סגנון וסארקזם

"הסגנון רשמי" אינו ניתוח

• סגנון אינו מאפיין אחד שטקסט או יש לו או שאינו יש לו.
• הוא ערבוב, ושימוש במילה המייצגת את הערבוב הוא מה שניתוח פירושו.
• לומר שסגנון הוא רשמי מייצג את התוצאה תוך דילוג על כל המרכיבים.

"רשמי" מייצג את הבגד; ניתוח סגנון שואל על הבד, החיתוך ולמה הסופר לבש אותו.

מהו סגנון

• סגנון של סופר הוא השילוב של בחירת מילים, סינטקס וכללים שבהם הסופר משתמש.
• שלושה רכיבים, שכל אחד מהם ניתן לניתוח נפרד.
• ניתוח שמציין את כל שלושת הרכיבים מסביר את הסגנון; אחד שמציין רק את התוצאה מכנה אותו.

אירוניה כחלקות

• סופרים עשויים לסמן מבט מורכב או אירוני באמצעות בחירות סגנוניות.
• אירוניה נובעת מההבדל בין מה שנאמר לבין מה שמתכוונים לו, או בין מה שמצופה לבין מה שקורה למעשה.
• לכן האירוניה היא תמיד פער, והניתוח פירושו להציין שתי צדדי הפער.

מציאת אירוניה ללא אינטואיציה

• לאירוניה אין הגדרה מילונית ברורה, מה שהופך אותה לקשה לקוראים בשפה זרה.
• השתמש בשיטה מבנית: מצא משפט שבו התוכן המילולי מתנגש עם הסביבה.
• שבחי יתר לצד הוכחות פוגעות, או טון רגוע לצד עובדה מוזרית, הם החלקות.

כתיבה על אירוניה

• אמור מה שהמילים טוענות. אמור מה שמה הסופר מתכוון אליו. ואז אמור מה הפער עושה לקורא.
• הקורא שמוגל לפעוט את הפער מוזמן להבנה שהטקסט לעולם לא מצהיר במפורש.
• הזמנה זו היא לעיתים קרובות המטרה — האירוניה הופכת את הקורא שתופש אותה לשותף.