שלוש שאלות קובעות האם תגובה היא מועילה: האם היא מחממת או מקררת, כמה מהירה היא, והאם היא מסתיימת? הכימיה הפיזיקלית עונה עליהן — קלורימטריה ו-Q = mcΔT, תורת ההתנגשויות עם ארבעת המדדים שלה, והאיזון הדינמי שמגיע תגובה הפיכה במיכל סגור.
Edexcel International GCSE Chemistry 4CH1, Section 3 (הצהרות 3.1–3.22C) קצר אך מכיל הרבה חישובים. הצהרות המסתיימות ב-C הן בכימיה בלבד.
תגובות אקזותרמיות משחררות חום (שריפה, נטרול, רוב ההחלפות) — התערובת מתחממת, ΔH שלילי. תגובות אנדותרמיות סופחות חום (פירוק תרמי, פיתול מסוים) — התערובת מקרת. קלורימטריה פשוטה: מדידת שינוי הטמפרטורה של מסה ידועה (כוס פוליסטירן לתמיסות; כיריים אלכוהול תחת צנצנת מים לשריפה).
$$Q = mc\Delta T$$
בדיקה מודגמת. 50 גרם מים מתחממים ב-24 °C בניסוי עם מצת אלכוהול: $Q = 50 \times 4.2 \times 24 = 5040$ J. אם נשרפו 0.010 מול של דלק: $\Delta H = -5040/0.010 = -504\,000\ \mathrm{J\,mol^{-1}} = -504\ \mathrm{kJ\,mol^{-1}}$.
פרופילי אנרגיה לתגובות אנטרופיות ואנדותרמיות עם אנרגיית פעילות מסומנת.
(C) שבירת קשרים היא אנדרטית; יצירת קשרים היא אנטרופית. ΔH = קשרים שנשברו − קשרים שנוצרו. בדיקה מודגמת. H₂ + Cl₂ → 2HCl: נשברו 436 + 242 = 678; נוצרו 2 × 431 = 862; ΔH = 678 − 862 = −184 kJ/mol (אנטרופי).
Connect opposite heat changes in the solution and reaction, using the page’s worked quantities to turn a temperature change into an energy estimate.
3.3
קצבי תגובה
ניסויים עוקבים אחר תגובה הנראית לעין: נפח גז (שישית אבן + חומצה), איבוד מסה במאזניים, או העלמת צלב (תיוסולפט נתרן + חומצה). ארבעה גורמים: שטח פנים של מוצק, ריכוז (או לחץ גז), טמפרטורה, ומצמד.
עקומות קצב: אבקה מנצחת שבבים; חומצה חלשה מאטה את התגובה.
תורת התנגשות מסבירה את כולם: תגובות דורשות התנגשויות לפחות באנרגיית השעבוד. אבקה נותנת שטח פנים חשוף יותר → התנגשויות יותר לשנייה; ריכוז או לחץ גבוהים דוחסים חלקיקים זה לזה → התנגשויות תדרוך יותר; טמפרטורה גבוהה הופכת את החלקיקים למהירים יותר → התנגשויות גם תדרוך יותר וגם אנרגטיות יותר — הגורם היחיד המעלה את שבר ההתנגשויות המוצלחות. מצמד מספק מסלול חלופי בעל אנרגיית שעבוד נמוכה → יותר התנגשויות מוצלחות — והוא אינו משתנה כימית בסוף; הוא אינו משנה את כמות המוצר, אלא רק את מהירות הופעתו.
3.4
תגובות הפיכות ושיווי משקל
תגובה הפיכה (⇌) פועלת בשני הכיוונים: נ sulfat נחושת(II) הידראטי ⇌ מלח אנדרטי + מים (חום מניע אותו קדימה, מים מפעילים אותו אחורה); כלוריד אמוניum ⇌ אמוניה + חומצה הידרוכלורית בחימום. (C) בתוך מיכל סגור הוא מגיע ל-איזון דינמי: קצבי הקדימה והאחורה שווים, והריכוזים נשארים קבועים — שתי התגובות עדיין פועלות.
מה כל שינוי עושה למיקום האיזון.
(C) טמפרטורה עולה → שיווי המשקל זז לכיוון האנדותרמי; לחץ עולה → זז לצד עם מולות גז פחות; מצמד מאיץ את שני הכיוונים באופן שווה ומשאיר את המיקום ללא שינוי.
חקור
Equal rates do not require equal amounts
$A\rightleftharpoons B$
In this closed A ⇌ B model, a catalyst changes how quickly equilibrium is reached, not its final composition.
3.5
בדוק את עצמך
סווגו כאקזותרמיות או אנדותרמיות: שריפה, פירוק תרמי, נטרול.
100 גרם מים קררו ב-8.0 °C בניסוי פיתול. חשבו Q.
(C) ציינו את סימן ה-ΔH לשבירת קשר וליצירת קשר.
השתמשו באנרגיות קשר כדי למצוא את ה-ΔH עבור 2H₂ + O₂ → 2H₂O (H–H 436, O=O 498, O–H 463 kJ/mol).
מדוע אבקה שישית מגיבה מהר יותר עם חומצה מאשר גביש אחד גדול?
איזה גורם קצב מעלה את שבר ההתנגשויות המוצלחות, ולמה?
הגדר קטליזטור.
(C) ציין שני מאפיינים של איזון דינמי.
(C) N₂ + 3H₂ ⇌ 2NH₃: מה עושה העלאת הלחץ, ולמה?
(C) מדוע קטליזטור אינו משנה את מיקום האיזון?
תשובות: 1 אקסותרמי (בעירה), אנדותרמי (פירוק תרמי), אקסותרמי (נטראליזציה); 2 $Q = 100 \times 4.2 \times 8.0 = 3360$ J נבלמו — המים מתקררים, לכן ההתמוססות היא אנדותרמית; 3 (C) שבירת קשרים חיוביים (אנדותרמי), יצירת קשרים שליליים (אקסותרמי); 4 נשבר: 2(436) + 498 = 1370; נוצר: 4(463) = 1852; ΔH = 1370 − 1852 = −482 kJ/mol (לכל 2 mol H₂O); 5 אבקה חושפת הרבה יותר פני שטח, ולכן התנגשויות יותר חומצה לשנייה; 6 טמפרטורה — חלקיקים מהירים יותר מתנגשים לעיתים תכופות יותר AND יותר התנגשויות עוברות את אנרגיית הפעולה; 7 חומר שמגדיל את הקצב אך אינו משתנה כימית בסוף; 8 (C) קצבים קדימי ואחורי שווים; ריכוזים של כל החומרים קבועים; 9 (C) זז ימינה — 4 מולות גז בצד שמאל, 2 בצד ימין, ולכן לחץ גבוה מעודד את הצד עם פחות מולות.
תשובות בהמשך: 10 (C) הוא מפחית את אנרגיית הפעולה לקדימה ולאחור באופן שווה, ומאיץ את שניהן מבלי לשנות את מאזונן.
נושאים נוספים בPearson Edexcel · International GCSE · Chemistry