תומכים בכלכלה במהלך רסיסיות ועוזרים למנוע התחממות יתר של הכלכלה בתקופות הרחבה.
POL-1.C.2 הכנסות מיסים יורדות אוטומטית כאשר ה-PIB יורד, מה שמונע צריכה ונפילה נוספת של הכלכלה.
POL-1.C.3 הכנסות מיסים עולות אוטומטית כאשר ה-PIB עולה, מה שמאט את הצריכה ומונע התחממות יתר של הכלכלה.
POL-1.C.4 מדיניות ממשלתית, מוסדות או סוכנויות עשויות לכלול גם תוכניות שירותים חברתיים שבהן תשלומי העברה פועלים כיציבים אוטומטיים.

מקור: תיאור הקורס והמבחן של College Board AP

יציבים אוטומטיים הם מאפיינים שמפחיתים את התנודתיות ללא חקיקה חדשה. בשפל, מסים מדורגים גובים פחות והוצאות העברות (ביטוחי אבטלה, רווחה) עולות אוטומטית – מגן על הכנסות והוצאות; בשגשוג הם עושים את ההפך. הם מקלים על המחזור ועובדים מיידית, ומונעים את העיכובים של מדיניות אפשרותית.

3.9

טיפים לבחינות

D demand האגרגטי יורד בגלל השפעות העושר, ריבית ויצוא נקי; הוא נע כאשר $C$, $I$, $G$ או $X_n$ משתנים.
חשבו את גופל ההוצאות $\tfrac{1}{1-MPC}$ ואת גופל המסים השלילי והקטן יותר $-\tfrac{MPC}{1-MPC}$.
ציירו גרף AD–AS עם תווית נכונה, זהו פער נדליות או אינפלציוני, ומנו את הפעולה הפיסקלית הנכונה.
קצב האספקה הקצר-טווח עולה (שכר דביק); קצב האספקה ארוך-הטווח הוא אנכי ברמת התעסוקה המלאה.
מדיניות בגודל המתאים באמצעות מקדמים: הוצאה נדרשת = פערי ביצועים ÷ מקדם ההוצאה.

שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה

לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.

מבחני עבר

נושאים נוספים במקרוכלכלואה - AP