1 · חקירה כלכלית ובחירות

תוכנית הדיפלומה של IB כלכלה HL, יחידה 1 מבוא לכלכלה (המבחן הראשון 2022). נושא זה מכסה את פרקי הסילבוס 1.1 ו-1.2 ב מלואו: מהי כלכלה (נדירות, בחירה, סוכנים כלכליים, משפטים חיוביים ו נורמטיביים) וכיצד כלכלנים גישרים לעולם (השיטה המדעית, מודלים כלכליים, הנחת ceteris paribus, ו-THE NINE KEY הקונספקטים שמגדירים את כל התוכנית). מספרים מופיעים הם מקוריים ו מגוזרים מחדש למטה.

חובה לדעת ליחידה 1:

כלכלה לומדת את הבחירות שנעשות על ידי גורמים כלכליים — צרכנים, מייצרים וממשלה (שהצטרפו אליהם לאחר מכן שאר העולם) — בתנאי מחסור: רצונות אינסופיים מול משאבים מוגבלים. מכיוון שמשאבים הם מצומצמים, כל בחירה כרוכה ב-עלות הזדמנות — ה- חלופה הטובה ביותר שהועדפה לא לה — והשאלות הכלכליות היסודיות הן מה ל- ייצר, כיצד לייצר זאת, ולמי. שעה של תלמיד בהכנה למבחן ב- כלכלה לא יכולה לשמש גם לעבודה; תקציב ממשלתי המוקצה ל- בתי חולים לא יכול לשמש גם לבניית בתי ספר. משאבים כלכליים (גורמי הייצור) הם אדמה, עבודה, הון ויזמות, ולכל אחד מהם יש תמורה — שכר שכירות, משכורות, ריבית ורווח.

עקום PPC ישר מראה עלות הזדמנות קבועה; עקום PPC קעור החוצה מראה עלות הזדמנות עולה

ההבדל שמלווה כל תשובה לנתונים ב-IB: הבעה חיובי היא ניתנת לבדיקה מול עדויות ("שיעור האינפלציה ירד ל3%"), בעוד שהבעה נורמטיבית כוללת שיפוט ערכי ("האינפלציה אמורה להיות נמוכה יותר"). כלכלנים יכולים להתמכח בערכים בעוד שהם מסכימים לגבי עובדות, ו- תשובות לבחינה חייבות להבדיל בין שני הדברים.

דוגמה מודגמת. לממשלה יש 10 מיליארד לשקוע, והיא יכולה לבנות בית חולים אחד (ערך התועלת: 10 מיליארד) או שתי בתי ספר (ערך התועלת: 7 מיליארד). בחירה בבית החולים כרוכה בעלות הזדמנויות של 7 מיליארד מתועלת שתי הבתי הספר; הבחירה היא רציונלית אם תועלת בית החולים עולה על זו של החלופה הטובה ביותר שהושגה.

כלכלנות פועלת לפי שיטת המחקר המדעי: צפייה, ניסוח היפוטזה, בניית מודל — נציגה מפושטת של המציאות (עקומות ביקוש, קווי ייצור אפשריים, זרימה מעגלית) — ביצוע תחזיות, ובדיקתן מול נתונים, עם עדכון המודל כאשר הוא נכשל. מודלים מצמצמים במתכונת מכוונת: ערכם טמון בהסבר ובתחזית, ולא ב ריאליזם צילומי. הנחת ceteris paribus ("כל שאר הדברים שווים") מאפשרת לכלכלן לבדוק קשר אחד בכל פעם — כיצד כמות הביקוש מגיבה למחיר, תוך שמירה על הכנסה וטעמים קבועים — אותה משמעת המשמשת בכל יחידה אחרת בקורס. IB economics frames the whole course through nine key concepts:

IB מקיף את הקורס כולו באמצעות תשע רעיונות מרכזיים: SCARCITY and CHOICE (הבעיה היסודית), EFFICIENCY and EQUITY (כמה טוב וכמה הוגן משאבים מנוצלים), ECONOMIC WELL-BEING and SUSTAINABILITY (תוצאות כיום ועתידיות), CHANGE, תלות הדדית (סוכנים ומדינות הקשורים דרך מסחר ושוקים) ו התערבות (מתי וכיצד ממשלות פועלות). כל נושא בעולם המציאותי ש התוכנית הלימודית בוחנת — וכל הערות HL — מותחל דרך עיניים אלו עם.

דוגמה מוצגת. סבסוד לימודים הוא שאלת דגם: ההנחה היא שמעלום תעודות נמוך מעלה את רמת ההרשמות; הדגם (ביקוש) חוזה הרשמות עולה כשהמחיר יורד, כל שאר הגורמים קבועים; הבדיקה משווה הרשמות לפני ואחרי או בין אזורים עם וללא הסבסוד; אי התאמה (למשל, הרשמות יציבה מכיוון שההכנסות גם ירדו) שולחת את הכלכלן חזרה ל ניסוח מחדש של הדגם — השיטה במחזור אחד.

• כלכלה מוגדרת דרך מחסור ובחירה; שלושת (או ארבעה) הסוכנים הכלכליים (1.1).
• עלות הזדמנות החלה על צרכנים, יצרנים וממשלה (1.1).
• משאבים/גורמי ייצור והחזרים שלהם (1.1).
• טיעונים פוזיטיביים לעומת נורמטיביים, עם מבט להבנת המחלוקת (1.1).
• לולאת השיטה המדעית: הנחה → דגם → חיזוי → בדיקת נתונים → שינוי (1.2).
• דגמים כהקלות מתכוונת; כל שאר הגורמים קבועים ומה שהוא בודד (1.2).
• התשע המושגים המרכזיים וכיצד הם מייצגים כל יחידה; מאמרים בחברת 1 מעריכים ניתוח הקשור למושגים — ציין את המושג, ולאחר מכן את התיאוריה (1.2).