| המועמדים צריכים להיות מסוגלים: | הערות והנחיות |
|---|---|
| הצגת הבנה של המטרות והיתרונות של התקני רשת | |
| הצגת הבנה של מאפייני LAN (רשת מקומית) ו-WAN (רשת אזורית רחבה) | |
| הסבר על מודלים של מחשבים ברשת: Client-Server ו-Peer-to-Peer | תפקיד המחשבים השונים בתוך הרשת ובמודלים של תת-רשת יתרונות וחסרונות של כל מודל נימוק לבחירת מודל עבור מצב נתון |
| הצגת הבנה של Thin-Client ו-Thick-Client וההבדלים ביניהם | |
| הצגת הבנה של טופולוגיות Bus, Star, Mesh ו-Hybrid | הבנת אופן העברת חבילות בין שתי קונסולות בטופולוגיה נתונה נימוק לבחירת טופולוגיה עבור מצב נתון |
| הצגת הבנה של Cloud Computing | כולל שימוש בענן ציבורי ופרטי יתרונות וחסרונות של עיבוד ענן |
| הצגת הבנה להבדלים ולמשמעות השימוש ברשתות אלחוטיות ומחברות | תיאור מאפייני כבל נחושת, כבל סיבי אופטי, גלי רדיו (כולל WiFi), מיקרוגלים, לוויינים |
| תיאור הציוד הקשיח המשמש לתמיכה ב-LAN | כולל סוויץ', שרת, כרטיס ממשק רשת (NIC), כרטיס ממשק רשת אלחוטי (WNIC), נקודות גישה אלחוטיות (WAP), כבלים, גשר, מחזר אות |
| הסבר על תפקיד ופעולה של Router ברשת | |
| הצגת הבנה של Ethernet ואופן זיהוי והימנעות מתנגשויות | כולל CSMA/CD (Carrier Sense Multiple Access/Collision Detection) |
| הצגת הבנה של Bit Streaming | שיטות bit streaming, כלומר בזמן אמת ועל פי דרישה חשיבות קצבי ביט מהירות רוחב פס על bit streaming |
| הצגת הבנה להבדלים בין World Wide Web (WWW) לאינטרנט | |
| תיאור הציוד הקשיח המשמש לתמיכה באינטרנט | כולל מודמים, PSTN (רשת טלפונית מופעלת ציבורית), קווים ייעודיים, רשת טלפון נייד |
| הסבר על שימוש ב-IP Addresses בהעברת נתונים באינטרנט | כולל: • פורמט של כתובת IP כולל IPv4 ו-IPv6 • שימוש ב-Subnetting ברשת • כיצד כתובת IP קשורה למכשיר ברשת • ההבדל בין Public IP Address ל-Private IP Address והמשמעויות לבטיחות • ההבדל בין Static IP Address ל-Dynamic IP Address |
| הסבר על שימוש ב-URL למציאת משאם ב-World Wide Web (WWW) ותפקיד DNS |
תקשורת
מדעי המחשב A-Level · נושא 2
23:48
רשתות
את לוחץ על שליחה. בתוך פחות משנייה, ההודעה שלך קופצת מהטלפון, רוצה בעיר, צוללת מתחת לאוקיינוס דרך כבל, ומקפיאה ב…
קריינות באנגלית · כתוביות באנגלית ובסינית 中文 שאפשר להחליף ביניהן
2.1
רשתות: מטרה ויתרונות
סיילבוס
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
רשת היא סט של התקני מחשוב המחוברים זה לזה כך שיכול לתקשר ולשתף משאבים. יתרונות:
- שיתוף משאבים (מדפסות, שרתי קבצים, אינטרנט) – זול מאשר הצידת כל מחשב בנפרד.
- שיתוף נתונים – מספר רב של משתמשים מציגים את אותם קבצים.
- ניהול מרכזי – התקנת תוכנה, ניהול משתמשים וגיבוי פעם אחת על שרת.
- תקשורת – דוא"ל, שיחות וידאו, הודעות.
- גישה מרחוק – עבודה מכל מקום.
מעבדת נתיבי רשת
עקבו אחרי נתונים ממכשיר דרך ציוד רשת ופרוטוקולים.
2.1
LAN לעומת WAN
רשת מקומית (LAN) מכסה אזור קטן – בית, משרד או בית ספר, בדרך כלל בבעלות הארגון, עם מהירויות נתונים גבוהות ו-השהייה (latency) נמוכה.
רשת אזורית (WAN) מכסה אזור גדול – עיר, מדינה או העולם כולו (האינטרנט הוא ה-WAN הגדול ביותר). היא משתמשת בתשתית חברות הטלקומוניקציה – לעיתים קרובות רשת טלפונית מתחלפת ציבורית (PSTN), קווים שכורים או סיבי אופטי – עם מהירויות נתונים נמוכות והשהייה גבוהה יותר. WAN מחבר LANs זה לזה.
עבור ״ציינו שני מאפיינים של רשת מקומית״: היא מכסה שטח גאוגרפי קטן (אתר או בניין אחד); החומרה נמצאת בבעלות הארגון ואינה מושכרת מחברת תקשורת; היא מתחברת באמצעות מתגים, כבלים ונקודות גישה משלה. עבור ״שתי דרכים שבהן רשת מרחבית שונה״: היא מכסה שטח גאוגרפי גדול; היא משתמשת בתשתית של צד שלישי (מושכרת או ציבורית); קצבי העברת הנתונים נמוכים יותר וזמן ההשהיה גבוה יותר; בדרך כלל היא מחברת כמה רשתות מקומיות. בית ספר באתר אחד הוא רשת מקומית; חברה בעלת משרדים בשתי ערים זקוקה לרשת מרחבית, עם קו מושכר או אינטרנט בין האתרים. נמקו את הבחירה לפי השטח המכוסה וזהות הבעלים של החיבורים.

| English | עברית |
|---|---|
| latency/ˈleɪtənsi/ | השהייה |
| wide area network/waɪd ˈeərɪə ˈnetwɜːk/ | רשת רחבה |
| Public Switched Telephone Network/ˈpʌblɪk swɪtʃt ˈtelɪfəʊn ˈnetwɜːk/ | רשת טלפונית מופעלת ציבורית |
2.1
לקוח-שרת ועמית-לעמית
לקוח-שרת
- מכשירים חזקים פועלים כ-שרתים, מספקים שירותים (קבצים, דפי רשת, דוא"ל).
- מכשירים אחרים הם לקוחות שמבקשים שירותים.
- ניהול מרכזי וקל, אך השרת הוא נקודת כשל יחיד אלא אם כן יש לו גיבוי.

פייס-לפייס (P2P)
- כל המחשבים הם צדדים שווים; כל אחד יכול להיות גם לקוח וגם משרת (פייס-לפייס).
- המשאבים מפוזרים בין הצדדים — אין משרת מרכזי. הרשת עמידה לכשל בנקודה אחת, אך קשה יותר לשמור על אבטחה ועקביות.
בחירת דגם. דגם לקוח-משרת מתאים לבית ספר או לחברה: הקבצים מאוחזים ומגובים במרכז, משתמש נכנס בחשבון אחד מכל מחשב, התוכנה והאבטחה מנוהלים פעם אחת, והמשרת יכול להיות מכשיר חזק. החסרונות הם עלות המשרת ועלות טכנאי, והיותו נקודת כשל יחידה. דגם פייס-לפייס מתאים לקבוצת חברים שמחלקת קבצים או למשחק: אין צורך לקנות משרת, קל להגדיר, וכל משתמש שומר שליטה במכשיר שלו. החסרונות ברשימה זו: הקבצים מפוזרים על פני מחשבים רבים, ולכן קשה לגב אותם; קובץ אינו זמין כאשר מחשב הבעלים שלו כבוי; כל מחשב חייב להיות מוגן בנפרד; ומשרת (צד) שמספק את האחרים מאט את הביצועים. משחק מקוון המופעל דרך דפדפן עם משתמשים אחרים הוא דגם לקוח-משרת: הדפדפן הוא הלקוח, והמשחק והעולם הווירטואלי המשותף מופעלים במשרת של החברה, שמבטיח עקביות בכל תצוגת השחקנים.

| English | עברית |
|---|---|
| server/ˈsɜːvə/ | שרת |
| client/ˈklaɪənt/ | לקוח |
| peer-to-peer/pɪə tə pɪə/ | אינטר-לאינטר |
| thick client/θɪk ˈklaɪənt/ | קלייאנט עבה |
| thin client/θɪn ˈklaɪənt/ | קלייאנט דק |
2.1
לקוחות דקים ועבים
לקוח דק מעבד מעט מקומית ותלוי במשרת חזק (תחנות רשת, שולחנות עבודה מרוחקים). לקוח עבה יש לו עיבוד ואחסון מקומיים חזקים ומפעיל אפליקציות מלאות בעצמו (מחשב אישי שולחני רגיל).

| תכונה | לקוח דק | לקוח עבה |
|---|---|---|
| עיבוד מקומי | מינימלי | משמעותי |
| אחסון מקומי | מינימלי | משמעותי |
| תלות ברשת | גבוהה | נמוכה יותר |
| עומס על המשרת | גבוה | נמוך יותר |
התפקידים: בדגם לקוחות דקים, המשרת מבצע את העיבוד ואחסן את הנתונים, והלקוח רק שולח קלט ומציג תוצאה. תחנת עגינה זולה מספיקה, והכל מגובה ומועדכן במשרת, אך אם הרשת או המשרת נכשלים, כלום לא עובד. בדגם לקוחות עבים, הלקוח מפעיל את התוכנה ואחסן קבצים בעצמו, כך שהוא יכול לעבוד ללא חיבור לרשת ומטיל עומס נמוך יותר על המשרת, על חשבון לקוחות חזקים יותר (ומהירים יותר) שחייבים להתעדכן ולהיות מוגנים בנפרד. חדר מחשבים בבית ספר יכול להפעיל לקוחות דקים (זולים, מנוהלים במרכז); עורך וידאו זקוק לקוח עבה.
2.1
טופולוגיות רשת
הטופולוגיה היא האופן שבו הנודות והקישורים מסודרים.
- בוס — כל ההתקנים מחוברים לכבל משותף אחד. זול; אם הבוס נכשל, כל הרשת המקומית נכשלת; הביצועים יורדים ככל שהתקנים רבים יותר משתפים ב-רוחב הפס.
- כוכב — כל התקן מחובר למתג מרכזי. כשל בתקן אחד אינו משפיע על האחרים; כשל במתג מוריד את הכל. הנפוצה ביותר כיום.
- רשת משי — כל מכשיר מחובר ישירות למכשירים אחרים, עם מספר רב של דרכים. עמידה מאוד לתקלות (תנועה מוסחת) אך דורשת כבלות רבות.
- היברידי — שילוב (כוכב בכל משרד, קישורי משי בין המשרדים).



*מבנה תשתית היברידי: צבירי כוכבים המחוברים בגב כלי מרכזי
כיצד חבילות עוברות בכל מבנה תשתית
כלי: המכשיר השולח ממקם את החבילה על הכבל המשותף; כל מכשיר רואה אותה, והיחיד שמקבל אותה הוא זה whose כתובת תואמת. רק מכשיר אחד יכול לשדרט בו-זמנית, ולכן מתרחשים התנגשויות (CSMA/CD, להלן). כוכב: השולח מעביר את החבילה למתג המרכזי, שקורא את כתובת היעד ומעביר אותה רק לאורך הכבל אל המכשיר הרלוונטי; שני מכשירים אחרים יכולים לתקשר בו-זמנית. משי: החבילה מועברת מאבן נגד לאבן לאורך אחת מספר הדרך האפשריות עד שהיא מגיעה ליעד; אם קישור נתקע, מועלה דרך אחרת.
כדי לנמק טופולוגיה: כוכב לכיתה או למשרד (כבל פגום משפיע על התקן אחד; קל להוסיף התקן; עם מתג אין התנגשויות); רשת סבוכה כאשר האמינות חשובה ביותר (בית חולים, רשת הליבה של האינטרנט); אפיק רק כאשר העלות חשובה ומעט התקנים חולקים אותו. ״שרטטו טופולוגיית כוכב״ פירושו: המתג במרכז, קו אחד מהמתג לכל מחשב, והשרת (והנתב, אם ישנו) מחוברים למתג בקווים נפרדים.
שוו את טופולוגיות הרשת
עבור דרך ארבע הטופולוגיות. כל אחת עושה פשרה בין עלות, מהירות ויכולת העמידות בפני תקלה — שימו לב למה גורם לקריסת הרשת כולה בכל אחת מהן.
| English | עברית |
|---|---|
| topology/təˈpɒlədʒi/ | טופולוגיה |
| bus/bʌs/ | סיר |
| bandwidth/ˈbændwɪdθ/ | רוחב פס |
| star/stɑː/ | כוכבי |
| mesh/meʃ/ | רשת |
| fault-tolerant/fɒlt ˈtɒlərənt/ | עמיד לשגיאות |
| CSMA/CD/ˌsiː es em ˈeɪ ˌsiː ˈdiː/ | CSMA/CD |
2.1
מחשוב בענן
מחשוב בענן מספק שירותי מחשוב (שרתים, אחסון, תוכנה) עבור האינטרנט, מאושפד על ידי צד שלישי. יתרונות: הסתגלות (תשלום לפי הצורך), עלות נמוכה, גישה מכל מקום, ודאטה אמינה עם מרכזי נתונים חוזרים. חסרונות: דורש אינטרנט, הדאטה שלך מוחזרת על ידי צד שלישי, וייתכן נעילת ספק.

להגדרה המזכה בנקודה אחת: מחשוב ענן הוא שירותי מחשוב לפי דרישה (אחסון, עיבוד, תוכנה) המסופקים דרך האינטרנט בידי צד שלישי. ענן ציבורי נמצא בבעלות ספק ומשותף ללקוחות רבים דרך האינטרנט; ענן פרטי מוקדש לארגון אחד, על החומרה שלו או באירוח המיועד לו בלבד. יתרונות שמפתח התשובות מקבל: אפשר לגשת לקבצים מכל מכשיר המחובר לאינטרנט; נפח האחסון גדל או קטן לפי הצורך; הספק מטפל בחומרה, בגיבויים ובעדכוני האבטחה; אין צורך לקנות או לתחזק שרת מקומי. חסרונות: אין גישה ללא חיבור לאינטרנט; הנתונים נמצאים על חומרה של צד שלישי, ולכן האבטחה והפרטיות תלויות בספק; עלות מנוי מתמשכת; הספק עלול להיכשל או להיות מותקף; העברת קבצים גדולים עשויה להיות איטית. תשובה לשאלה ״מדוע החברה משתמשת בענן ציבורי״ מציינת שאין לה צורך בחומרה משלה, שהיא משלמת רק על מה שהיא משתמשת בו ושהמשתמשים שלה יכולים לגשת אליו מכל מקום.
| English | עברית |
|---|---|
| private cloud/ˈpraɪvət klaʊd/ | ענן פרטי |
2.1
חוטי מול אלחוטי
- חוטי (אתרנט דרך כבל זוג מפותל או סיב אופטי): מהירות גבוהה יותר, השהיה נמוכה יותר, פחות טעויות, בטוח יותר.
- אלחוטי (Wi-Fi, Bluetooth, תאית): ללא כבלים, מכשירים יכולים לנוע, אך איטיים יותר, רגישים להפרעות ולהקשבה.
לאותה דור, החוטי מנצח במהירות ובאמינות; האלחוטי מנצח בנוחות.
תווכים למעבר
| תווך | מאפיינים |
|---|---|
| כבל נחושת (זוג סרוג, קואקסיאלי) | זול וקל להתקנה; מעביר אות חשמלי; מושפע בהפרעות אלקטרומגנטיות; האות מתחלש עם המרחק ולכן נדרשים חוזרים; רוחב פס נמוך יותר לעומת סיבי אופטי |
| כבל סיבי אופטי | פעמי אור בליבה מזכוכית; רוחב פס גבוה מאוד; טווח ארוך ללא צורך בחוזרים; חסין להפרעות; קשה לחקירה, ולכן בטוח; יקר ודורש התקנה על ידי אנשי מקצוע |
| גלי רדיו (כולל WiFi) | אין כבל, כך שמכשירים יכולים לנוע; טווח של עשרות מטרים, מוחלש על ידי קירות; תדר משותף, ולכן הפרעות ומהירות נמוכה; ניתן לקחת בחקירה, ולכן דורש הצפנה |
| גלי מיקרו | רדיו בתדר גבוה יותר לקישורים נקודה-נקודה; דורש קו ראיה ישיר; מושפע מגשם ובניינים; רוחב פס גבוה |
| לוויינים | מגיעים לאזורים מרוחקים ולכל העולם; השהייה ארוכה (Latency), מכיוון שהאות עובר לכיוון המסלול וחוזר; מושפעים מזווים; יקרים |
המבחן דורש השוואה בשני הכיוונים. חישוב קווי עולה על אלחוטי מבחינת מהירות, אמינות (ללא הפרעות), אבטחה (כבל חייב להיות מנותק פיזית) ועקביות; אלחוטי עולה על קווי מבחינת ניידות, עלות ההתקנה והוספת מכשיר ללא התקנת כבלים. איפשר שניהם מאפשר לסטודנטים לנוע עם מחשבים ניידים וטלפונים בעוד שמתקיני שולחן הקבועים שומרים על החיבור המהיר והבטוח יותר, ומכשיר ללא יציאת רשת עדיין יכול להתחבר. שימוש בלוויינים במקום נחושת מגיע למקומות שאין כבל יכול להגיע אליהם, אך עם השהייה גדולה, הפרעות מזווים ועלות גבוהה יותר.
2.1
חומרת LAN
- כרטיס ממשק רשת (NIC) — מאפשר למכשיר לשדרט ולקבל ברשת; יש לו כתובת MAC ייחודית (כתובת חומרה ב-48 ביטים). מכשיר אלחוטי משתמש ב-כרטיס ממשק רשת אלחוטי (WNIC).
- מתג — מעביר מסגרות אתרינט רק ליציאה המתאימה לכתובת MAC היעד.
- קונקטור (Hub) — מכשיר פשוט יותר שמעתיק תנועה לכל היציאות (כיום יצא משימוש).
- נקודת גישה אלחוטית (WAP) — מאפשרת ללקוחות אלחוטיים להצטרף ל-LAN קווי.
- התקבלות — זוג סרוג למרחקים קצרים; סיבי אופטי למרחקים ארוכים ומהירים יותר.
- שרת — מחשב שמספק שירות למכשירים האחרים: קבצים, הדפסה, דפי אינטרנט, אחסון מייל.
- גשר — מחבר שני מקטעי LAN לרשת אחת, ומעביר תנועה ביניהם.
- חוזר — מקבל אות מתחלש ומשדר אותו מחדש בעוצמה מלאה, כדי להרחיב את הטווח של הכבל.
פונקציות WNIC, עבור שאלה בארבע נקודות: היא ממירה נתונים לגלי רדיו ולהפך; היא מכילה את כתובת ה-MAC הייחודית של המכשיר; היא מחברת את המכשיר לנקודת גישה אלחוטית ועוקבת אחרי הפרוטוקול האלחוטי (איזה ערוץ ותדר להשתמש); והיא מפענחת את הגלים הנכנסים עבור המכשיר. שני מכשירים שיכולים לחבר פיזית שלושים מחשבים עם NICs: מתג או קונקטור.



| English | עברית |
|---|---|
| network/ˈnetwɜːk/ | רשת |
| switch/swɪtʃ/ | מתג |
| hub/hʌb/ | האבר |
| packet/ˈpækɪt/ | חבילת נתונים |
| ethernet/ˈiːθənet/ | אתרנט |
| twisted-pair/ˈtwɪstɪd peə/ | כבל זרוע |
| fibre-optic/ˈfaɪbə ˈɒptɪk/ | סיב אופטי |
| repeater/rɪˈpiːtə/ | מחזר אותות |
| network interface card/ˈnetwɜːk ˈɪntəfeɪs kɑːd/ | כרטיס ממשק רשת |
| MAC address/mæk əˈdres/ | כתובת MAC |
| wireless network interface card/ˈwaɪələs ˈnetwɜːk ˈɪntəfeɪs kɑːd/ | כרטיס ממשק רשת אלחוטי |
| wireless access point/ˈwaɪələs ˈækses pɔɪnt/ | נקודת גישה אלחוטית |
| bridge/brɪdʒ/ | גשר |
2.1
נתבים
נתב מחבר רשתות שונות ומעביר ביניהן נתונים — בדרך כלל בגבול בין רשת מקומית (LAN) לאינטרנט. הוא מבצע:
- העברה — קורא את כתובת ה-IP היעד של כל חבילה ושולח אותה דרך הדלת הנכונה, באמצעות טבלת ניתוב.
- המרת כתובות רשת (NAT) — מאפשר לרבים מכתובות פרטיות ברשת מקומית להשתמש בכתובת IP ציבורית אחת.
- DHCP — מפיק כתובות IP פרטיות למכשירים ברשת מקומית.
- חומת אש — חוסם תנועה נכנסת שאינה רצויה.
בערבוב חבילות, הודעה מחולקת לחבילות שנשלחות באופן עצמאי. כל נתב קורא את כתובת ה-IP היעד של החבילה, מחפש את הקפיצה הבאה בטבלת הניתוב שלו ומעביר אותה, כך שחבילות של הודעה אחת עשויות לקחת מסלולים שונים ולהתאחד בסדר ביעד. נתב מקבל חבילות, מעביר אותן בין רשתות ומפיק כתובות IP; הוא אינו מוצא את כתובת ה-IP עבור כתובת URL (DNS עושה זאת), ואינו אוגר דפי אינטרנט. נתב ביתי מכיל גם מודם ונקודת גישה אלחוטית, ולכן תיבה אחת מחברת את הרשת המקומית לאינטרנט.

| English | עברית |
|---|---|
| internet/ˈɪntənet/ | אינטרנט |
| local area network/ˈləʊkl ˈeərɪə ˈnetwɜːk/ | רשת מקומית (LAN) |
| router/ˈruːtə/ | נתב |
| cloud computing/klaʊd kəmˈpjuːtɪŋ/ | חישוב בענן |
| scalability/ˌskeɪləˈbɪlɪti/ | התרחבותיות |
| public cloud/ˈpʌblɪk klaʊd/ | ענן ציבורי |
| DHCP/ˌdiː eɪtʃ siː ˈpiː/ | DHCP |
| firewall/ˈfaɪəwɔːl/ | מדפיא |
| packet switching/ˈpækɪt ˈswɪtʃɪŋ/ | החלפת חבילות |
| URL/ˌjuː ɑː ˈel/ | כתובת URL |
| modem/ˈməʊdem/ | מודם |
2.1
אתרנט ו-CSMA/CD
אתרנט הוא הסטנדרט (פרוטוקול) לרשתות מקומיות חוטי: מכשירים מחוברים באמצעות כבל זוגי מפותל או סיב אופטי, הנתונים נשלחים במסגרות שנושאות את כתובות ה-MAC של השולח והייעוד, ובאמצע משותף משתמשים ב-CSMA/CD להתמודדות עם התנגשויות. באמצע משותף התנגשות יכולה לקרות כאשר שני מכשירים שולחים בו-זמנית. הפרוטוקול הוא CSMA/CD (Carrier Sense Multiple Access with Collision Detection):
- זיהוי נשיאה — האזן לפני שליחה; המתן אם הכבל עמוס.
- גישה משותפת — מכשירים רבים משתפים באמצע.
- זיהוי התנגשות — המשך בהאזנה בזמן שליחה; התנגשות היא התנגשות.
- בעת התנגשות, שניהם עוצרים, שולחים אות ״חסימה״ קצר, ואז ממתינים זמן השהיה אקראי לפני ניסיון נוסף.
שלושת המשימות, לפי הגדרת התוכנית: המכשיר מאזין (מזהה נשיא) לפני השידור; הוא בודק רציפות ההתנגשות בזמן השידור; בהתנגשות הוא מפסיק, שולח אות הפרעה, ממתין זמן אקראי ומשדר מחדש.
איתרנט מודרני משתמש בקישורים נקודה-נקודה דו-כיווניים (full-duplex), ולכן התנגשויות אינן מתרחשות עוד.

| English | עברית |
|---|---|
| collision/kəˈlɪʒn/ | תנגשות |
| full-duplex/fʊl ˈdjuːpleks/ | דו-כיווני מלא |
2.1
הזרמת ביטים
הזרמת ביטים שולחת מולטימדיה כזרם רציף שצד הקבלן מפעיל בזמן אמת כשהוא מגיע, במקום להוריד את הקובץ כולו תחילה.

- בזמן אמת (חי): מצולם ומזורם בזמן אמת (ספורט חי, שיחות וידאו). אין אפשרות לחזור לאחור; חוסר השהייה נמוך הוא קריטי.
- בהתאמה אישית: מקודם מראש על שרת (YouTube, Netflix). ניתן לעצור ולהחזיר אחורה; השרת יכול לבצע באפר (buffer) קדימה.
הזרמת בזמן אמת פועלת כצינור קצר:
- צילום ודגימה של המקור (מצלמה או מיקרופון).
- קידוד באמצעות דחיסה כדי לצמצם את גודל הנתונים.
- שליחה דרך הרשת כחבילות נתונים.
- צד הקבלן מבצע באפר מעט, ולאחר מכן מפעיל את הסרט חי — השלכת כל חבילה שמגיעה מאוחר, מכיוון שהזרם החי לא יכול לחכות עליה.
נעשה כאשימוש בדחיסה לא אובדנית: תנועות בסרט מסתירות אובדנים קטנים, והזרם חייב להיות קטן מספיק כדי להתאים לרוחב הפס.
מדוע סרט נדחס לפני הזרמת בזמן אמת: הזרם ללא דחיסה ידרוש רוחב פס גדול יותר מהקישור מספק, ולכן הפריימים יגיעו מאוחר וההפעלה תתעכב. הדחיסה מצמצמת את מספר הביטים, כך שהקצב הביטים נשאר מתחת למהירות האינטרנט, העיכוב נשאר קטן, ונדרשת פחות אחסון ועלות בשני הקצוות. קצב הביטים חייב להיות נמוך ממהירות הקישור: קצב ביטים גבוה יותר מספק איכות טובה יותר אך דורש קישור מהיר יותר, ואם הנתונים מגיעים לאט יותר מהשהם מופעלים, הבאפר מתרוקש והוידאו נתקע. הזרמה בהתאמה אישית יכולה לבצע באפר יותר מהקובץ קדימה, ולכן היא עמידה לקישור איטי; הזרמת בזמן אמת אינה יכולה לעשות זאת.
דוגמה מופרדת. מצלמה מזרימה וידאו בזמן אמת ברזולוציה של 1920 × 1080 פיקסלים, צבע בעומק 24 ביט, 30 פריימים לשנייה, על גבי חיבור במהירות 50 Mbit/s. האם ניתן לזרום בוידאו ללא דחיסה, ובמה גורם יש לדחס אותו?
ביטים בפריימי אחד:
קצב הביט של הזרימה ללא דחיסה:
הדחיסה הנדרשת:
הזרימה ללא דחיסה דורשת כ-30 פעמים את מהירות החיבור, ולכן לא ניתן לשדרט אותה כפי שהיא: יש לדחס אותה ל-פחות מ-$\frac{1}{30}$ מגודלה, עם מקום נוסף לתנועה אחרת ולשינויי מהירות. זו הסיבה שוידאו בזמן אמת משתמש בדחיסה עם איבוד נתונים. השתמש ב-$1 \text{ Mbit} = 10^{6}$ ביטים למהירויות שידור אלא אם כן השאלה מציינת אחרת.

| English | עברית |
|---|---|
| bit streaming/bɪt ˈstriːmɪŋ/ | הזרמת ביטים |
| buffer/ˈbʌfə/ | חוםץ (Buffer) |
| compression/kəmˈpreʃn/ | דחיסה |
| lossy/ˈlɒsi/ | עם איבוד נתונים |
| bit rate/bɪt reɪt/ | קצב ביט |
| World Wide Web/wɜːld waɪd web/ | רשת העולם הרחבה |
| dedicated line/ˈdedɪkeɪtɪd laɪn/ | קו ייעודי |
2.1
האינטרנט והאינטרנט
ה-אינטרנט הוא רשת של רשתות עולמית המשתמשת במכלול פרוטוקולים אחד (TCP/IP). האינטרנט (WWW) הוא שירות הפועל מעליו: מסמכים מקוונים המזהה על ידי כתובות URL, הנצפים בדפדפנים באמצעות HTTP/HTTPS. מייל אלקטרוני והעברת קבצים הם שירותי אינטרנט נוספים שאינם חלק מה-WWW.
Webmail משתמש ב-שניהם: ב-WWW, מכיוון שתיבת הדואר היא דף אינטרנט שנמסר דרך כתובת URL בדפדפן באמצעות HTTP; ובאינטרנט, מכיוון שהמייל עצמו עובר דרך רשת הרשתות (מייל אלקטרוני הוא שירות אינטרנט נפרד מהאינטרנט).

ציוד תומך באינטרנט
- מודם — ממיר את האות הדיגיטלי של המחשב לאות אנלוגי לקו טלפון, ולהפך בקצה השני (מודולציה ודמודולציה).
- PSTN — רשת הטלפונית הציבורית המורכבת ממתגים וקווים; חיבור דיא-אפ או DSL מעביר נתוני אינטרנט דרכה.
- קו ייעודי — קו נשכר בין ארגון לספק שירותי אינטרנט שלו: פועל ברציפות, עם רוחב פס קבוע שאינו משותף, ולכן מהיר ואמין יותר, אך יקר.
- רשת טלפון נייד — הטלפון שולח נתונים באמצעות רדיו לעמדת הבסיס הקרובה ביותר; העמדות מחוברות לרשת חברת הטלפונים, המנתבת את הנתונים לאינטרנט; כשהטלפון זז, התקשרות עוברת מעמדה אחת לשנייה.

2.1
כתובות IP
כתובת IP מזהה במייחוד מכשיר כלשהו.

- IPv4 — 32 ביט, ארבעה מספרים עשרוניים 0–255 (
192.168.1.10); כ-{$4.3 \times 10^{9}$} כתובות (עכשיו נגזרו). - IPv6 — 128 ביט, שמונה קבוצות של ארבעה ספרות hexadecimal; כ-{$3.4 \times 10^{38}$} כתובות.
IPv4 נכתב כ-ארבע קבוצות של מספרים עשרוניים המופרדות בנקודות; כל קבוצה היא מספר בן 8 סיביות, ולכן הטווח שלה הוא מ-0 עד 255. IPv6 נכתב כ-שמונה קבוצות של ארבע ספרות הקסדצימליות המופרדות בנקודתיים, 2001:0db8:0000:0000:0000:ff00:0042:8329, ואפשר לקצר רצף של קבוצות אפסים ל-::. לכן 192.168.3.2 אינו IPv6: יש בו ארבע קבוצות ולא שמונה, המופרדות בנקודות ולא בנקודתיים, והקבוצות שלו עשרוניות ולא הקסדצימליות. 256.0.0.A אינה כתובת תקינה מאף אחד מהסוגים: קבוצה ב-IPv4 אינה יכולה להיות גדולה מ-255 ואינה יכולה להיות אות, ו-IPv6 דורש נקודתיים ושמונה קבוצות.
דוגמה פתורה: תקין או לא?
| כתובת | תקינה? | סיבה |
|---|---|---|
10.0.0.1 |
כן, IPv4 | ארבע קבוצות עשרוניות, כל אחת בטווח 0–255 (כתובת פרטית) |
172.16.5 |
לא | שלוש קבוצות בלבד; IPv4 דורש ארבע |
192.168.1.256 |
לא | 256 גדול מהערך שאפשר לייצג באמצעות 8 סיביות |
2001:db8::ff00:42:8329 |
כן, IPv6 | כתובות חמש קבוצות, לכן :: מייצג שלוש קבוצות של אפסים: 2001:0db8:0000:0000:0000:ff00:0042:8329 |
2001:db8::1::2 |
לא | :: יכול להופיע פעם אחת בלבד, אחרת מספר הקבוצות החסרות לא יהיה ברור |
fe80:0:0:0:g1:0:0:1 |
לא | g אינו ספרה הקסדצימלית |
כדי להרחיב כתובת IPv6 מקוצרת, הוסיפו אפסים מובילים כך שבכל קבוצה יהיו ארבע ספרות, ואז החליפו את :: במספר קבוצות 0000 הדרוש להשלמה לשמונה קבוצות.
חלוקת רשתות (Subnetting)
רשת ניתנת לחלוקה ל-תת-רשתות. הכתובת IP מחולקת לחלק רשת וחלק מארח, כפי שניתן להבין מ-מסכת תת-רשת (למשל 255.255.255.0 = 24 הביטים הראשונים הם הרשת). חלוקה לתת-רשת משפרת ניהול, מפחיתה תנועת broadcast ומשפרת אבטחה.
שני חלקי הכתובת ברשת משנה הם: מזהה הרשת (הסיביות הראשונות, הזהות בכל התקן באותה רשת משנה ומוגדרות על ידי סיביות האחד במסכה) ומזהה המארח (שאר הסיביות, הייחודיות לכל התקן). יתרונות החלוקה לרשתות משנה, לשאלה „תארו שני יתרונות”: פחות תעבורה בכל חלק, משום שהודעות שידור נשארות בתוך רשת המשנה שלהן; אבטחה טובה יותר, משום שהתעבורה של מחלקה אחת מופרדת מזו של האחרות; ניהול ואיתור תקלות קלים יותר; שימוש יעיל יותר בכתובות. שני התקנים בעלי המסכה 255.255.255.0 נמצאים ברשתות משנה שונות כאשר שלוש הקבוצות הראשונות שלהם שונות.

כתובות ציבוריות מול פרטיות
- כתובות פרטיות משתמשות בתוך LAN ואינן מוכרות באינטרנט (למשל
192.168.0.0/16). - כתובת IP ציבורית היא ייחודית גלובלית וניתנת לניווט, המוקצאת על ידי ספק שירותי אינטרנט (ISP).
מכשירים מאחורי NAT עם כתובות פרטיות אינם נגישים ישירות מהאינטרנט, מה שמספק רמת הגנה מסוימת.
התיאורים הנדרשים בטבלאות: כתובת ציבורית נראית באינטרנט וייחודית בכלל, ומיועדת על ידי ספק השירות; כתובת פרטית נראית רק בתוך הרשת המקומית, משמשת למספר רשתות מקומיות רבות ודורשת NAT כדי לגשת לאינטרנט. כתובת סטטית לעולם אינה משתנה (קבועה ביד או שמורה, כפי שנדרש למשמר); כתובת דינמית מוקצאת על ידי DHCP בכל פעם שהמכשיר מתחבר ועשויה להשתנות.
סטטי מול דינמי
- כתובת IP סטטית היא קבועה; משמשת למשרים חובה שיכולים להיות מוצאים בכתובת ידועה.
- כתובת IP דינמית מוקצאת על ידי DHCP ועשויה להשתנות; נוחה יותר למכשירי לקוח ותופסת את בריכת הכתובות המוגבלת בצורה יעילה.
דוגמה פותרת. מחשב בעל כתובת IP 192.168.10.130 עם מסכת תת-רשת 255.255.255.192. באיזה רשת הוא נמצא, והאם 192.168.10.200 נמצאת באותה רשת? האוקטט האחרון של המסכה, 192, הוא 11000000 במערכת הספרות הדיזימלית, ולכן 26 הבתים הראשונים הם חלק מהרשת וה-6 בתים האחרונים מתייחסים למכשיר. הדבר גורם לתת-רשתות לזחול בקבוצות בגודל $256 - 192 = 64$: .0, .64, .128, .192. הכתובת 130 נופלת בקבוצה שמתחילה ב-.128, ולכן המחשב נמצא ברשת 192.168.10.128/26, שבה מכשירים שימושיים נעים בין .129 ל-.190 (.191 היא כתובת השידור). 200 נופלת בקבוצה הבאה (.192), ולכן היא ברשת תת-רשת שונה והתנועה ביניהן חייבת לעבור דרך נתב. קבלו את גודל הקבוצה מהמסכה תחילה ($256$ פחות אוקטט המסכה) - ניחוש מבוסס על שלושת האוקטטים הראשונים הוא מה שגורם לכישלונות כאן.
| English | עברית |
|---|---|
| ISP/ˌaɪ es ˈpiː/ | ספק שירות אינטרנט (ISP) |
| cell phone network/sel fəʊn ˈnetwɜːk/ | רשת טלפונים ניידים |
| subnets/ˈsʌbnets/ | תת-רשת |
| subnet mask/ˈsʌbnet mæsk/ | מסכת תת-רשת |
2.1
URL ו-DNS
כתובת URL (Uniform Resource Locator) ממוקמת משאם ב-WWW:
https://www.example.com/about/contact.html
protocol domain name path
- פרוטוקול:
http,httpsוכו'. - שם התחום: כתובת שרת קריאה.
- מסלול: המשאם בשרת זה.
מערכת שמות התחומים (DNS, המכונה גם שירות שמות התחומים) היא מערכת מבוזרת של שרתים הממירים שמות תחום לכתובות IP. כאשר אתם כותבים URL, הדפדפן מבקש ממפתר DNS את הכתובת, שהוא שואל שרתים DNS (שור → תחום עליון → מוסמך) עד למציאתה; לאחר מכן הדפדפן מתחבר לכתובת זו ובקש את המסלול. DNS חוסך מאנשים זיכרון של כתובות IP ומאפשר לאתר לשנות שרת ללא שינוי בשמו.
לשאלה „הסבירו כיצד הדפדפן משתמש בכתובת”: הדפדפן מפרק את הכתובת לפרוטוקול, לשם המתחם ולנתיב; הוא שולח את שם המתחם לשרת DNS, שמחזיר את כתובת ה-IP המתאימה (מטמון במחשב או אצל ספק האינטרנט עשוי להשיב קודם); הוא פותח חיבור לכתובת ה-IP באמצעות הפרוטוקול (HTTPS בפורט 443); הוא שולח בקשה לנתיב; ושרת האינטרנט מחזיר את הדף, שהדפדפן מציג. אם חיפוש ה-DNS נכשל, הדפדפן מדווח שלא ניתן למצוא את השרת.

כיצד DNS מוצא אתר אינטרנט
שלב-בשלב בחיפוש DNS. הרשת מתנהלת לפי כתובת IP ולא לפי שם — ולכן לפני שהכל נטען, DNS חייב להמיר את שם הדומיין לכתובת IP.
| English | עברית |
|---|---|
| protocol/ˈprəʊtəkɒl/ | פרוטוקול |
| IP address/ˌaɪ ˈpiː əˈdres/ | כתובת IP |
| routing table/ˈraʊtɪŋ ˈteɪbl/ | טבלת נתיבים |
| network address translation/ˈnetwɜːk əˈdres trænˈsleɪʃn/ | תרגום כתובות רשת |
| domain name/dəˈmeɪn neɪm/ | שם דומיין |
| Domain Name System/dəˈmeɪn neɪm ˈsɪstəm/ | מערכת שמות הדומיין (DNS) |
2.1
הגדרות מקובלות בקורס
שאלה המגדירה מוערכת לפי נוסח קבוע. לימוד אלו בדיוק.
| מונח | הגדרה |
|---|---|
| LAN | רשת המכסה אזור גיאוגרפי קטן, בדרך כלל אתר אחד, שציוד שלה בבעלות הארגון |
| רשת אזורית רחבה (WAN) | רשת המכסה אזור גיאוגרפי גדול, המקשרת בין רשתות מקומיות (LANs) באמצעות קשרים של צד שלישי (שכורים או ציבוריים) |
| client-server | מודל שבו מחשבי לקוח מבקשים שירותים ממשרת מרכזי וחזק יותר המספק אותם |
| שיתוף מקובץ-מקובץ | מודל שבו למחשב ישנה מעמד שווה ואינו יכול לשמש גם כקלינט וגם כסרבר, ללא סרבר מרכזי |
| קלינט דק | קלינט שמבצע מעט עיבוד או אחסון עצמי ותלוי בסרבר עבור שניהם |
| קלינט עבה | קלינט המבצע את העיבוד והאחסון שלו ויכול לעבוד ללא הסרבר |
| טופולוגיית רשת | טופולוגיה שבה כל מכשיר מחובר ישירות למכשירים רבים אחרים, מה שמספק יותר מנתיב אחד בין שני מכשירים |
| מחשוב בענן | שירותי מחשוב לפי צורך (אחסון, עיבוד, תוכנה) המסופקים באינטרנט על ידי צד שלישי |
| אתריינת' | הפרוטוקול הסטנדרטי ל-LAN חוטי, המשדר נתונים במסגרות ומשתמש ב-CSMA/CD על גבי מדיה משותפת |
| מתג | מכשיר שמעביר כל מסגרת רק לפורט של כתובת ה-MAC הייעוד, בתוך LAN |
| נתב | מכשיר המחבר רשתות ומעביר חבילות ביניהן בהתבסס על כתובת ה-IP הייעוד |
| זרימת ביטים | שידור של זרם רציף של ביטים כך שהמקלט ינגן את המדיה כשהיא מגיעה, ללא הורדת הקובץ כולו תחילה |
| האינטרנט | הרשת הגלובלית של רשתות המשתמש בפרוטוקולי TCP/IP |
| האינטרנט העולמי | סדרת דפי אינטרנט הקשורים זה לזה, המזוהים על ידי כתובות URL ומוצגים באינטרנט באמצעות דפדפן |
| כתובת URL | הכתובת הממוקמת משאם ברשת: פרוטוקול, שם תחום ומסלול |
| DNS | השירות המתרגם שם תחום לכתובת IP של הסרבר המארח את המשאם |
2.1
טיפים לבחינות
- הבדל בין LAN לבין WAN ובין קלינט-סרבר לבין שיתוף מקובץ-מקובץ בהתבסס על מי מאחסן ושולט במשאמים.
- התאם כל טופולוגיה (סירה, כוכב, רשת) ליתרונותיה ולחסרונותיה (עלות, אמינות, התנגשויות).
- לדעת את תפקידו של כל מכשיר: מתג מכוון בתוך LAN לפי כתובת MAC, נתב מנתב בין רשתות לפי כתובת IP.
- להסביר זרימת ביטים ולמה נדרש גיבוי (הנתונים מגיעים בקצב שונה מזה של ההשמעה).
- הבדל בין IPv4 לבין IPv6 וכתובות ציבוריות פרטיות; DNS ממיר כתובת URL לכתובת IP.
טעויות נפוצות
- טענה שמתג עובד לפי כתובת IP. מתג מעביר לפי כתובת MAC בתוך LAN; הנתב מעביר לפי כתובת IP בין רשתות.
- יחס לאינטרנט ולאינטרנט העולמי כדבר אחד. האינטרנט העולמי הוא שירות אחד הפועל על גבי האינטרנט; דוא"ל והעברת קבצים הם אחרים.
- הצגת „מהיר יותר” כהשוואה מלאה בין חיבור קווי לאלחוטי. ציינו שהוא מהיר יותר וגם אמין ומאובטח יותר, והציגו את יתרונות החיבור האלחוטי (ניידות, ללא כבלים) כשהשאלה מבקשת השוואה.
- לכתוב שהנתב מחפש את כתובת ה-IP עבור כתובת URL. תפקיד זה נעשה על ידי DNS; הנתב פונה את החבילות אליו.
- לתאר IPv6 באמצעות נקודות וחלוקה לקבוצות עשרוניות. שמונה קבוצות של ארבע ספרות Hexadecimal, המופרדות בנקודת-פסיק.
- לצייר טופולוגיית כוכב בצורת טבעת או שרשרת. לכל התקן יש קו ייעודי למתג במרכז.
שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה
לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.