ייצור מונופולי, רווחיות ויעילות
הוצג| English | משמעות |
|---|---|
| monopoly power/məˈnɒpəli ˈpaʊə/ | כוח מונופולי |
| welfare loss/ˈwelfeə lɒs/ | אובדן רווחה |
| economic profit/ˌiːkəˈnɒmɪk ˈprɒfɪt/ | רווח כלכלי |
החלטה שתוכל לבדוק
- ספק בודד יכול להשפיע על המחיר, אך לקוחות עדיין קונים פחות כאשר מחירו עולה. הוא אינו יכול לבחור מחיר וכמות מכירה בצורה עצמאית.
- כוח בשוק אינו מבטיח רווח ואינו מסיר מגבלות ביקוש.
בנה את ההסבר
- הדגם של מונופול טהור כולל ספק אחד בשוק המוגדר, ללא תחליפים קרובים ומחסומים המגנים על מעמדו. הגדרת השוק וחלופות חשובות; חברה גדולה אינה מונופול באופן אוטומטי. חסמים עשויים לכלול יתרונות סקאלה, טכנולוגיה מוגנת, משאבים בלעניים, מיתוג, רישיונות או עלות כניסה/יציאה ספיטה. המונופוליסט מתמודד עם ביקוש השוק כהכנסה ממוצעת (AR) ויש לו הכנסה שולית (MR) מתחת למחיר תחת מחיר אחיד. הוא בוחר בכמות אופטימלית可行的 שבה MR=MC בנקודת מקסימום רווח, ולאחר מכן קורא את המחיר מהביקוש; הוא אינו קובע P=MC ככלל הרווח שלו.
- כמות מוגבלת ומרווח מחיר יכולים להעביר עודף לחברה ולהנמיך יעילות הקצאה בקרבנון ללא חיצוניות. סקאלה יכולה להנמיך עלות, ורווחים עשויים לממן מחקר או שירות טוב יותר; תחרות חלשה עשויה במקום זאת לאפשר X-inefficiency או חדשנות איטית. יעילות פרודוקטיבית ודינמית דורשת עדות לעלות אפשרית ושיפורים בפועל. צרכנים עשויים ליהנות מספק מאוחד אמין או לאבד בחירה, עודף וגישה; אף אחת מהתוצאות אינה נובעת מה ml ownership לבדה.
עיבוד העדויות
- מונופול פיקטיבי יש לו P=100−Q, MR=100−2Q ו-TC=200+20Q, כולל התשואה הרגילה הנדרשת. MR=MC20 נותן Q40, מחיר60, TR2400, TC1000 ורווח כלכלי1400. עודף צרכן=0.5×(100−60)×40=800.
- אותו קרבנון תועלת שולית/ביקוש/MC נותן Q80 ומחיר20. התועלת הנטו שלא יוצרה בין40 ל-80 היא0.5×40×40=800. עלות קבועה200 נשארת ללא שינוי בין שתי ההשוואות הכמותיות הללו, כך שתועלת נטו עולה2200→3000 אם הכמות הנוספת ניתן לממן ולהסיע. עם זאת, מכירת כל80 במחיר20 נותן הכנסה1600 מול עלות1800: קביעת מחיר לפי עלות שולית אינה מכסה עלות קבועה200. זהו קרבנון הקצה, ולא תוצאת שוק תחרותית בר-קיימת אופקית אוטומטית. ב-Q40, AC25 עולה על MC20; הרווח מחושב מ-TR−TC, ולא מתוך שול המחיר/MC בלבד. AC יורד ל-22.5 ב-Q80, ומראה הורדות נוספות בעלות סקאלה בטבלת דוגמה זו, ולא תוצאת מונופול אוניברסלית; עדיין יש לבחון ביקוש ומימון.
מהי תפוקת המונופול?
Difficulty 1/5 · 100 coins + a small bonus on first completion today
100−2Q=20 נותן Q40.
מהו הפסד הרווחה הנזכר?
Difficulty 1/5 · 100 coins + a small bonus on first completion today
משולש0.5×רווחי התקציב40×הפרש הערך המגריזלי40 שווה800.
מונופוליסט יכול לבחור כל מחיר וכל נפח מכירות באופן עצמאי.
Difficulty 1/5 · 100 coins + a small bonus on first completion today
הביקוש מקשר בין המחיר לכמות שהלקוחות מוכנים ויכולים לקנות.
בדיקת הגבולות
- משולש התועלת מניח ביקוש/עלות בלתי משתנים, ללא השפעות חיצוניות וכמות נוספת אפשרית. הוא מדד לתועלת נטו שאבדה, ולא לכל רווח המונופול או להעברה בין צרכנים לבעלים. טבלת עלות קבועה זו היא בעלת AC יורד; היא אינה גורסת שכל מונופול יש לו טכנולוגיה כזו.
- מונופול יכול לגרום להפסדים אם הביקוש חלש או העלויות גבוהות. חסמי כניסה יכולים להגן על עורקי מחקר אך לחסום רעיונות חדשים; רווחים לבדם אינם מוכיחים יעילות דינמית. יש להשוות חלופות, עלות משאבים, איכות, חדשנות וויסות. תועלת/הפסד חברתי וצדק עשויים לשנות את ההערכה. בחירת האספקה של מונופול תלויה בביקוש וב-MR, ולכן אין לה כרcurve אספקה ייחידה בלתי תלויה בביקוש כמו קטע עות המונופוליסט מתמודד עם ביקוש השוק כהכנסה ממוצעת (AR) ויש לו הכנסה שולית (MR) מתחת למחיר תחת מחיר אחיד. הוא בוחר בכמות אופטימלית可行的 שבה MR=MC בנקודת מקסימום רווח, ולאחר מכן קורא את המחיר מהביקוש; הוא אינו קובע P=MC ככלל הרווח שלו.
מדוע המחיר20 אינו מצליח לממן את רמת הייצור הבסיסית80 כאן?
Difficulty 1/5 · 100 coins + a small bonus on first completion today
העלות הקבועה200 נשארת קיימת גם כאשר P=MC.
יישום והסבר התשובה
- מדוע הרווח הכלכלי הוא1400 ולא שול המחיר/MC40 כפול הכמות40?
- השול מכסה1600 לפני עלות קבועה. נהגו עלות כלכלית קבועה200 כדי לקבל1400.
התאם את המונחים למשמעותיהם.
Difficulty 2/5 · 140 coins + a small bonus on first completion today
השתמשו בכל מונח לפי הקשר הכלכלי המפורט שלו.
שימוש מדויק במונחים
- כוח מונופולי: יכולת להשפיע על המחיר בשוק מוגדר, מוגבלת על ידי ביקוש וחלופות.
- הפסד תועלת: תועלת חברתית נטו שאבדה ביחס לקרבנון אפשרי ספציפי.
- רווח כלכלי: הכנסה פחות כל העלויות הכלכליות, כולל תשואות רגילות.
מונופול דמיוני עם P=100−Q, MR=100−2Q ו-TC=200+20Q, כולל התשואה הרגילה הנדרשת. MR=MC20 נותן Q40, מחיר60, TR2400, TC1000 ורווח כלכלי1400. עודף הצרכנים=0.5×(100−60)×40=800. אותו סמנון תועלת חציונית/MC בביקוש נותן Q80 ומחיר20. התועלת הנטו שאינה מיוצרת בין40 ל80 היא0.5×40×40=800. עלות קבועה200 אינה משתנה בין שתי השוואות התפוקה הללו, ולכן הרווחיות הנטו עולה2200→3000 אם ניתן לממן ולהעביר את התפוקה הנוספת. עם זאת, מכירת כל80 במחיר20 נותן הכנסה1600 מול עלות1800: מחיר על בסיס עלות חציונית אינו מכסה עלות קבועה200. זהו סמנון הקצאה, ולא תוצאת שוק תחרותי בר-קיימא לטווח הארוך באופן אוטומטי. ב-Q40, AC25 עולה על MC20; הרווח מחושב מ-TR−TC, ולא מרקמת המחיר/MC בלבד. AC יורד ל22.5 ב-Q80, מראה המשך בהפחתות עלות בקנה מידה בתוכנית זו, ולא תוצאה אוניברסלית של מונופול; הביקוש והמימון עדיין זקוקים להערכה.
משולש הרווחיות מניח דרישה/עלות בלתי משתנות, ללא השפעות חיצוניות ויכולת ייצור נוספת ראויה. הואמדד תועלת נטו אבודה, ולא כל הרווחים ממונופול או העברה בין צרכנים לבעלים. תוכנית העלות הקבועה הזו ספציפית בעלת AC יורד; היא אינה מעידה שכל מונופול יש לו טכנולוגיה זו. מונופול יכול להפיק הפסדים אם הדרישה חלשה או העלויות גבוהות. מחסומי כניסה יכולים להגן על תמורות מחקר אך לחסום רעיונות חדשים; רווחים לבדם אינם מוכיחים יעילות דינמית. השוו אלטרנטיבות, עלויות משאבים, איכות, חדשנות ותקנות. עלות/תועלת חברתית ועליון עשויות לשנות את ההערכה. בחירת האספקה של מונופול תלויה בדרישה וב-MR, ולכן אין לה קו אספקה ייחודי בלתי תלוי בדרישה כמו הקטע הסטנדרטי של עלות שולית של חברה מתחרה.
דגם המונופול הטהור כולל ספק אחד בשוק המוגדר, ללא תחליפים קרובים ומחסומים המגנים על מעמדו. הגדרת השוק וחלופות חשובות; חברה גדולה אינה בהכרח מונופול. המחסומים עשויים לכלול יתרונות קנה מידה, טכנולוגיה מוגנת, משאבים בלעדיים, מיתוג, רישיונות או עלויות כניסה/יציעה שחוקות. המונופוליסט ניצב מול דרישת השוק כAR ויש לו MR מתחת למחיר תחת תמחור אחיד. הוא בוחר בייצור ראוי שבו MR=MC בשיא הרווח, ואז קורא את המחיר מדרישה; הוא אינו קובע P=MC כחוק הרווח שלו.