הקשרת סרט; לימוד השוואתי · חקירה קולנועית השוואתית

תוכנית IB דיפלומה סרט HL (הערכה ראשונה 2019; מדריך 2017). נושא זה מאפשר את הלימוד ההשוואתי — המשימה המוערכת באופן חיצוני (30% SL, 20% HL): מצגת מולטימדיה מוקלטת של מקסימום 10 דקות בהשוואה בין שני סרטים על נקודת התמקדות אחת שנבחרה, עם רשימה של כל המקורות. הסרט נלמד באופן השוואתי בתוך היקף הקולנוע העולמי של המדריך, ולכן עמוד השדרה של הלימוד הוא תרבותי-השוואתי: שני סרטים מתוך קשרים תרבותיים שונים, המושווים באמצעות שפת קולנוע ו נערכים בהתאם לקונטקסט. מסמך זה מלמד את האומנות ההשוואתית. כל הדוגמאות המוצגות הן מקוריות.

חובה לדעת עבור הלימוד ההשוואתי:

נקודת ההתמקדות היא ציר השוואה אחד, המנוסח כשאלה או טוענה: לא "שני סרטים אלו" אלא "כיצד שתי גלי הרוח לאומיים מציגים את העיר" או "כיצד שני סרטים משתמשים בקול כדי ליצור בידוד". נקודת ההתמקדות מגיעה ראשונה כי היא מעצבת את הזוג: שני סרטים המבהירים אותו גם כן, מתוך קשרים תרבותיים שונים (היקף ההשוואתי של המדריך), כל אחד מהם בעל שפת קולנוע עשירה מספיק על ציר ההשוואה כדי לבצע ניתוח. הזוג בודק: האם כל סרט אומר משהו האחר אינו (הניגוד הוא הערך), וניתן לקרוא את שניהם עם אותם כלי עזר (שפת הסרט פלוס הקשר).

דוגמה מופת. דגש: כיצד שני סרטים בונים בידוד עירוני באמצעות צליל. זוגות: דרמת עיר בסרט אומנות אירופאי (דיאלוג מועט, זמזום תנועה, ללא מוזיקה) מול דרמת עיר במטרופולין מזרח אסייתית (צפוף טון חדר, קולות מצומצמים דרך טלפונים ומסכים). ה דגש מעצב מה מנתח (מערכות צליל) ומה לא (כוכבים, היסטוריית ז'אנר מעבר לצורך).

השוואה היא ניתוח מקביל, ולא שתי ביקורות ברצף: יש לבחור את אלמנטים הדגש (עבור צליל: צפיפות דיגטיקה, נוכחות או העדרות של המוזיקה, דיאלוג ושקט, גשר הצליל), ואז עבור כל אלמנט לנתח BOTH סרטים בתנועה אחת — כיצד הסרט האירופאי מדלל את נוף הצליל כדי ליצור בידוד (מציגות ל קונוטציה, נושא 01's שרשרת), כיצד הסרט האסייתי צופף את נוף הצליל אך יוצר בידוד בצורה שונה. הממצא של ההשוואה מתגלם בניגוד והסברו: אותו דאגה, שתי תרבויות סרט, שתי פתרונות — מוסברים על ידי הקשר כל סרט (תנועה, תעשייה, קהל, רגע). הכישלונות הקלאסיים: הביקורת הכפולה (כל סרט מסוכך, אין דבר מחובר), ה (תנועה, תעשייה, קהל, רגע). הכישלונות הקלאסיים: הביקורת הכפולה (כל סרט מתועד, אין קשר בין הדברים), ה- עולמות — הממצא של ההשוואה. רשימת אלמנטים (האלמנטים נפרטים, הנושא נשכח) ומאמר הנושא (דיבור קשר ללא שפת סרט).

דוגמה מפורטת, המשך. אלמנט: היעדר הצ'ינק. ב סרט האירופאי השקט מבודד את הגיבור (משמעות: העיר אינה מציעה הערות רגשיות); בסרט האסייתי הצ'ינק מוחלף על ידי גוונים של הודעות מושמעות (משמעות: קיימת קישור אך רק כצליל מכונה). הסבר הניגוד: שתי תרבויות סרטינות עונות על אותו בידוד מודרני בעולמות שמיעה שונים — הממצא מההשוואה. worlds — the comparison's finding.

המשימה מוקלטת באמצעי מולטימדיה: עד 10 דקות, תמונות ו מכל סרט כפתיון); זיהוי שני הסרטים (כותרת, במאי, שנה, ארץ, ומדוע זוגיות זו ספציפית); ההשוואה אלמנט אלמנט (כל אלמנט: קליפ קצר או תמונת סטיל, הרצף לכל סרט, הניגוד); ההסבר הקשרי (מה העולם של כל סרט מסביר); המסקנה (הממצא, חלק מקריאה אחת). אלמנט: קטע קצר או צילום סטטי, השרשרת לכל סרט, ה ניגוד); ההסבר הקונטקסטואלי (מהו העולם של כל סרט מתאר זאת); המסקנה (הממצא, כהבנה בלעדית אחת). מלאכה: הקליפים הם עֵדוּת (קצרים, מכוונים לרגע המנותח), הקול נושא את הטיעון (לא כותרות שנקראות בקול רם), והשעון השעון נח anachronistic at 10 דקות. רשימת המקורות מציינת את שני הסרטים כראוי, תוספת כל מחקר, מקוריים מופרדים משניוניים.

דוגמה מופעלת: תזמון מקורי. עשר דקות שחלפו: 0:00–0:40 המשפט הממוקד, קטעי הפתיחה של כל סרט מאחוריו; 0:40–1:20 ההתאמה הוצדקה (כותרת, במאי, שנה, מדינה, למה בדיוק שני הסרטים האלה); 1:20–8:20 האלמנטים, בקירוב 2:20 כל אחד — קליפ, שרשרת לכל סרט, ניגוד; 8:20–9:20 ההסבר הקונטקסטואלי; 9:20–10:00 הממצא, כקריאה אחת משלו. נשנש כדי לנחות ב-9:30: מול גב קשיח, ההקלטה שאינה נשנשת היא זו שהאלמנט האחרון שלה נחתך על ידי השעון ולא על ידי בחירה.

• המיקוד ראשית: ציר אחד כשאלה או טענה, לפני שהסרטים נבחרו (מיקוד).

• הבדיקת הזוגיות: ערך ניגוד, אותם כלים, קונטקסטים תרבותיים שונים (זוגיות).

• ניתוח מקביל: אלמנט אלמנט, שני הסרטים בכל פרק, המסלול הושלם (שיטה).

• הניגוד מוסבר על ידי הקונטקסט: העולם של כל סרט מסביר את הפתרון שלו (קונטקסט).

• ההצגה: משפט מרכזי, זוגיות, השוואת אלמנטים, קונטקסט, מסקנה; קליפים כעדויות; עד 10 דקות; מקורות מופרדים (הצגה).

• ההשוואה באמצעות בידוד דרך הצליל מובנת (עבודה).

• תוכנית התזמון המודגם נשלטה: 0:00–10:00 אלמנט על אלמנט, תרגול כדי להגיע ל-9:30 (הצגה). הערות גבול: המחקר ההשוואתי מסומן בתחום המיקוד של ההתמחות, העדות השפה-סרטי ואת ההסבר הרוחבי: המבקר חייב לשמוע טיעון אחד, לא שתי ביקורות. כל הדוגמאות העבודתיות הן מקוריות; הסרטים הנזכרים הם קנון תקני. תוכנית התזמון היא הקריטריון הנסתר במיקרו: קלטת שמגיעה ל-9:30 עם כל האלמנטים שלמים מדגישה את ניהול המשימה שמעריך בשקט. והממצא הוא כהבנה בלעדית אחת: השוואה טוענת ליחס בין שני עולמות הסרטים, לעולם לא לפסקה טוב יותר או גרוע יותר — הקלטת הדירוג הפסיקה להשוות ולהתחילה לעבור על הסרטים.