אימונולוגיה רפואית

מה הקורס הזה הוא, וכיצד להשתמש בו

זהו הקורס השביעי ברפואה אוניברסיטאית: חיסון רפואי . המערכת החיסונית היא הגנה מפוזרת הכל עצמי. כשלונות בשתי הכיוונים הם חצי מהבעיה הפנימית. הכל כלפי עצמו. כישלונותיה בשתי הכיוונים הם חצי מהתוכן הפנימי רפואה.

גבול היקף, מצוין פעם אחת: קורס לימודים, לא תואר רפואי; כל המקרה למטה הוא בדיוני ואף דבר כאן אינו מעניק רישוי או מדריך לטיפול.

• היחידה 7.1 היא התגובה המהירה: חיסון טבעי.
• היחידות 7.2–7.4 הן התגובה הנרכשת: זיהוי, הפעלה, זיכרון.
• היחידות 7.5–7.7 הן הכישלונות: אלרגיה, מחלות אוטואימוניות, הרגלי הרפואה: מנגנון נבא פגיעה — כל פגם בהמשך

מתעקב לתא או אות שנתקלו, וכל מספר (ספירת תאים, יחסי תגובה, טיימלינים) הוא דבר שמחשב מחדש. (מניית תאים, יחסי תגובה, לוחות זמנים) הוא משהו שצריך לחשב מחדש.

חיסון טבעי

דקות לשעות, בלי לימוד, בלי זיכרון. היא עומדת בקו בזמן שה תגובה המותאמת מתכוננת — ותאיה הם אלו שחֹלְצִים האם תגובה מותאמת תתרחש בכלל. האם התגובה המותאמת תקרה בכלל.

הרעיון, עם תמונה. מחסומים (עור, חומצה, ריר) → מערכת המולקולות המשלימות (קסקד המופסינוזי וליטי) → פגוציטים: ניטרופילים (50–70 % מתאי הלבן, תאים, הראשונים להגיע ✓, נמיתים בשעות), מקרופאגים (תאי גרעין קיימים ברקמות, מצגי אנטיגן), תאי הרג טבעיים (NK; הורגים תאים מזוהמים וירוסית או שרויים במצב של לחץ ללא נוגדנים) → תאי דנדרטיים (הגשר: בוחנים, מגלים, מציגים).

הגזירה (למה אינטואיטיבי לא יכול ללמוד אבל יכול ללמד). קולטנים אינטואיטיביים (קולטני זיהוי דפוסים, PRRs) נקשרים לדפוסים מיקרוביאליים שימורים (PAMPs) — קולטנים גרמיים קבועים, ללא ארגון מחדש של גנים ✓ (ניגוד ל7.2). אך תאי דנדרטיים הופכים אירוע זיהוי אינטואיטיבי להנחיה אדפטיבית: ללא ההפעלה המשלימה שלהם, תאי T מתעלמים מאנטיגן (כלל אותות כפול של7.3). מערכת אינטואיטיבית היא מהירה כי היא גנרית; אדפטיבית היא מדויקת כי מעביר עיקרי בין אתם.

דוגמה מפורשת 1 — החישוב המתמטי של שחיקה. חדירה פרוצה: ניטרופילים מתחילים להגיע בתוך השעה הראשונה (גלילה, לאחר מכן דחיפה דרך תאי אנדוטליאל, דיאפדיזה), שולטים בשעות הראשונות 6–24 ומתים בחום; מונוציטים, ש become macrophages, take over at 24–48 hours ✓. The marrow makes about 10¹¹ ניטרופילים ביום בבריאות — כ-70 מיליון לדקה (10¹¹ ÷ 1440 ≈ 7 × 10⁷ ✓) — ועלול להעלות זאת פי מספר בסבלנות זיהום.

דוגמה פתורה 2 — קישור קליני: הספירה המזהירה. (דמיונית) חום עם ספירת ניטרופילים 0.3 × 10⁹/L (נורמלי 2–7): הכימותרפיה שחפה את צוות ההגנה הראשוניים; הסיכון הוא להיתקל באבטחה קשה תוך שעות – נייטרופניה חום היא מצב חירום בדיוק כי השכבה הפיזית נעלמת בעוד השכבה המותאמת איטית מדי.

שגיאות נפוצות. מכנים תאי NK כמותאמים (הם לימפוציטים פיזיים – ללא רצפטור מעורבב). מצפים שהמשלים יהיה מערכת עבור אנטיגוף בלבד (המסלול החלופי והמסלול הלקטיני מפעילים ללא אנטיגוף ✓). שוכחים את האוזינופילים/בזופילים (פרזיטים ו- אלרגיה, 7.5).

סיכום. מחסומים → משלים → ניטרופילים (מהירים, ייעודיות) → מקרופגים (משמרים, מציגים) → NK (הריגה פיזית) → תאי דנדרטיים (השליח ל-7.2–7.3); PRRs הם רצפטים קבועים – אין זיכרון, אך זכויות הוראה מלאות.

זיהוי אנטיגן: אנטיגופים, רצפטים ו-MHC

למה זה חשוב. זיהוי הוא ליבת מערכת החיסון הנדסה: מקטעי גנים מעורבלים כדי לבנות קולטים שיכולים לקשר כל דבר — ומולקולות MHC מציגות דגימות של מה שבתוך כל תא לבדיקה. שתי הרעיונות מסבירות חיסון, שתלת איברים ורוב המבחנים החיסוניים.

הרעיון, עם תמונה. האנטיבודי (איגונית, Ig): שני שרשראות כבדות ושתי שרשראות קלות; אזורי V מקשרים אנטיגן, אזורי C מגדירים סוג (IgM ראשונה, IgG זיכרון/העברה, IgA רירית, IgE אלרגיה, IgD קולט). קולטי תאי T (TCRs) בתאי T מזהים אנטיגן רק כפפטידים האוחזים על ידי מורכב התאמה היסטית עיקרי (MHC) על פני השטח של תאים — MHC-I (ברוב התאים, תצג דגימות ציטוזוליות, CD8 בודק) ו-MHC-II (מציגים מקצועיים, מוכיחים דגימות אנדוציטוטיות, CD4 בודק) ✓.

הגזירה (איך נבנית מגוון כמעט אינסופי). גני Ig

קיימים כספרי ארכיון מקטעים: V, D ו-J מחוברים מחדש (חיבור קומבינטורי), הגשרים נחתכים ונוספים נאוטוקלידים אקראיים (חיבור קומבינטורי), החיבורים מוגזרים ונוספים נוקלאוטידים אקראיים (junctional diversity). Fewer than 200 working segments give about 2 × 10⁶ heavy–light combinations by joining alone, and junctional מרים את הסך הכולל האפשרי מעבר ל-10¹¹ ✓; אדם אחד נושא perhaps 10⁷–10⁸ different clones at any time. Each B cell expresses ONE specificity, and antigen picks which clones grow (בחירת קלונית); תאי T עוברים את אותו שינוי חזרה בגרעין. העלות: ה- מערכת לא יכולה לדעת מראש את עצמה — ולכן בדיקות סבלנות (7.6).

דוגמה מודגמת 1 — חילופי מחלקה באריתמטיקה. פנטמר IgM: 10 אתרי קישור אך אפיןיות נמוכה; לאחר חילופי מחלקה ומוטציה סומטית גבוה יותר את סיכון הדחייה (10): תאי T מזהים MHC לא תואם ישירות כ- 1000-פעמים במשך שבועות לחודשים ✓ — עליית הטייטר שסדרת חיסון מנצלת. זה affinity maturation is why dose 2 given 4–8 weeks later yields נוגדן בעל אפידיה גבוהה יותר מאשר dose 1 (עקומת 7.4').

דוגמה מודגמת 2 — קשר קליני: החוסר התואם 3 של 6. (שתלה בדיונית) HLA-A, -B, -DR הם לוקוסים מסומנים; כל הורה תרם haplotype אחד, כך שאחים יש להם סיכוי של 25 % להתאמה מלאה (2 haplotypes זהות: 1/2 × 1/2) ✓. ככל שהאי-התאמות רבות יותר, כך סיכון גבוה יותר לדחייה (7.7): תאי T רואים MHC שאינו תואם ישירות כזר — MHC הוא, מתכנון, המשפחה הגנטית הפולימורפית ביותר בגוף. foreign — MHC is, by design, the most polymorphic gene family in the body.

Common mistakes. Saying antibodies kill (they neutralise and mark — מקלם ופגוציטים הורגים). צפייה ש-T cells יזהו אנטיגן חופשי (הן לעולם לא עושות זאת — רק פפטיד + MHC ✓). לשכוח ש-MHC-I מציג מה התא הוא MAKING (ציטוזול) ו-MHC-II מה הוא אכל (אנדוסום).

סיכום. שתי כימיות זיהוי: Ig/BCR (אנטיגן חופשי, שלם צורה) ו-TCR (פפטיד ב-MHC); ריקומבינציה V(D)J + גיוון → יותר מ10¹¹ מקבלים אפשריים; מעבר מחלקות IgM→IgG עם 10- עד 1000-עריכת הגבהת אפיניות; MHC-I/CD8 ציטוזולי, MHC-II/CD4 אנדוציטוזה; sibling full-match 1/4.

תגובות מותאמות: תאים T ותאים B

מדוע זה חשוב. תגובות מותאמות הן הדיוק של המערכת רמת: הרחבה קלונית, חלוקת עבודה וויסות — והפרעות תפקוד (7.5–7.7) נובעים כולם מהאותות המתוארים כאן.

הרעיון, עם תמונה. תאי T: CD4 "עוזרים" (הפעלת מקרופאג' סיוע לתאי B, ארגון ציטוקינים) מול CD8 "רוצחים" (גרנולות ציטוטוקסיות, Fas-FasL). תאי B: מפעלים לאנטיבॉדי (תאי פלזמה: אלפי מולקולות לשנייה ✓) וזיכרון. חוק שני האותות: קישור אנטיגן לבדו גורם לטולרנטיות; הפעלה מלאה דורשת אות 1 (TCR + פפטיד-MHC) + אות 2 (הפעלה משלימה, למשל B7–CD28) מתא דנדרטי מופעל ✓.

The derivation (why the gate exists). A receptor library this large חייבת לקשר חלק ממנו – ולכן האבולוציה שימרה את ההחלטה בהפעלה: אות 1 לבד (תא שקט המציג עצמי) → אנרגיה או מחיקה; signal 1 + signal 2 (danger-PAMPs driving B7 expression) → clonal התפשטות ✓. השער מסביר החיסון (מחזקי חיסון סוברים אותות 2 — זוהי משימתם הכוללת), אוטואימוניות (כאשר רקמות פגועות נראות כסכנה לעצמן) ודחיית שתלים (פגיעה באספקת השתל מסירה אות 2).

דוגמה מופרשת 1 — האריתמטיקה הקלונלית. רק כ-1 תאי T טהורים ב-10⁵–10⁶ מזהים פפטיד ויראלי ספציפי. לאחר ההפעלה מתחלקת כל ~6 שעות; לאחר 3 ימים, 2¹² ≈ 4000 בתים; לאחר 5 ימים ~2²⁰ ≈ 10⁶ ✓ — ההתפשטות הופכת תגובה אדפטבית ל-4–7 ימים מאוחרת אך עוצמתית. התפשטות CD8 בעת מחלה חדה עשויה להיות פי 1000 מהאוכלוסייה הספציפית. האוכלוסייה: פי 10⁴ או יותר.

(בדיוני) היפר-IgM קשור-X: חסר CD2L, ולכן תאי T אינם יכולים לתת לתאי B את אות ה-CD40 — IgM מצטבר אך מעבר מחלקה תן לתאי B את אות ה-CD40 — IgM מצטבר אך החלפת מחלקה מזדמניות (אין הפעלת מקרופאגים). מולקולה אחת, שני זרועות התפקיד העוזר של T נחתכו: אותות העזרה הן חיבור, לא קישוט. קישוט.

שגיאות נפוצות. השווה "עוזר" לעדינות (TH1 מפעיל מקרופאגים להרג חיידקים בתוך-תאי — עזרה אגרסיבית). לשכוח T cells ויסותT (Tregs, האוכלוסייה הרביעית: שער מדכא, סבולת 7.6). טעויות תזמון: שיא התגובה הראשונית ביום 7–14; ב מבחן חיובי ביום 1 לא יהיה ככל הנראה לאנטיבודי חריף ✓.

סיכום. CD4 עוזר, CD8 הורג, B מפרשת וזוכרת; אות 1

• גירוי משני (B7–CD28) הוא השער שמאפשר סבולנות או הפעלה; הרחבה קלונלית מאישה אחת ל-10⁶ בתוך ימים; CD40L–CD40 מקשר T לי-B מעבר; אדיוואנט = אות 2.

זיכרון חיסוני והחיסון

מדוע זה חשוב. זיכרון חיסוני הוא תשואת מערכת ההסתגלות: פעם שנייה מהירה יותר, גבוהה וממוקדת טוב יותר. החיסון הוא זיכרון engineered deliberately — the single most cost-effective medical שנמדדה לעולם.

הרעיון, עם תמונה. התגובה ראשונית: הפסקה 4–7 ימים, IgM ולאחר מכן IgG, שיא ~יום 10–14, טיטר נמוך. התגובה שניונית: הפסקה שעות–2 ימים, IgG מיידית, טיטר 10–100× גבוה יותר, גבוה אפיניות ✓ — B זיכרון ו-T מחכים בתדר גבוה יותר ובמיקומים טובים יותר (זיכרון בבלוטת הלימפה, זיכרון תאי).

המסקה (למה זיכרון משנה את העקומה). תאי זיכרון דורשים את שער הלא-פעיל-להפעלה חלקית (רגישות גבוהה יותר לאנטיגן, חלוקה מהירה יותר) קיימים ברמת תדירות 10–100× התדירות הגסה ✓; אפיליה בוגרת מראש במרכזים זרעיים של התגובה הראשונה. חסינות להמון חיסונים נובעת מאותו עקומה: העברה נפסקת כאשר השבר הרגיש השבר יורד מתחת ל-$1/R_0$, ולכן השבר החיסוני חייב לעלות מעל $1 - 1/R_0$ — עבור אבעבועת ($R_0 \approx 12–18$) זהו ~92–94 % חיסון ✓; עבור שפעת ($R_0 \approx 1.3$) ~25 %. משוואה אחת מסביר מדוע מחלת אבערות דורשת כיסוי כמעט אוניברסלי.

דוגמה מוצגת 1 — קריאת סרוולוגיה. (דמיונית) ביום 4 לאחר הנפיחה IgM חיובי / IgG שלילי; ביום 14 IgM חיובי / IgG עולה פי 4 או יותר: זיהום חד, סרו-קונבירזיה ✓. IgG בלבד, טיטר יציב: זיהום קודם או חיסון. הקלאס והעלייה הם הזמן.

דוגמה מוצגת 2 — קשר קליני: לוגיקת לוח הזמנים. (דמיוני clinic) hepatitis B vaccine at 0, 1, 6 months: dose 1 primes (only כ-שליש לחצית מגיבים), מינון 2 מגביר רובם, מינון 3 בשיג בוגר ומשליך מושיבים איטיים — קשת המינון 3 משקפת את העקומה היסודית/המשנית עם המינון השלישי כשיא משני יציב ✓. חיסונים חיים (MMR) מתכפלים בעדינות: מינון אחד מחסין ~95%, השני מאתר את שארית האוכלוסיה.

שגיאות נפוצות. ציפיות שמינון החיסון הראשון יספק הגנה (זה מעורר; ההגנה נמדדת לאחר המינון 2 בסדרת מינונים רבים). שוויון טיטר נגד לגבי זיכרון תאי T (שניהם קיימים; טיטרים דוהים) בעוד שההגנה נמשכת באמצעות תאי זיכרון B ו-T). פרשנות של ערכון IgG בודד ללא נקודת ייחוס (רק העלייה או חשיפה ידועה מתארות את האבחון).

סיכום. ראשונית: יום 7–14, IgM→IgG, צנועה. משנית: שעות–2 ימים, IgG, 10–100×. תאי זיכרון: תדר גבוה יותר, מיקום טוב יותר, בוגר אפיליות; סף קהילתי $1 - 1/R_0$ (אדמה ~95 %); לוחות הזמנים הם העקומה, מעוצבים.

היפר-רגישות

למה זה חשוב. מערכת החיסון יכולה להגיב יתר על המידה בארבע דרכים דרכים, המכונות יחד רגישיות יתר — לכל אחת טווח זמן ותאי תאיה משלה. סימון הסוג מנבא את הבדיקה, הטיפול והטווח הזמני: קליניקות אלרגיה משתמשות בקטגוריה זו.

הרעיון, עם תמונה. סוג I: IgE + תאי מאסט, מיידי (דקות) — אלרגיה, אנאפילקסיה. סוג II: IgG נגד תא או רקמה, דקות–שעות — העברת דם, פירוק אדמוניות אוטואימוני. סוג III: השקעת קומפלקסים חיסוניים, שעות–ימים — מחלת סרום, גלומרולונפיטיס. סוג IV: תלוי בתאי T, 48–72 שעות — דרמטיטיס מגע, בדיקת עור לטייברקולוז ✓.

הגזירה (למה השעון מצביע על המנגנון). סוג I מוגבל על IgE מובנה מראש המתמקם על תאי מסט → שניות. סוג II דורש מהאנטיבודי להגיע ליעד ולגייס אפקטורים → שעות. סוג III דורש יצירת קומפלקסים וגם התיישבותם → ימים. סוג IV דורש סוג III דורש היווצרות AND הצטברות קומפלקסים → ימים. סוג IV דורש גיוס תאי T והפעלת מקרופאג' → 48–72 שעות ✓. ה- עיכוב הוא ביולוגיה: כל סוג מאוחר יותר יש לו שלב הובלה/הרכבה נוסף שלב.

דוגמה מופרשת 1 — האריתמטיקה של אנאפילאקסיס. (בדיונית) דבור וכך נובע שהנעיצה הראשונה הייתה חסרת סימנים. בתוך 8 דקות: סוג I, אדרנלין תת-עורית מידית ✓ (ה- אנטיהיסטמין הוא תוסף; האדרנלין הוא ההחלטה). הקודמת רגישות לעקיצה: גוף הIgE, הנמצא כעת על תאי מסט; עקיצה זו מחברת בין חלקיה. סוג I דורש חשיפה קודמת, ולכן עקיצה ראשונה לא יכולה לגרום לאנפילקסיה בדרך זו.

דוגמה מופרשת 2 — קשר קליני: הגירוד ביום-3. (בדיוני) רצועת שעון ניקל: אקזמטית, פלאקה גרודת ב-48–72 שעות בדיוק כאן שהמתכת נגעה בעור — סוג IV, תאי T פוגשים בתאי לנגרמן המציגים האפטן תאי לנגרהנס בעור. בדיקת טלאים נערכת ב-48 שעות וב-72 שעות מכיוון שמנגנון זה דורש זמן רב ✓; אנטיהיסטמינים אינם עוזרים (אין שלב ראשוני היסטמין), קורטיקוסטרואידים מקומיים כן (הם משתיקים את תאי T).

טעויות נפוצות. טיפול בכל אלרגיה כסוג I (מגע דרמטיטיס היא מסוג IV — אנטיהיסטמינים חסרי תועלת. שוכחים את סוג II כולל ציטופניות המופעלות על ידי תרופות (התרופה מצטברת על התא; IgG מבצעת פירוק) מתקבלים בביצוע בדיקות עקיצת עור לאבחון סוג IV (הן בודקות IgE, רק סוג I).

סיכום. I = IgE/תאי מאסט/דקות; II = IgG על תאים/שעות; III = קומפלקסים/ימים; IV = תאי T/48–72 שעות. השעון מיימן את המנגנון; המנגנון מיימן את הטיפול.

אוטואימוניות וסבילות

למה זה חשוב. הבעיה הקשה ביותר של מערכת החיסון היא הבחנה בין עצמי/זר ברמה המולקולרית, והיא פותרת על ידי נקודות ביקורת, ולא על ידי שלמות. כאשר נקודות ביקורת נכשלות, התוצאה היא אוטואימוניות — כלפי אורך ימים, ספציפית לאיבר או מערכתית — והמחלה כללי היא כישלון נקודת ביקורת מוגדר בשם.

הרעיון, עם תמונה. סבילות מרכזית: בלחם ובעצם העצם, לימפוציטים מתפתחים בעלי תגובה חזקה לעצמי נמחקים (בחירה שלילית); הלחם גם מגדל Treg מוחלץ (בחירה שלילית); התמוס גם מגדל Tregs (תאי T ויסותיים, FOXP3⁺). סבולנות פריפרית: אנרגיה (ללא קו-גירוי), דיכוי (ציטוקינים של Treg IL-10/TGF-β), ויסות על ידי רסיפטורים מעכבים ✓.

המסקר (למה נקודות ביקורת, ולא ספרייה מושלמת). קולט ספרייה שנבנתה על ידי עיוות אקראי לא יכולה למנוע לפני הכרח את המי; לכן ה מערכת מייצרת יתר ואז מבטלת/מדכאת ✓ — שני מסננים כי כל אחד לבדו דולף. מפת נקודות הביקורת חוזה מחלה: כשל AIRE → autoimmune polyglandular syndrome (thymic self-display broken); FOXP3 כשל → IPEX (ללא Treg: אלרגיה, אנטרופטיה, אנדוקרינופתיה); וחסימת נקודות הבדיקה CTLA-4 או PD-1 בטיפול אימונולוגי בסרטן גורם לתופעות לוואי אוטואימוניות (קוליטיס, תירואיטיס) במתוכנן ✓.

דוגמה מופרשת 1 — החישוב הזוגי. מחקרי תאומים מראים על התאמה של ~30–50 % במחלת סוכרת מסוג-1 בתאומים זהים ✓: גנים טוענים את האקדח (HLA-DR3/DR4), סביבה (גירוי וירלי, תזונה) ו בחירת תאי-T סטוכסטית משחררת את הקריק. היקשרות גנטית HLA מציעה ספיחי זיהוי, אך לא גורליות.

דוגמה מפורשת 2 — הקשר קליני: חשבון המימיקרי המולקולרי. (דמיוני) כאב גרון → שבועות 2 מאוחר יותר דלקת פרקים מייגרנית ו קרדיטיס: נגד-סטרפטוקוקליים שמגיבים בצורה צולבת עם רקמת לב ומרקמים משותפים (מלמיקריה מולקולרית; קדחת רומטית) ✓ — תקיפת סוג II עצמית על ידי תגובה שנבנתה למיקרוב. ערכון ASO עולה מאשר הגירוי; פניצילין מטפלת בסטרפטוקוקוס, אנטי-דלקת מטפלת בדלקת אש דומה.

טעויות נפוצות. קריאת חיוביות ANA כסלמטי (כ-5–15 % מ בוגרים בריאים הם בעלי תגובה חלשה; הסיטר והתבנית חשובים ✓). שוויון בין אוטואימוני לנגד עומד החיסון (הם חופפים: כשל במנגנון אחד חושף לעיתים כשל בשני). שוכחים ממסגרות ספציפיות לאיבר (בלוטת התריס, T1D) מול מערכתיות (SLE).

סיכום. מרכזי: מחיקה + יצירת Treg. פריפרי: אנרגיה, דיכוי. גנים של כשל נקבים מחלות (AIRE, FOXP3); התאמה תאומים ~30–50 % = גנים + סביבה; הדמייה הופכת זיהום להתקפה על עצמי.

חוסר חיסוני ושתלים

למה זה חשוב. שתי קצוות המערכת החיסונית נפגשים כאן: פחות מדי → זיהום מאורגניזם ובזמן; יותר מדי (או חוסר התאמה) → דחייה. שניהם מתפרשים ממפת התאים הנבנת בקורס זה. מעט (חיסון חסר) → זיהום על ידי אורגניזם ותזמון; הרבה מדי (או לא מתאים) → כשלים → חיידקים ופטריות חיוביים לקטליז (שחזאות, אספרגילוס);

הרעיון, עם תמונה. מפת פגם-לזיהום: נוטרופיל → אופורטוניסטים (פנאומוקיסטיס, קנדידה, וירוסים, מיכותריה); **B-תאים משלים (C5–9) → Neisseria meningitis ✓; תאי T (SCID, HIV) → הזדווקות (Pneumocystis, Candida, וירוסים, חיידקים טבוליים); תאי B, (אגמגלובולינמיה קשורה ל-X) → זיהומים סינו-ריויים חוזרים עם חיידקים מעוטפים לאחר שרמת IgG מהאם יורדת (~6 חודשים) ✓. דחיית השתלה: היפר-אקוטית (נוגדנים נגד קבוצת הדם או נגד HLA מוכנים מראש, דקות–שעות), אקוטית (T-cells, ימים–שבועות), כרונית (נוגדנים + סיבים, חודשים–שנים).

המסלול (למה האורגניזם מכנה את התקלה). כל זרוע חיסונית מתמחה: ניטרופילים מטפלים בחיידקים/פטריות חוץ-תאיים; הקומפלימנט יוצר נקבים בממברנה החיצונית הדקה של Neisseria, והממברנה הקומפלקס התוקף הוא ההגנה הראשית של הגוף נגדו ✓; תאי T שומרים על סלולאות פנימיות והזדווקות IgG אופסניזציה של חיידקים מעטפים. אורגניזם חוזר באוכלוסיה בלתי מתאימה הוא רמז לזרוע שנכשלה — המפה מיושמת בביולוגיה תאית. ביולוגיה.

דוגמה מופיעה 1 — שעון גיל הופעה. (תינוק בן בדיוני) דלקת ריאה וחזרות אוטיות מ-st 6 חודשים (IgG מאם נגמר), איגולובולין נמוך מאוד, כמעט אין תאי B, דודאים קטנים: אגמגלובולינמיה קשורה ל-X ✓. פגמי תאי T מופיעים מוקדם יותר (קנדידה, שלשול, כישלון צמיחה בחודשים הראשונים); פגמי נוטרופילים יכולים להופיע בשבועות הראשונים (הפרשה מאוחרת של החבל הערוכי בהיעדר הידבקות לבוצים). גיל ההופעה הראשונה הוא הנחיה ראשונית לזרוע הזרוע.

דוגמה מופיעה 2 — קשר קליני: התאמה ורשימת התרופות. (שתל בדיוני) ABO-תואם, שחיקת HLA 3/6 בערך: דחייה חדה מתמתמת על ידי מדכאי קלצייורין (טקרולימוס חוסם את מסלול סידן–קלצינורין מהרצפטור של תא T, אות 1, ולכן IL-2 אינו not made), belatacept blocks B7–CD28 (signal 2), sirolimus blocks mTOR מתחת למסלול הרצפטר של IL-2, ומיקופנוזילט מסיר את האוכל ללימפוציטים מתחלקים לימפוציטים מפירינים ✓. כל מערך כובד משנה צעד שמיועד שלב מ-7.3: רשימת התרופות היא מפת התאים, במחיר.

שגיאות נפוצות. שכחון ש-HIV הוא פגם ברכישה בתאי T (ה- גורם הנפוץ ביותר להדבקות הזדקוקיות בקורס). טעויות במועד: דחייה היפר-חדשה = אנטיגוף (מיידית, ניתוחית), חדשה = תאי T (ימים), כרונית = סיבוב (חודשים). ציפייה להצלה בחיסון ב פגמים משולבים חמורים (חיסונים חיים מוגדרים בניסוי ✓).

סיכום. שם הפגם מצוין את האורגניזם: ניטרופילים → קטאליזה-חיובי/פטריות; C5–9 → ניסריה; תאי T → הזדקוקיות; תאי B → מקופלים לאחר דעיכת IgG מאם. שעון הדחייה: אנטיגוף/תאי T/צלקות. מעכבי חיסון = אותות 7.3 שהופחתו למטה; חיסונים חיים מוגדרים בניסוי בפגמי T חמורים.