הופעה · תרגול, פרשנות ומסמכי הופעה

תוכנית IB תואר שני במחול HL (הערכה ראשונה 2016; מדריך 2014). נושא זה מצויד את הביצוע הנבחן בתוך-כיתה (40% HL): שניים או שלושה מחולות (סולו, דואט או להקה, לפחות אחד סולו או דואט) בכל סגנון, המבוצעים על ידי התלמיד בהצגה פתוחה כדי להציג יכולת ויכולת אקספרסיבית המתאימים למחול, בסך הכל 6-9 דקות, כאשר לפחות חצי מהזמן ייעוד לסולו ו/או דואט, מוגש בסרטון. גיליון זה מלמד את ערכת הביצוע, המשעת הפרשנות וההצגה. כל הדוגמאות המפורטות הן מקוריות.

חובה לדעת לביצוע:

התוכנית הביצועית נבנית תחת כללים המכוונים את הבחירה: שניים או שלושה מחולות בכל סגנון או סגנונות, לפחות אחד סולו או דואט, בסך הכל 6-9 דקות, כאשר לפחות חצי מהזמן ייעוד לעבודת סולו ו/או דואט. התוכנית מראה מגוון (סגנונות או מצבים מנוגדים) ולא שלוש גרסאות של אותו רקדן.

דוגמה מפורטת. תוכנית של שלושה: הסולו "Reach (one)" (2 דקות 30), הדואט "Doorframe for two" (2 דקות), והלהקה "Counting House" (2 דקות 30): סך הכל 7 דקות, 4 דקות 30 סולו-ודואט, חוק החצי מומש עם מרווח.

מיומנות היא בהירות: במרחב (קו ומסלול מוגמרים, לא טועניים), בזמן (הקצב של המשפט הוחזק, כולל השקטותיו), בדינמיקה (משקל, זמן וזרימה משתנים בהתאם לדרישות היצירה), ובאיכויות תנועה (ה"איך" של התנועה: מתמשכת מול קצבית, קורסת מול מוחזקת). המשמעת: הטכניקה משרתת את הכוונה של הריקוד, לעולם לא מציגה את עצמה: סיבוב משולש שמטשמש את המשפט הוא שגיאה, לא דקורציה.

דוגמה מעודנת, ממשיכה. ב"Reach (one)" החזרות המתכווצות חייבות להתכווצ גם בטווחן אך לשמור על בהירותן: הקהל חייב לראות שהמתיחה קטנהה, לא גסah.

משמעת הביטוי הקומוניקטיבי פועלת בשני כיוונים: כלפי השחקנים האחרים (הזמנות בדואט הן שיחה, לא ספירה לאחור) וכלפי הקהל (ה-הצגה הפתוחה היא הופעה אמיתית עם צופים אמיתיים, לא תרגיל מצולם). קריאה רגישה של כוונת כל ריקוד היא פרשנות: אותו ביטוי שנרקד כאגרסיה וככאב הם פרשניות שונות, והבחירה חייבת להיות ברורה.

דוגמה מעודנת, מסתיימת. בהצגה, "Doorframe for two" מפורשת כמגשר: הג'סטוס העצור נופל מחוץ לקצב, הנדדים לעולם לא מסתכלים זה על זה עד האיחוד הסופי: הכוונה ברורה מהשורה האחרונה.

משפט הערכה מעודן. "השקט עבד: שלושה צופים הושאלו קדימה בקפיאה השנייה, ואחד ענה על השאלה הישירה בקול — אך הסיום לא הושג, נשאל לאחר מכן, לא הוכח." ראשית עובדות, לאחר מכן שיפוט, מגבלות מצוינות — קריטריון ההופעה משלם על משפטים כאלה, לא על "אנחנו חושבים שהלך טוב".

• שניים או שלושה ריקודים, אחד לפחות יחיד או דואט, 6-9 דקות (תוכנית).

• מחצית הזמן בעבודת יחיד/דואט (חוק מחצית).

• בהירות במרחב, בזמן, בדינמיקה; טכניקה המשרתת את הריקוד (מיומנויות).

• ביטוי לשותפים ולקהל; כוונות ברורות (ביטוי).

• התוכנית המעודנת וההצגה שלה (מעודן). הערות גבול: המבקר חייב לראות את התהליך: החלטות נראות, מקורות מיוחסים, ההופעה מפורשת. כל הדוגמאות המעודנות הן מקוריות.