ביקוש היא כמות שהצרכנים מוכנים AND יכולים לקנות בכל
מחיר לאורך תקופה (1.1.3a). שינוי במחיר הטוב עצמו גורם ל-
תנועה לאורך עקומת הביקוש; שינוי בכל קובע אחר משנה את
העקומה — פרסום, הכנסה, אופנה וטעמים, מחיר של תחליפים (a
עלייה מזיזה את ביקוש למוצר זה ימינה) ושל תוספים (עלייה מזיזה
אליהם שמאלה), ושינויים דמוגרפיים (1.1.3ב–ג). היצע הוא הכמות
שהמייצרים רוצים AND מסוגלים למכור בכל מחיר (1.1.3ד); שינויים במחיר
המשפיעים על עצמו גורמים לתנועה ALONG עקומת ההיצע, בעוד שעלויות
ייצור, טכנולוגיה, מיסים עקיפים, סובסידיות וגורמים טבעיים (אסונות, מזג אוויר) מזיזים אותה
(1.1.3e–f).
איזון הוא המקום בו הביקוש פוגש את ההיצע: $140 - 2P = 20 + 4P$ נותן
$P^* = 20$ יחידות מטבע ו$Q^* = 100$ פריטים/יום (1.1.3ז). ניתוח הזזות
(1.1.3ח): עלייה בביקוש מגבה גם את מחיר האיזון וגם את כמות האיזון; עלייה בהיצע
מגבה את הכמות אך מורידה את המחיר; שתי הזזות משאירות משתנה אחת
לא קבוע. ביקוש יתר במחיר P = 12: $Q_d = 116$ מול $Q_s = 68$, גורם
shortage of $48$; EXCESS SUPPLY at P = 25: $Q_s = 120$ against $Q_d = 90$,
לעודף אספקה של 30 (1.1.3i). כוחות השוק מסירים את שניהם: לקיצוץ מעלה
את המחיר למעלה, לעודף אספקה מוריד אותו למטה, עד שהשוק חוזר לאיזון
(1.1.3j).
מודל מקורי: הקיצוץ ב-12 והעודף ב-25 מחושבים בטקסט.
price elasticity of demand/praɪs ɪlæˈstɪsɪti ɒv dɪˈmænd/
אלסטיות מחיר בביקוש
price elasticity of supply/praɪs ɪlæˈstɪsɪti ɒv səˈplaɪ/
אלסטיות מחיר של אספקה
income elasticity of demand/ˈɪŋkʌm ɪlæˈstɪsɪti ɒv dɪˈmænd/
אלסטיות הכנסה בביקוש
2.2
אלסטיות
אלסטיות מחיר בביקוש (PED, 1.1.4a–b): $PED =
\tfrac{\%\Delta Q_d}{\%\Delta P}$. חישוב: עליית מחיר מ-20 ל-22
מזיזה את $Q_d$ מ-100 ל-96, ולכן $PED = \tfrac{-4\%}{+10\%} = -0.4$
(1.1.4c). החמש פרשנויות (1.1.4e): 0 אלסטיות מוחלטת
(אנכי), בין 0 ל−1 אלסטיקה אינלסטית, −1 יחידתית, מעבר ל−1 אלסטי,
אלסטי מושלם אינסופי (אופקי). PED תלוי במקבילים, ה
דרגת החיוניות, אחוז ההכנסה המופנה על הסחורה, והזמן
(1.1.4f). מבחן הכנסה כוללת (1.1.4g): TR $= P \times Q$; ב-P = 20, TR
$= 2000$; ב-P = 22, TR $= 2112$ — עליית מחיר שמעלה את ההכנסה מוכיחה
ביקוש אינלסטי; בעקומה המשותפת TR פוקדת ב-2450 שבה P = 35 (יחידת
PED).
אלסטיות אספקה לפי מחיר (PES, 1.1.4h–l): $PES =
\tfrac{\%\Delta Q_s}{\%\Delta P}$; במודל המשותף מחיר 20 → 24 זז
$Q_s$ 100 → 116, ולכן PES $= \tfrac{16\%}{20\%} = +0.8$ (היצע אינלסטי).
PES תלוי בגורמי הייצור (ניידותם), זמינות
מלאים, קיבולת עודפת וזמן (1.1.4m). דוגמאות (1.1.4n): מוצרים
מעובדים נוטים להיות יותר אלסטיים (מלאים, קיבולת עודפת, התאמה מהירה);
מוצרי ראשוניים פחות אלסטיים (תקופות גידול, רעבות, אדמה קבועה).
אלסטיות ביקוש לפי הכנסה (YED, 1.1.4o–q): $YED =
\tfrac{\%\Delta Q_d}{\%\Delta \text{income}}$; הכנסה +10% מגבירה כמות
+8% נותב YED $= +0.8$. פרשנות (1.1.4r): YED $> 1$ מוצר יוקרה, צורך תקני רגיל יש לו $0 < YED < 1$, YED $= 1$ משמעו אלסטיות הכנסה יחידית,
ו-YED $< 0$ משמעותו נמוך. חשיבות (1.1.4s): PED מדריך
מסים עקיפים (סחורות אינלסטיות מייצרות הכנסה אמינה) ומשכר; YED
מדריך תחזיות חברות לאורך המחזור — מכירות תפואה פורחות עם הכנסות,
הביקוש למוצרים נחותים עשוי לעלות כאשר ההכנסות יורדות, תוך שמירה על שאר הגורמים קבועים.
מודל מקורי: אלסטי בראש עקומת הביקוש, אינאלסטי בתחתית; TR מגיע לשיא כאשר PED הוא יחיד.
חקור
Price changes and revenue rectangles
Compare price times quantity before and after a change. State the percentage base when calculating finite-change PED.
2.1 2.2
תרגול תגובת נתונים
חילוץ. רוב שעועית הקקאו בעולם מגודלת באבי' ד'יואר ובגאנה. ב-2023 וב-2024 גשמים כבדים, ולאחר מכן יובש ומחלת צמחים הרסו חלק ניכר מהקציר. ב-2024 המחיר העולמי של שעועית הקקאו עלה מעל $10,000 לטון, כמעט פי ארבע מהמחיר בתחילת 2023. עצי קקאו חדשים לוקחים שנים רבות לייצר שעועית, ולכן חקלאים לא יכלו לגדול יותר במהירות. יצרני שוקולד שילמו יותר על שעועית והעלו את מחירי סביבות השוקולד שלהם.
יצרן שוקולד העלה את מחירו של סרט אחד מ-$1.00 ל-$1.20. מכירותיו השבועיות ירדו מ-500,000 סרטים ל-450,000 סרטים.
שאלות
(א) זיהה גורם אחד שהזיז את הציע של פולי קקאו בטקסט. [1]
(ב) צייר גרף ביקוש והצעה כדי להראות את השפעת הקוצץ הרע על שוק פולי הקקאו. [4]
(ג) חשב את אלסטיות המחיר של הביקוש לסרטי השוקולד. [2]
(ד) חשב את השינוי בהכנסה הכוללת השבועית של יצרן השוקולד, והסבר את התוצאה. [3]
(ה) הסבר שתי סיבות לכך שהציע של פולי קקאו היא אי-אלסטית לגבי מחיר. [4]
(ו) שקל האם יצרן השוקולד צריך להעלות את מחירו של סרטים נוספת. [9]
קוצץ רע מזיז את ההצעה שמאלה: המחיר עולה מ-$P_1$ ל-$P_2$ והכמות יורדת מ-$Q_1$ ל-$Q_2$.
תשובות מודל
(א) מזג אוויר רע (גשמי סערה או יובש), או מחלת צמחים.
(ב) הגרף מראה ביקוש $D$ והצעה $S_1$ הנפגשים ב-$P_1$, $Q_1$. הקוצץ הרע מזיז את ההצעה שמאלה ל-$S_2$. במחיר הישן נוצר כעת ביקוש עודף, ולכן המחיר עולה ל-$P_2$ וכמות הנרכשת והנמכרת יורדת ל-$Q_2$. נקודות: צירים מסומנים, שני עקומי ההצעה, החץ המראה את ההזזה, והמחיר והכמות החדשים.
(ג) $\%\Delta Q_d = \tfrac{450{,}000 - 500{,}000}{500{,}000} \times 100 = -10\%$ ו-$\%\Delta P = \tfrac{1.20 - 1.00}{1.00} \times 100 = +20\%$, ולכן $PED = \tfrac{-10}{20} = -0.5$. הביקוש הוא אי-אלסטי לגבי מחיר.
(ד) הכנסה כוללת לפני $= 500{,}000 \times 1.00 = \$500{,}000$; אחרי $= 450{,}000 \times 1.20 = \$540{,}000$. ההכנסה עלתה ב-$40,000 בשבוע. הביקוש אי-אלסטי לגבי מחיר ($PED = -0.5$): הירידה באחוזי המכירות (10%) קטנה מהעלייה באחוזי המחיר (20%), ולכן המחיר הגבוה מניב יותר כסף.
(ה) ראשית, עצי קקאו חדשים לוקחים מספר שנים להפיק שעועית, כך שהחווים אינם יכולים לגדל במהירות יותר כאשר המחיר עולה: הציעה מגיבה לאט. שנייה, לקקאו נדרשת אדמה ואקלים מסוימים, ולכן הייצור אינו יכול לעבור בקלות למקומות אחרים. (תשובות טובות נוספות: שעועית אינה ניתנת לאחסון לאורך זמן, ולחווים יש מעט קיבולת פנויה).
(f) לעלייה נוספת: הביקוש אי-אלסטי לגבי מחיר ($PED = -0.5$), ולכן מחיר גבוה מעלה את ההכנסה, כפי שהוכיח סעיף (ד). העלויות של החברה עולות כי פולי הקקאו יקרים משמעותית, ומחיר גבוה מגן על רווחיה. למרבית יצרני המתחרים יש אותן עלויות, ולכן סביר שהן גם יהיינה מחירים, והקונים עשויים שלא לעבור למותג אחר.
נגד עלייה נוספת: ה-PED נמדד עבור שינוי מחיר קטן אחד ועשוי שלא יישאר אותו דבר. במחיר גבוה הקונים עשויים להחליף לחטיפים אחרים או לשוקולד ממותג זול יותר, ולכן הביקוש עשוי להיות יותר אלסטי. אם ההכנסות יורדות, חלק מהקונים עשויים להפסיק לקנות שוקולד. חברה שמעלה מחירים יותר מהמתחרים שלה עשויה לאבד לקוחות לטווח הארוך. החברה יכולה במקום זאת להקטין מעט את הסטייק או להשתמש בפחות קקאו, מה שמשאיר את המחיר זהה.
שיקול דעת: עלייה קטנה נוספת סביר להניח שתעלה הכנסה בטווח הקצר, משום שהביקוש הוא אלסטי-מחיר והעלויות גבוהות. אך החברה צריכה לעקוב אחר מחירי המתחרים והמכירות השבועיות שלה, משום שהביקוש עשוי להיות יותר אלסטי ככל שהמחיר עולה. אם מחירי הקקאו יורדים כאשר התוצעות מתאוששות, ייתכן שיהיה טוב יותר לשמור על יציבות המחיר מאשר לאבד לקוחות נאמנים.
מה שהמבצעים מעריכים: גרף עם תוויות נכון, עבודה מוצגת לכל חישוב, ובתשובת "הערכה" נקודות משני הצדדים שמשתמשות במספרים מהמקור, ומסתיימות בשיקול דעת.
2.1 2.2
רשימת בדיקה
הגדרות ביקוש והיצע; תנועות מול הזזות עם חמישת הקובעים של הביקוש וחמישת הקובעים של ההיצע (1.1.3a–f).
שיווי משקל מתוך $Q_d = Q_s$; ניתוח הזזות; ביקוש עודף 48 במחיר P = 12 והיצע עודף 30 במחיר P = 25; התאמה בכוחות השוק (1.1.3g–j).
הגדרת PED, נוסחה, חישוב (−0.4), חמישה טווחי ערכים, ארבעה גורמים משפיעים, מבחן TR (2000 → 2112 → 2450) (1.1.4a–g).
הגדרת PES, נוסחה, חישוב (+0.8), חמישה טווחים, ארבעה גורמים, תוצרת מול ראשונית (1.1.4h–n).
הגדרת YED, נוסחה, חישוב (+0.8), ספינים/רגילים/נחותים; חשיבות לעסקים ולממשלה (1.1.4o–s).
הערות גבול: מסמך 1 (כלכלה מיקרו-כלכלית, 80 נקודות) מערבב שאלות ריבוי-בחירה, תשובות קצרות,
תגובות נתונים ושאלות פתוחות; מחשבון מותר. השתמש בהגדרות מדויקות; סימני גרף דורשים צירים מסומנים, עקומות, שיווי משקל ואת
חץ ההזזה. כל המספרים בפתרון הם מקוריים במודל המשותף.
מחיר שוק מקשר בין קונים ומוכרים. באיזון, כמות הביקוש שווה לכמות ההיצע. מחיר נמוך יכול ליצור ביקוש עודף; הסבר הלחץ על המחיר ללא הנחת התכוונות מיידית. הבדל בין תנועה לאורך עקום לבין שינוי בקובע אחר.
מקרה מפורט
בטבלת שוק מקורית, במחיר 15 הקונים מבקשים 110 פריטים/יום והמוכרים מציעים 80; במחיר 20 שתי הכמויות הן 100; במחיר 25 הן 90 ו-120. זהה את האיזון והסבר לחץ על המחיר ב-15. המחירים הם יחידות מטבע לכל פריט.
הכמויות המתאימות מזהות את האיזון במחיר 20 יחידות מטבע/פריט וכמות 100 פריטים/יום. במחיר 15 ההיערות היא 110 − 80 = 30 פריטים/יום. קונים המתחרים על מלאי מוגבל או מוכרים שמעדכנים מחירים עלולים להרים את המחיר. כאשר המחיר משתנה, הכמויות נעות לאורך עקומות בלתי משתנות. שינוי בהכנסה או בעלות יכולה במקום זאת להזיז עקום; התכוונות בפועל תלויה בתנאי השוק.
העברת עצמאות
מסע פרסום מרים ביקוש בעוד שעלויות הקלט של ספק עולים. הסבר מדוע כמות האיזון לא ניתן לחזות מכיוונים אלו בלבד ותיאור התרשים.
דגם מקורי מאומת
הביקוש זז ימינה וההיצע זוז שמאלה על צירי המחיר והכמות. שינויים אלו נוטים להרים את מחיר השיווי המשקל, אך השפעותיהם בכמות הן נגדיות זו לזו. שרטטו את שתי העקומות החדשות והשוו את הגודל היחסי של ההזזות לפני שהערכתם את הכמות. זיהו את הקובעים שאינם משתנים ואת האופק הזמני. עלייה גדולה בביקוש יכולה לעלות על התכווצות ההיצע; התכווצות גדולה יכולה להפוך תוצאה זו. אל תבלבולו בין תנועה הנגרמת ממחיר השיווי המשקל החדש לבין הזזה נוספת של ביקוש.
אלסטיות, רווחה ומדיניות
שינוי אחוזי דורשים קונבנציה מוגדרת. גמישות הביקוש (PED) משתמשת בכמות הביקוש ובמחיר המוצר באותה יחס ביקוש; גמישות ההיצע (PES) משתמשת בכמות ההיצע. גמישות הכנסה (YED) וגמישות מחיר חוצית משווות בין קובעים שונים. מיס יחיד יוצר סדק במחיר; הרגישות היחסית מעצבת את חלוקת המיס. חיצוניות נוגעת בעלויות/תועלות לצד שלישי, ולא רק בעסקה יקרה. סחורות ציבוריות וכשל מידע הם בעלי מנגנונים שונים.
מקרה מפורט
מחיר טרם מס בשוק מקורי הוא 10. לאחר מיסוי יחיד, צרכנים משלמים 12 ויצרנים מקבלים 9. חשבו את הפער והמס, ולאחר מכן ספקו טענת רווחה.
מס ליחיד=מחיר הצרכן−תוצרת היצרן=12−9=3 יחידות מטבע/יחיד. העמסת צרכן=12−10=2 יחידות/יחיד; העמסת יצרן=10−9=1 יחידות/יחיד. ההחלוקה המצוינת בהעמסה נוגעת באיזון זה, ולא בחוק מס אוניברסלי. הכנסות ממס=מס ליחיד×כמות לאחר המס; יש לדעת את הכמות. הכנסות הן העברה, בעוד שהשפעות רווחה דורשות שינויים ביתר, השימוש במשאבים וכל נזק חיצוני. מס תיקוני יכול להפחית ייצור יתר לא יעיל, אך רק עם מודל עלות חיצונית הרלוונטי והוכחות. עלות איסוף, הימנעות ונגישות חשובות.
העברת עצמאות
סובסידיה מרחיבה מוצע עם עלות חיצונית ללא מחיר. האם ייצור גדול יותר חייב להיות שיפור ברווחה? השוו מדיניה ממוקדת יותר.
דגם מקורי מאומת
ייצור גדול יותר יכול להגדיל נזק חיצוני גם אם צרכנים ויצרנים נהנים פרטית. זיהו עלויות חברתיות/פרטיות שוליות וכמות יעילה מול כמות שוק לפני ההערכה. חיוב ממוקד או תקן עשויים להתמודד עם הנזק בצורה ישירה יותר, בתלות במדידה, ביצוע והפצה. סובסידיה לחלופה נקייה יותר עשויה לעזור דרך מכניזם אחר; השפעותיהן הפיסקליות וההתנהגותיות עדיין דורשות הערכה. תלמידי IGCSE משתמשים בהבחנה נתמכת פרטית/חיצונית/חברתית; גיאומטריה פרטנית של רווחה שולית שייכת רק כאשר תוצאות המפות בקורס מאפשרות זאת.
מגבלות עדות והערכה
The tasks and marking points here are original, not official questions or mark schemes. The exam format follows the Issue 3 specification and the June 2025 4EC1/01 and 4EC1/02 papers and mark schemes: two 90-minute 80-mark papers, each four compulsory 20-mark questions mixing 1-mark multiple choice, 1–2-mark define/state/calculate, 6-mark analyse, 9-mark assess and 12-mark evaluate items that require reference to the supplied data; extended answers are level-marked (6-mark: 1–2/3–4/5–6; 12-mark: 1–4/5–8/9–12 with an AO4 judgement at the top). Assessment objectives weigh AO2 application at about half of the qualification.
שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה
לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.
