- לפרט את המטרות המקרו-כלכליות של הממשלה (צמיחה כלכלית, תעסוקה מלאה/אבטלה נמוכה, יציבות מחירים, יציבות במאזן התשלומים, חלוקת מחדש של הכנסות)
- להסביר מדוע מטרות עשויות להיות בסתירה זו לזו
ממשלה והמקרו-כלכלה
כלכלה IGCSE · נושא 4
12:07
ממשלה והמקרו-כלכלה
דמיין שאתה הממשלה. אתה רוצה שהכלכלה תגדל מהר יותר. אז אתה משקיע יותר, חברות ממשיכות עובדים, ואבטלה יורדת. מצוין. אז המחירים מתחילים…
קריינות באנגלית · כתוביות באנגלית ובסינית 中文 שאפשר להחליף ביניהן
4.1
מטרות מקרו-כלכליות של הממשלה
סיילבוס
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
ממשלות שואפות לנהל את כלכלת הארץ כולה — המקרו-כלכלה. יש להן חמישה מטרות עיקריות:

- צמיחה כלכלית — הכלכלה מייצרת יותר סחורות ושירותים בכל שנה.
- תעסוקה מלאה — כמעט כל מי שמחפש עבודה יש לו אחד, ולכן האבטלה נמוכה.
- יציבות מחירים — המחירים עולים רק לאט, ולכן האינפלציה נמוכה.
- איזון תשלומים יציבות — הימנעות מאי-איזונים חיצוניים מתמשכים, כולל גרעוני חשבון זורם גדולים. הדבר אינו אומר שהיובאות חייבות להיות תמיד שוות ליובאות.
- התחדשות חלוקת הכנסות — חלוקת הכנסות בצורה הוגנת יותר, כך שהפער בין עשירים לעניים אינו רחב מדי.
מטרות אלו יכולות להסתכסך (לפעול אחת נגד השנייה). לדוגמה, צמיחה מהירה עלולה להעלות מחירים ולהוביל לאינפלציה. ירידת האבטלה עשויה לגרום לכך גם כן. לכן הממשלה חייבת לשקול את משקל המטרות השונות.

ניהול ביקוש כולל
מדיניות הממשלה מזזה ביקוש כולל נגד היצע כולל כדי לכוון לתוצר ולימת המחירים.
4.2
מדיניות פיסקאלית
סיילבוס
- להגדיר מדיניות פיסקלית (הוצאות ממשלתיות ומיסוי) ותקציב הממשלה (עודף, גירעון, איזון)
- להבחין בין מיסים ישירים ועקיפים ומיסים הולכים, יורדים ופרופורציונליים
- להסביר את השפעות המדיניות הפיסקלית על המטרות המקרו-כלכליות של הממשלה
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
מדיניות פיסקלית פירושה ששינויים בממשלתיים שני דברים כדי לנהל את הכלכלה:
- הוצאות ממשלתיות — כסף שממשלה מוציא, למשל על בתי ספר, בתי חולים וכבישים.
- מיסוי — כסף שממשלה גובה מאזרחים ומחברות.
התקציב הממשלתי משקלל הוצאות מול מיסים. ישנם שלושה תוצאות אפשריות:
- גרעון תקציבי — ההוצאה היא גבוהה מהמיסים שנאספו, ולכן יש לממן את הגרעון, לעיתים קרובות באמצעות השאלה.
- עודף תקציבי — המס הרווח גבוה מההוצאות.
- תקציב מאוזן — השניים שווים זה לזה.
פתרון רשמי לתקציב: יוני 2025, 0455/22 שאלה 1(א). הוצאות הממשלה היו $310 מיליון והכנסותיה ממסים היו $292 מיליון. גירעון תקציבי = הוצאות − הכנסות ממסים = $310 מיליון − $292 מיליון = $18 מיליון. זהו מחסור בתקופה אחת, ולא חוב ממשלתי מצטבר. המאזן עם הסימן (הכנסות פחות הוצאות) הוא −18 מיליון במטבע המצוין. מאזן חיובי הוא עודף. הכנסות נמוכות במשק יכולות להפחית את תקבולי המס ולהגדיל את הגירעון גם כאשר שיעורי המס וההוצאות המתוכננות אינם משתנים; המאזן לבדו אינו מוכיח שהתקבלה החלטת מדיניות חדשה.
סוגי מסים
המיסים מסווגים בשתי דרכים. לפי מה מוסים:
- מס ישיר מבוסס על הכנסה או רווח (מס הכנסה, מס חברות).
- מס עקיף מוטל על spending על מוצרים ושירותים (מס מכירה). חלק העובר לצרכנים דרך המחירים תלוי בביקוש ובתחרות; חברות עשויות לספוג חלק בו ברווח נמוך יותר.
לפי איך השיעור משתנה בהתאם להכנסה:
- מס פרוגרסיבי גובה אחוז גדול יותר מהכנסות גבוהות. זה עוזר בהתחדשות חלוקת הכנסות.
- מס רגרסיבי גובה אחוז קטן יותר מהכנסות גבוהות, ולכן הוא פוגע יותר בעניים.
- מס פרופורציונלי גובה את אותו אחוז מכל אחד.

חישוב מס. A מרוויח £10,000 ומשלם £1,000; B מרוויח £30,000 ומשלם £6,000. שיעור מס ממוצע = מס ששולם ÷ הכנסה × 100. A: £1,000 ÷ £10,000 × 100 = 10%. B: £6,000 ÷ £30,000 × 100 = 20%. השיעור הממוצע עולה עם ההכנסה, ולכן זהו מס פרוגרסיבי. ישיר או עקיף הוא סיווג נפרד. תשלום קבוע של מס על הוצאה יכול לתפוס חלק גדול יותר מהכנסתו של משק בית עני יותר; מס עקיף אינו בהכרח רגרסיבי.
מיסים יכולים לממן שירותים, לחלק מחדש הכנסות, להשפיע על ביקוש כולל, לעכב מוצרים מזיקים, להקטין יבוא או לעודד זיהום פחות. קצבי מיסוי גבוהים אינם מבטיחים הכנסה פרופורציונלית גבוהה יותר: הוצאות, תפוקה, בסיס המיסוי והימנעות עשויות להשתנות. הוצאות כוללות גם עלות הזדמנות וצירוף עשוי ליצור עלויות ריבית בעתיד.
מה פוליטיקה פיסקלית עושה
כדי לתמוך בכלכלה חלשה, הממשלה יכולה להגדיל באופן מתוכנן את ההוצאות או להוריד מיסים, כאשר שאר האמצעים נשארים ללא שינוי. רכישות נוספות יוצרות הזמנות; משקי צריכה עשויים לבזבז חלק מההכנסה הנוספת לאחר מיסוי. הביקוש הכולל עשוי לעלות, ותומך בתפוקה ובתעסוקה אם יש קיבולת עודפת. חיסכון, יבוא, מחסור במיומנויות/חומרים ועיכובים באספקה עלולים לחלש את התגובה; בקרבת קיבולת, ייתכן שהמחירים יעלו במקום זאת.
כדי להקל על אינפלציית ביקוש עודף, הממשלה יכולה להקטין הוצאות או להעלות מיסים. הביקוש עשוי לצמוח, אך תפוקה, תעסוקה או שירותים חשובים עלולים לסבל. העלאת מיסוי עקיפי עשויה להעלות בהתחלה את מחירי הצרכנים אם היא מועברת אליהם. פרויקט כביש יוצר ביקוש במהלך הבנייה; יתרונות תחבורה ופרודוקטיביות מגיעים מאוחר יותר כאשר הפרויקט יהיה בשימוש.
הסבר לבחינה: יוני 2025, 0455/22 Q4(c). עליית מס הכנסה הפרטי עשויה להפחית את ההכנסה הניתנת לצריכה, ולאחר מכן את הוצאת הצרכנים, הזמנות החברות ואת הביקוש לעובדים. אבטלה מחזורית עשויה לעלות. רצף זה מניח שהוצאות יורדות שאינן מופצות במקום אחר; שימוש הממשלה בהכנסות המס העודפות גם הוא חשוב.
מדינית פיסקלית מזיזה את הביקוש הכולל
הגדלת ההוצאות או הפחתת המסים מזיזה את הביקוש הכולל ימינה — מה שמגביר את התפוקה, אך גם את רמת המחירים.
4.3
מדיניות מונית
סיילבוס
- להגדיר מדיניות מוניטרית (ריבית, אספקת כסף) ואת תפקיד הבנק המרכזי
- להסביר את השפעות השינויים בריבית על הכלכלה
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
פוליטיקה מוניטרית היא השינוי בריבית ובאספקת המטבע על ידי הבנק המרכזי כדי לנהל את הכלכלה. הריבית היא העלות של השאלה והתגמול לחיסכון.
- ריבית נמוכה: ההשאלה זולה יותר, מה שעשוי לעודד אנשים וחברות לבזבז ולהשקיע יותר. הביקוש עולה, מה שעשוי להגדיל את התפוקה והתעסוקה אם יש קיבולת פנויה; ייתכן שתעלה הלחץ האינפלציוני.
- ריבית גבוהה: אם נותני האשראי מעבירים אותה, השאלה תהיה יקרה יותר וחיסכון עשוי להיות מושך יותר. ההוצאות עשויות לקטון, מה שמקל על אינפלציית ביקוש משיכה אך עלול להפחית תפוקה ותעסוקה. הלוואה עם ריבית קבועה אינה צריכה להתעדכן מיד; חוסכים עשויים לקבל הכנסה נוספת.

מדיניות או ריבית בסיס משפיעה על ריביות בנקאיות; החוזים קובעים את העברה. השווה שנה מלאה בכל ריבית על יתרת £20,000 לא משתנה, בלי לקחת בחשבון עמלות, הון-הון ושילומי עיקר: 6% עולה £1,200 ריבית; 4% עולה £800. הלוואה שנקבעה ב-6% עדיין עולה £1,200. הזמנות חלשות או האצרת האשראי עשויות להגביל השקעות.
היצע כסף הוא מלאך הכסף הקיים בכלכלה, כולל מטבעות ומקדשים בנקאיים. יותר כסף או אשראי קל יותר יכול לתמוך בהוצאות אם תקציבים יושאלו וישימשו, אך עשויים להיות חסכוניים או לשלם חובות. קיבולת עודפת יכולה לאפשר תפוקה נוספת; עליית היצע כסף אינה גורמת לכל המחירים לעלות מיד באותה אחוז. הוצאות ממשלתיות ושינויי מיסים הם מדיניות פיסקלית.
המחיר החליפי הוא מחירו של מטבע אחד במטבע אחר. ריבית מקומית גבוהה יותר עשויה למשוך תקציבים ולהעריך את המטבע, כל דבר אחר שווה, מה שמוריד מחירי יבוא מקומיים אך הופך את היצוא ליקר יותר עבור קונים זרים. ציפיות, סיכון וריביות זרות גם כן חשובות: הבנק המרכזי אינו קובע אוטומטית מחיר חליפי צף. מטבע חלש יותר יש לו אפקטים מחיריים הפוכים בהתחלה, בעוד נפחי סחר תלויים בביקוש וב Offer.
אמצעים מוניטריים משפיעים על מספר מטרות, כולל יציבות מחירים, צמיחה ותעסוקה; המנדטים משתנים בין מדינות. החלטות הוצאה וחוזים קבועים יוצרים עיכובים. ריביות גבוהות יותר עשויות לעזור באינפלציית ביקוש עודף אך אינן יכולות לתקן ישירות מחסור בדלק, ועשויות להחמיר את האבטלה כאשר הביקוש כבר חלש.
מדיניות מונוטארית מזיזה את AD
ריבית נמוכה מעודדת הלוואות והוצאות, ומזיזה את הביקוש הכולל ימינה.
| English | עברית |
|---|---|
| central bank/ˈsentrəl bæŋk/ | בנק מרכזי |
| money supply/ˈmʌni səˈplaɪ/ | היצע הכסף |
| invest/ɪnˈvest/ | השקעה |
| Supply-side policy/səˈplaɪ saɪd ˈpɒlɪsi/ | מדיניות צד האספקה |
| factors of production/ˈfæktəz ɒv prəˈdʌkʃn/ | גורמי ייצור |
| productivity/ˌprɒdəkˈtɪvɪti/ | פרודוקטיביות |
| privatisation/ˌpraɪvətaɪˈzeɪʃn/ | פרטיזציה |
| deregulation/diːˌreɡjʊˈleɪʃn/ | התנתקות |
| incentives/ɪnˈsentɪvz/ | נגדלים |
| gross domestic product/ɡrəʊs dəˈmestɪk ˈprɒdʌkt/ | תל"ת |
4.4
מדיניות צד האספקה
סיילבוס
- הגדרת מדיניות צד האספקה (חינוך וקידום מקצועי, פרטיות, הסרת רגולציה, עמלות)
- הסבר השפעות מדיניות צד האספקה על המטרות המאקרו-כלכליות של הממשלה
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
פוליטיקת הצד האספקתי שואפת להגביר את הכמות שהכלכלה יכולה לייצר. היא משפרת את הכמות והאיכות של גורמי הייצור. שיטות כוללות:
- חינוך ואימונים — מיומנויות רלוונטיות עשויות להגביר תפוקה כאשר חברות מסוגלות להשתמש בהן.
- פרטיזציה — מכירת חברות בבעלות המדינה לבעלים פרטיים, שעשויים לנהל אותן טוב יותר.
- הקלת רגולציה — הסרת כללים שמונעים מהחברות להתפתח.
- מעוררים - מיסים נמוכים יותר על הכנסה ורווח עשויים לשפר את המעוררים לעבוד ולהשקיע; התגובה משתנה.
מדיניות צד-ההיצע יכולה להגביר את הגידול והתעסוקה וגם להוריד את האינפלציה בו-זמנית. זה עשוי לקחת זמן, עולה כסף ותלוי בגורם המגביל; התוצאות אינן מובטחות.

השוואת מדיניות. הפחתת מס הכנסה בתקופה של הוצאות נמוכות היא מדיניות פיסקלית: ייתכן שחלק גדול יותר מההכנסה יופנה להוצאות, אך משקי בית עשויים לחסוך אותו. הורדת ריבית המדיניות היא מדיניות מוניטרית: הלוואות עשויות להיות זולות יותר, אך חברות שיש להן מעט הזמנות עשויות שלא להשקיע. הכשרת מכונאים למשרות חדשות היא מדיניות צד ההיצע: מיומנויות מתאימות עשויות לשפר את סיכויי התעסוקה ואת כושר הייצור, אך משרות פנויות מתאימות חייבות להיות קיימות. בעלות פרטית לבדה אינה מבטיחה תחרות, וחינוך אינו המדיניות היחידה שיכולה לשפר את כושר הייצור.
מעבדת מקרים בכלכלה
סווג דוגמאות אמיתיות לפי הרעיון הכלכלי שהן מדגישות.
4.5
צמיחה כלכלית
סיילבוס
- הגדרת צמיחה כלכלית כעלייה ב-GDP נומינלי; הגדרת GDP ו-GP נומינלי
- תיאור מחזור העסקים (שיא, מרדף, שפל, התאוששות)
- הסבר גורמים, תוצאות (עלויות ותועלות) של צמיחה כלכלית ומרדפים
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
צמיחה כלכלית היא עלייה ב-ת"ג אמיתי.
GDP (תוצר מקומי ברוטו) מודד את ערך הסחורות והשירותים הסופיים המיוצרים בתוך מדינה בתקופה נתונה, לרוב שנה. ספירת תפוקה סופית מונעת ספירה כפולה של קלט. Real GDP הוא GDP לאחר הסרת השפעת עליית המחירים, ולכן הוא מראה את השינוי האמיתי בתפוקה.
דוגמה מופרזת. GDP הממשי של מדינה היה £500 מיליון בשנה שעבר ו-£515 מיליון השנה הזאת. מצא את קצב הצמיחה הכלכלית.
- צמיחה כלכלית = (515 - 500) ÷ 500 × 100 = 3%.
מכיוון שזהו GDP אמיתי (עם השפעת העלייה במחירים מופקת), ה 3% הם עליה אמיתית בייצור, ולא רק מחירים גבוהים יותר. אם המחירים היו עולים אך הייצור לא, ה-GDP האמיתי היה נשאר ללא שינוי והקצב הגדילה שלו יהיה אפס; רמת ה-GDP עצמה אינה אפס.

מחזור עסקים
הת"ג (GDP בפירוש אמיתי) אינו עולה בצורה חלקה. הוא עובר דרך מחזור עסקי בעל ארבעה שלבים:
- שיא — גדילה מהירה; ייצור ותעסוקה גבוהים; לחץ על המחירים עשוי לעלות אם הקיבוע מתוח.
- ריסון — התוצר יורד ונפלטות עובדים. (ריסון מוגדר לעיתים כירידה בהת"ג למשך שישה חודשים.)
- שפל — תחתית המחזור; התוצר נמוך מאוד ואבטלה גבוהה.
- התאוששות — התוצר מתחיל לעלות שוב.

סיבות והשפעות
צמיחה נובעת מפיקים או משופרים יותר של גורמי הייצור: השקעה במכונות חדשות, כוח עבודה גדול או מיומן יותר, וטכנולוגיה חדשה.
השפעות טובות: הכנסות גבוהות יותר, עובדות מוגברות, רמת חיים טובה יותר ומס more לרשות הממשלה להוציא.
השפעות רעות: המחירים עלולים לעלות (אינפלציה); הפער בין עשירים לעניים עלול לגדול; ועלולים להיות זיהום מוגבר ושימוש במקורות נדירים.
מיתמה יכולה להפחית הכנסות ותעסוקה ולהגדיל כשלונות עסקים; האפקטים שונים בין קבוצות.
צמיחה כלכלית
גידול מזיז את כל הגבול החוצה — כעת הכלכלה יכולה לייצר יותר משני הסוגים.
| English | עברית |
|---|---|
| Real/rɪəl/ | נאומי |
| business cycle/ˈbɪznəs ˈsaɪkl/ | מחזור כלכלי |
| boom/buːm/ | פריחה |
| recession/rɪˈseʃn/ | ריסון |
| slump/slʌmp/ | קריסה |
| recovery/rɪˈkʌvəri/ | התאוששות |
| living standards/ˈlɪvɪŋ ˈstændədz/ | רמת חיים |
| claimant count/ˈkleɪmənt kaʊnt/ | כמות תובעים |
| unemployment benefit/ʌnemˈplɔɪmənt ˈbenɪfɪt/ | מענק אבטלה |
| labour force survey/ˈleɪbə fɔːs ˈsɜːveɪ/ | סקר כוח העבודה |
| labour force/ˈleɪbə fɔːs/ | כוח עבודה |
| frictional unemployment/ˈfrɪkʃənl ʌnemˈplɔɪmənt/ | אבטלת חיכוך |
| structural unemployment/ˈstrʌktʃərəl ʌnemˈplɔɪmənt/ | אבטלה מבנית |
| cyclical unemployment/ˈsaɪklɪkl ʌnemˈplɔɪmənt/ | אבטלה מחזורית |
| primary sector/ˈpraɪməri ˈsektə/ | תחום ראשוני |
| secondary sector/ˈsekəndəri ˈsektə/ | תחום שניוני |
| tertiary sector/ˈtɜːʃjəri ˈsektə/ | תחום תרטיי |
| deindustrialisation/ˌdeɪndəˌstrɪəlaɪˈzeɪʃn/ | די-תעשייה |
| deflation/diːˈfleɪʃn/ | דיפלציה |
| Consumer Prices Index/kənˈsuːmə ˈpraɪsɪz ˈɪndeks/ | מדד מחירי צרכן |
| weight/weɪt/ | משקל |
| demand-pull/dɪˈmænd pʊl/ | משוך בביקוש |
| cost-push/kɒst pʊʃ/ | דחיפה בעלות |
| purchasing power/ˈpɜːtʃɪsɪŋ ˈpaʊə/ | כוח רכישה |
| interest rate/ˈɪntrest reɪt/ | שיעור ריבית |
| exchange rate/eksˈtʃeɪndʒ reɪt/ | שיעור החלפה |
| percentage points/pəˈsentɪdʒ pɔɪnts/ | נקודות אחוז |
4.6
תעסוקה ואבטלה
סיילבוס
- הגדרה ומדידת אבטלה (מניית טוענים, סקר כוח העבודה)
- הסבר סוגי האבטלה (שחיקה, מבניתית, מחזורית/מחסור בביקוש) וגורמיה
- הסבר השפעות האבטלה ותבניות/שינויים בתעסוקה
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
מדידת אבטלה
אבטלה היא אנשים שיכולים לעבוד ורוצים לעבוד, אך לא מצאו עבודה. ישנם שתי דרכים למדוד אותה:
- ספר הטוענים — סופר את האנשים הטוענים במענק אבטלה. הוא מחמיץ את אלו שרוצים עבודה אך אינם יכולים לתבוע מענק.
- סקר כוח העבודה — סקר הסופר את האנשים שאינם עובדים אך מחפשים עבודה ומוכנים להתחיל.
כוח העבודה הוא כל מי שעובד כרגע וכל מי שהובטל, מחפש עבודה וזמין להתחלה. תעסוקה מלאה פירושה שאלו הרצונים והיכולים לעבוד יוכלו למצוא תעסוקה בשכר המקובל; זה לא אומר שכל תושב חייב להיות בעל תעסוקה או שיש לבטל כל רווח זמני חיפוש עבודה.
דוגמה מפורטת. למדינה ישנם 24 מיליון אנשים בעבודה ו-2 מיליון אנשים באבטלה שמחפשים עבודה. מצאו את כוח העבודה ואת אחוז האבטלה.
- כוח העבודה = 24 + 2 = 26 מיליון.
- אחוז האבטלה = 2 ÷ 26 × 100 = 7.7%.
אנשים שאין להם תעסוקה ואינם מחפשים עבודה באופן פעיל בדרך כלל מחוץ לכוח העבודה. סטודנט עם תעסוקה משולמת הוא בעל תעסוקה; סטודנט שאינו מועסק, מחפש עבודה וזמין עשוי להיות אבטלה. ירידה בקצב לבדה אינה מראה שהתקבלו תפקידים חדשים.
בדיקת סקר. דנה אינה עובדת, מחפשת עבודה באופן פעיל וזמינה לעבודה: מובטלת. אלי לומד במשרה מלאה ואינו עובד או מחפש עבודה: מחוץ לכוח העבודה. פרח לומדת במשרה מלאה ויש לה עבודה בשכר במשרה חלקית: מועסקת. סווגו לפי הפעילות, ולא לפי התואר „סטודנט”.
השוואת שיעורים. מתוך 24 מיליון מועסקים ו-2 מיליון מובטלים בתחילה, 0.5 מיליון מובטלים מפסיקים לחפש עבודה. מספר המועסקים נשאר 24 מיליון. כוח העבודה החדש = 24 + 1.5 = 25.5 מיליון. שיעור האבטלה החדש = 1.5 ÷ 25.5 × 100 = 5.9% (מעוגל). לא נוצרו משרות חדשות, למרות הירידה מ-7.7%. ספירת תובעי הקצבאות מתעדת תביעות לקצבה; סקרים יכולים לכלול מובטלים שאינם תובעים קצבה.
סוגי אבטלה
- אבטלת חיכוך — אבטלה לטווח קצר בין תעסוקות (עובד שיצא מהעבודה החדשה שלו ומחפש את הבאה).
- אבטלה מבנית — תעשייה כולה מתכווצת והכישורים של העובדים אינם נדרשים עוד (למשל, חופרים אחרי סגירת מכרות).
- אבטלה מחזורית — נובעת משפל כלכלי, כאשר הביקוש הכולל נמוך ולכן לחברות יש צורך פחות בעובדים. (נקראת גם אבטלת מחסור בביקוש.)


עובדים יכולים גם לאבד תעסוקה בזמנים מסוימים בשנה, לדוגמה כאשר עונה חגיגית מסתיימת. מקרה עונתי זה שונה ממיתמה כללית; עבודה כל השנה או מיומנויות השימושיות בעונות אחרות עשויות לעזור.
מקרי עובדים. אשה עזבה עבודה ומחפשת אחרת: אבטלה חיכוכית; מידע טוב יותר על משרות פנויות עשוי לקצר את החיפוש. המפעל של בן נסגר והמשרות הפנויות דורשות מיומנויות שאין לו: אבטלה מבנית; הסבה מקצועית מתאימה עשויה לעזור. חן איבדה את עבודתה משום שירידה בהוצאות צמצמה את ההזמנות בכל המשק: אבטלה מחזורית; תמיכה בביקוש עשויה לעזור אם קיים כושר ייצור פנוי. בחרו מדיניות לפי הגורם; הוצאות נוספות לבדן אינן מקנות לבן את המיומנויות החסרות לו.
השפעות האבטלה
- העובדים מאבדים הכנסה ועשויים לאבד את כישוריהם.
- המדינה מאבדת את התפוקה שעובדים אלו היו יכולים ליצור.
- הממשלה משלמת יותר בתשלומי סעד ונוססת פחות במיסים.
- עשויים לעלות שיעורי הפשע ורמת הבעיות הרפואיות.
תחומים ושינוי בדפוסי התעסוקה
לכלכלה יש שלושה תחומים:
- התחום הראשוני עוסק בחילול חומרי גלם (חקלאות, דיג, מכרות);
- התחום השניוני עוסק בייצור מוצרים (תעשייה, בנייה);
- התחום השלישי מספק שירותים (בנקאות, תיירות, קמעונאות, תחבורה).
דפוס פיתוח נפוץ הוא מעבר בשיתופי תעסוקה ראשוני → שניוני → תרתי: זה לא בהכרח בכלכלה. בתחילה רוב העבודה היא חקלאות; תעשייה מובילה עובדים למפעלים; לאחר מכן תעשייה הפוכה ועלייה בהכנסות מגדילים את תחום השירותים, כך שרוב התפקידים מסתיימים בתחום התרתי. כלכלות מודרניות רואות גם יותר עבודה חלקית וגמישה.

בדיקת מגזרים. גידול ירקות הוא פעילות במגזר הראשוני; שימורם בקופסאות הוא פעילות במגזר השניוני; הגשתם בבית קפה במוזיאון היא פעילות במגזר השלישוני. סווגו את הפעילות, ולא רק את שם העסק.
מעבדת שרשרת הפיתוח
עקבו אחר כך המדיניות והמשאבים יכולים לשנות את רמת החיים.
| English | עברית |
|---|---|
| macroeconomy/ˌmækrərɪˈkɒnəmi/ | כלכלה מקרו-כלכלית |
| economic growth/ˌiːkəˈnɒmɪk ɡrəʊθ/ | צמיחה כלכלית |
| full employment/fʊl emˈplɔɪmənt/ | תעסוקה מלאה |
| unemployment/ʌnemˈplɔɪmənt/ | אבטלה |
| price stability/praɪs stəˈbɪlɪti/ | יציבות מחירים |
4.7
אינפלציה
סיילבוס
- הגדרת אינפלציה והתכווצות והסבר כיצד הן נמדדות (מדד מחירי הצרכן)
- הסבר גורמים (משיכת ביקוש והגברת עלויות) והשפעות של אינפלציה והתכווצות
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת הכללית של המחירים לאורך זמן. ירידה במחיר מוצר אחד אינה מבטיחה שרמת הכללית יורדת. ההפוך – ירידת מחירים – הוא היפוכה.
מדידת האינפלציה
האינפלציה נמדדת על ידי מדד מחירי הצרכן (CPI). אנחנו בוחרים "סל" של מוצרים ושירותים בית צריכה טיפוסי קונה, נותנים לכל מוצר משקל (משקל גדול יותר לדברים שבהם אנשים מוציאים יותר), ועוקבים אחר כך שהמחיר של הסל כולו משתנה כל שנה.
דוגמה פותרת. מדד מחירי הצרכן (CPI) של מדינה היה 100 בשנה שעברה ו-104 בשנה הזאת. חשב את קצב האינפלציה.
- קצב אינפלציה = (104 - 100) ÷ 100 × 100 = 4%.
המחירים עלו ב-4% בממוצע. אם בשנה הבאה המדד יגיע ל-107, קצב האינפלציה יהיה (107 - 104) ÷ 104 × 100 = 2.9%. המחירים עדיין עולים, אך בקצב איטי יותר — קצב אינפלציה נמוך יותר אינו אותו דבר כמו היפכאזיס, כי להיפכאזיס המדד עצמו צריך להיות יורד.
גורמים
- אינפלציה דחיפת ביקוש — הביקוש הכולל גדל מהר יותר מהכלכלה מסוגלת לספק, ולכן המחירים מושכים כלפי מעלה.
- אינפלציה דוחפת עלות — עלויות חברות עולות (משכורות, חומרי גלם), ולכן הן עשויות להעלות מחירים כדי לכסות אותן.

השפעות האינפלציה
- הכסף מאבד כוח רכישה — כל יחידת מטבע קונה פחות.
- חיסכונות כספיים ללא שינוי מאבדים כוח קניה; הריבית שקיבלו גם כן חשובה. אם יתרה גדלה מהר יותר מעלות הסל הרלוונטי, כוח הקניה יכול לעלות.
- עובדים עם שכר כספי או קצבאות ללא שינוי עשויים לקנות פחות; שכר העולה מהר יותר מעלויות מחיה שלהם יכול להעלות כוח קניה.
- אינפלציה גבוהה לא צפויה מפחיתה את הערך הממשי של תשלום כספי קבוע, ומשפיעה על נותני האשראי והלווים בצורה שונה. לווה אינו מובטח להרוויח אם ההכנסה לא עולה, עלות המחיה עולה, או עלויות הריבית המשתנות עולות.
- לחברות יש לשנות באופן מתמיד את המחירים בתוויות ובטבלאות, מה שמגבה זמן וכסף.
- אם מחירים מקומיים עולים מהר יותר מאשר של המתחרים והשער לא מפצה על כך, היצוא עשוי להפוך לפחות תחרותי.
היפכאזיס
ביקוש חלש או עלויות נמוכות יכולות לגרום להצטמצמות; ירידות צפויות עשויות לעכב רכישות.
דיון בבחינה: יוני 2025, 0455/22 Q1(h). A מקורי: הביטחון והביקוש יורדים, מה שמוריד תפוקה ותעסוקה. חובות קבועים קשים יותר לסדור אם ההכנסה יורדת. B מקורי: טכנולוגיה טובה יותר מורידה עלויות בעוד התפוקה עולה, ובכך משפרת את כוח הקנייה. שפט את הגורם, את הקבוצות המושפעות ואם החיסכון מגיע לצרכנים.
ריביות גבוהות יותר או ביקוש ממשלתי נמוך יותר יכולים להקל על לחץ ביקוש משיכה, אך עשויים להפחית תפוקה ותעסוקה ולעבוד עם עיכוב. הדרכה, תשתיות או מדיניות פרודוקטיביות עשויות להפחית עלויות יחידתיות, אך לוקח זמן ומשאבים. הפחתת ביקוש אינה תיקון ישיר למחסור בדלק מיובא; זיהוי הסיבה והחלופות לפני המלצת מדיניות.
אינפלציה ממשכת
כשהביקוש הכולל עולה מהר יותר מההיצע, רמת המחירים מוגבהת — זהו אינפלציה. דחף את הביקוש ותראה את המחירים עולים.
| English | עברית |
|---|---|
| inflation/ɪnˈfleɪʃn/ | אינפלציה |
| balance of payments/ˈbæləns ɒv ˈpeɪmənts/ | איזון תשלומים |
| redistribution of income/ˌriːˌdɪstrɪˈbjuːʃn ɒv ˈɪŋkʌm/ | הפחתת הכנסה |
| conflict/ˈkɒnflɪkt/ | מתח |
| Fiscal policy/ˈfɪskl ˈpɒlɪsi/ | מדיניות פיסקלית |
| government spending/ˈɡʌvənmənt ˈspendɪŋ/ | הוצאות ממשלתיות |
| taxation/tækˈseɪʃn/ | מיסוי |
| budget/ˈbʌdʒɪt/ | תקציב |
| budget deficit/ˈbʌdʒɪt ˈdefɪsɪt/ | גירעון תקציבי |
| budget surplus/ˈbʌdʒɪt ˈsɜːpləs/ | עודף תקציבי |
| direct tax/daɪˈrekt tæks/ | מס ישיר |
| income/ˈɪŋkʌm/ | הכנסה |
| profit/ˈprɒfɪt/ | רווח |
| indirect tax/ɪndaɪˈrekt tæks/ | מס עקיף |
| progressive tax/prəˈɡresɪv tæks/ | מס הולך ועולה |
| regressive tax/rɪˈɡresɪv tæks/ | מס הולך ויורד |
| proportional tax/prəˈpɔːʃənl tæks/ | מס אחיד |
| demand/dɪˈmænd/ | ביקוש |
| Monetary policy/ˈmʌnɪtəri ˈpɒlɪsi/ | מדיניות מטבעית |
4.5 4.6 4.3 4.4
תרגול תגובת נתונים
סיילבוס
- הגדרת צמיחה כלכלית כעלייה ב-GDP נומינלי; הגדרת GDP ו-GP נומינלי
- תיאור מחזור העסקים (שיא, מרדף, שפל, התאוששות)
- הסבר גורמים, תוצאות (עלויות ותועלות) של צמיחה כלכלית ומרדפים
- הגדרה ומדידת אבטלה (מניית טוענים, סקר כוח העבודה)
- הסבר סוגי האבטלה (שחיקה, מבניתית, מחזורית/מחסור בביקוש) וגורמיה
- הסבר השפעות האבטלה ותבניות/שינויים בתעסוקה
- להגדיר מדיניות מוניטרית (ריבית, אספקת כסף) ואת תפקיד הבנק המרכזי
- להסביר את השפעות השינויים בריבית על הכלכלה
- הגדרת מדיניות צד האספקה (חינוך וקידום מקצועי, פרטיות, הסרת רגולציה, עמלות)
- הסבר השפעות מדיניות צד האספקה על המטרות המאקרו-כלכליות של הממשלה
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
נסו לפתור כל חלק לפני קריאת התשובה לדוגמה.
מקור: האטה במדינה P
הכלכלה של מדינה P האטה שתי שנים. רבות מפעלים קצצו משמעות, וחנויות דיווחו על פחות לקוחות. כדי לעזור, הבנק המרכזי הוריד את הריבית שלו מ-4.5 % ל-2.0 %. הממשלה מתכננת גם להגדיל הוצאות על כבישים ורכבות חדשים. כלכלנים מסוימים אזהרים שהרבים מהמועסקים עבדו בעבר במכרות פחם שנסגרו, ותעסוקות אלו לא יחזרו.
שנה צמיחת ת"ג ריאלי (%) אינפלציה (%) שיעור אבטלה (%) 2023 3.1 2.4 4.8 2024 0.6 1.8 6.2 2025 −1.2 1.1 7.9
(א) זהו את השנה שבה המדינה P נמצאה במיתון. [1] 2025: הת"ג הריאלי ירד (הצמיחה הייתה שלילית).
(ב) בכמה נקודות אחוז עלה שיעור האבטלה בין 2023 ל-2025? [2] $7.9-4.8=3.1$ נקודות אחוז. אל תכתוב "3.1 %": זה היה שינוי אחוזי, שפה הוא $\dfrac{3.1}{4.8}\times100\approx65\%$.
(ג) הסבר מדוע עלתה האבטלה כאשר צמיחת הכלכלה האטה. [4] כשהבתים והחברות קונים פחות, החברות מוכרות פחות ולכן מייצרות פחות. לחברות יש צורך עובדים פחות, ולכן הן מקצצות משמעות ועוצרות לגיוס. זוהי אבטלה מחזורית. הנתונים תומכים: הצמיחה ירדה מ-3.1 % ל-−1.2 % בעוד שהאבטלה עלתה מ-4.8 % ל-7.9 %.
(ד) ניתוח כיצד ההורדה בקצב הריבית עשויה להפחית את האבטלה. [6] ריבית נמוכה הופכת את ההשאלה זולה יותר. בתים נוהלים יותר הלוואות כדי לקנות רכבים ובתים, ויש להם תשלום פחות להלוואות קיימות, ולכן יש להם יותר לבלות. חברות נוהלות יותר הלוואות כדי להשקיע במכונות ובמבנים. חיסכון גם מניב פחות, ולכן אנשים חוסכים פחות ובלה יותר. הבלול הכולל עולה, החברות מוכרות יותר ומייצרות יותר, והן זקוקות לעובדים יותר, ולכן האבטלה יורדת. ציונים: כל שלב בשרשרת חובה לקשר למשנהו. "ריביות נמוכות מפחיתות אבטלה" ללא שרשרת מביא לציון נמוך מאוד.
(ה) דן אם הגדלת ההוצאה הממשלתית בדרכים וברכבות היא הדרך הטובה ביותר להפחית את האבטלה במדינה P. [8] מדוע כן: בניית דרכים יוצרת תעסוקה מיידית עבור עובדי בניין, והשכר שלהם מושקע בחנויות, ויוצר עוד תעסוקה. שיפור תשתית התחבורה מפחית גם עלויות לחברות, ולכן יכול להגדיל את הקיבולת הייצורית של הכלכלה בטווח הארוך (תועלת בצד ההיצע). מדוע לא: פרויקטים לוקחים שנים לתכנון, ולכן התעסוקה עשויה לבוא לאחר שהמיתון מסתיים. הממשלה עשויה להיות חייבת להלוות, מה שמגדיל את החוב הלאומי, או להעלות מסים בעתיד. חשוב מכל, המקור מציין שרבים מאבטלי העבודה הם חפרים קודם: זוהי אבטלה מבנית. דרכים חדשות לא יספקו להם את המיומנויות הנדרשות לתפקידים אחרים, ותעסוקות הבנייה עשויות ללכת לעובדים אחרים. סיכום: בניית דרכים יכולה לסייע בחלק המחזורי של העלייה, אך אינה התשובה הטובה ביותר לבד. מכיוון שחלק ניכר מהאבטלה הוא מבני, תוכניות השכלה מחדש לחפרים לשעבר (מדיניות בצד ההיצע) נדרשות גם כן. המערוב המיטיב תלוי בכמה מעליית ה-3.1 נקודות היא מחזורית וכמה היא מבנית.
4.5 4.6 4.3 4.4
טיפים לבחינות
שם את המשוואה, השתמש במכנה הנכון ותן יחידות. הסבר את השרשראות הסיבתיות; שפט גורמים, מגבלות וקבוצות מושפעות.
משמעותי כרטיס מילים
כלכלה קלאנית: הכלכלה הנראית ככלל אחד. העברת הכנסות: שימוש במיסים ותשלומים להעברת הכנסות בין קבוצות שונות. מיס רגרסיבי: מיס הנוטל אחוז גבוה יותר מהכנסה נמוכה מאשר מהכנסה גבוהה. מיס פרופורציונלי: מיס הנוטל את אותו אחוז מכל רמת הכנסה. להשקיע: לקבלוע כסף לנכסים צפויים להניב רווחים גבוהים בעתיד. ריאלי: נתון שממנו הוסרה השפעת עליית המחירים. מענקי אבטלה: תשלומי מדינה המופנים לאנשים שאינם מועסקים. דאינטוסטריאליזציה: ירידה בשיתוף התעסוקה בתעשייה בכלכלה. מדד מחירי הצרכן: מדד העוקב אחר עלות סל צריכה טיפוסי של משק בית. כוח רכישה: כמות הסחורות שיכולה לקנות סכום כסף מסוים.
שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה
לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.