כתיבת פתיחות וסיומים שנוסחים עם עדינות

שני משפטים בכל קצה

• במאמר בזמן אין מקום לפתיחה טקסית או לסיום סיכום.
• שני משפטים בכל קצה מספיקים כדי לבצע משימה מותרת כראוי.
• כל שאר הנקודות שייכות לגוף המאמר, שם נמצאות ארבע מתוך שש הנקודות.

הסיכום הוא יציאה, לא חנות מתנה הממכרת מחדש את כל הנקודות הקודמות.

בניית הפתיחה

• משפט ראשון: המשימה — מיקום הנושא, זיהוי החובה או היצגות העמדה שלך.
• משפט שני: הטוענה ההגנתית, מענה לשאלת הבחן.
• אין שום דבר נוסף. אין היסטוריה של האנושות, אין הצהרת כוונה ואין הגדרה סופית.

בניית הסיום

• משפט ראשון: הטוענה בשפה שהמאמר רכש אותה, או משמעותה.
• משפט שני: מה שמבוא אליו — השאלה הרחבה יותר, או מה שהטיעון מחייב.
• לאחר מכן עצור. מאמר שנסיים פעמיים מחליש את שני הסיומים.

מתי לכתוב אותם

• כתוב את הפתיחה רק אחרי ששרטטת את טיעוניך, כך שהטוענה תכסה את מה שאתה באמת יכול להגן עליו.
• כתוב את הסיום לבסוף, כשהדבר ברור לך כי מה המאמר למעשה טוען.
• אם הזמן קצר, אי-היכרות עם סיכום עולה פחות מאי-היכרות בהערות בפרק גוף.

מבחן המחיקה, לשני הקצוות

• מחק את הפתיחה והתחל בפרק הגוף הראשון. מה באמת נאבד?
• מחק את הסיום ועצור בנקודה האחרונה. האם המאמר מסתיים או פשוט מפסיק?
• מה שנאבד הוא מה שפרקי הגוף אמורים להכיל — ואין יותר.