IB IB Diploma · Sports, Exercise and Health Science · SL: teaching notes
גרסה: הערכה ראשונה 2026
הערות אלו מכסות נושאים נבחרים מהקורס; הן אינן את כל הספציפיקציה.
הערכה וגבולות קורס
-
שלושה נושאים: פיזיולוגיית פעילות גופנית/תזונה, ביומכניקה, פסיכולוגיית ספורט/למידת מנוע. אין דגם נושאי בחירה ישנים.
-
מבחן SL מס' 1: 1.5 שעות, מבחן מס' 2: 1.5 שעות; HL: 1.75 שעות, 2.5 שעות. משקלים 36% ו-40%; חקירה אישית 24%, מקסימום 3,200 מילים.
-
עבודה מעשית 20 שעות, פרויקט מדעים משותף 10 שעה וחקירה 10 שעות.
-
מחקרים משתמשים בהסכמה מודעת, הערכת סיכונים בבית ספר, משימות נמוכות-סיכון ודואגה לפרטיות; אינם גורמים לפציעה, דהידרצציה, מאמץ מקסימלי או מצוקה פסיכולוגית.
פיזיולוגיה של מאמץ: תגובות והתאוששות
Official-unit focus: A.1 Communication; A.3 Response
קצב לב עולה במהלך סדרת פעילות קצרה ולאחר מכן מתאושש. זמן זה מקשר בין ביקוש לאנרגיה, הובלת חמצן וויסות קרדיו-ווסקולרי.
פלט קרדיאלי הוא כפול קצב לב וכמות אצצה. ונטילציה תומכת בחילוף גזים, בעוד שהובלה בדם מספקת חמצן לרקמות פעילות. ביקוש ל-ATP משתנה בהתאם לשינוי בפעילות שרירים.
תגובה חדה מתרחשת במהלך הפעילות או בקרבה מיד לאחר מכן. התאמת אימון מתפתחת לאורך סדרות חוזרות. קצב לב נמוך יותר לאחר מאמץ אינו יכול להוכיח כושר גופני טוב יותר לבדו ללא עומל עבודה תואם ותנאי משתתפים זהים.
השתמשו בהשתתפות מודעת ונדבנית, פיקוח מורה ובפרוטוקול מאושר בעל אינטנסיביות נמוכה. רשמו בסיס, עומל עבודה סטנדרטי ומדידות התאוששות בזמן. עצרו בגלל אי-נוחות אל תשתמשו במאמץ מקסימלי או באבחון רפואי כמשימה בכיתה.
דוגמה מופקדת
נתון: קצב לב הוא 120 פעימות לדקה וכמות אצצה היא 80 מ"ל לכל פעימה. פלט קרדיאלי = קצב לב × כמות אצצה = 120×80 = 9,600 מ"ל לדקה = 9.6 ליטר לדקה.
טעות נפוצה
ניטור קצב לב מדד תגובה אחת, אך לא כל הממדים של הביצוע. הידרצציה, לחץ, תרופות ופעילות גופנית אחרונה עלולים לעוות השוואות.
הידרציה: פרש איזון ללא הכפלת עורמים
מיקוד ביחידה הרשמית: A.2 הידרצציה ותזונה
משקל הגוף יכול להשתנות במהלך פעילות, אך השינוי אינו מדידה ישירה של זיעה בלבד. שתייה, שתן, בגדים ואי-ודאות במאזנים משפיעים על ההערכה.
איזון מים משווה קלט ותפוקה. במהלך פעילות גופנית, ייצור חום יכול להגדיל הזעה, בעוד שרעב וויסות הורמונלי תורמים לאיזון נוזלים. צרכי ההידרצציה משתנים בהתאם לפעילות, לסביבה ולאדם; חישוב בכיתה אינו יכול לקבוע צריכה אוניברסלית או לאבחן מצב בריאותי.
להערכת שדה פשוטה, אובדן זיעה בק"ג הוא כמעט משקל לפני הפעילות פחות משקל אחרי הפע PLUS משקל השתייה פחות משקל התן. ביטוי ההערכה לשעה בלבד לאחר רישום המשך הפעילות. approximation זו מתעלמת משינויי מסה נשימתיים ומטבוליים מסוימים ומניחה בגדים יבשים דומים ואיזון מתאים.
נתחלקו נתונים בדיוניים או נתונים מאושרים על ידי מורה ובעלי סיכון נמוך. רשמו רזולוציית איזון, זמן, קבלה והאם תנאי הבגדים תואמים. סטודנטים אינם צריכים להתאמן או לחשוף את משקל גופם האישי. לעולם אל תגבילו שתייה או תגרמו לעורמים כדי ליצור תוצאה. השוו בין אי-ודאויות והסברים חלופיים לפני פרשנות של הבדל.
דוגמה מופקדת
ידוע: משקל בדיוני הוא 60.0 ק"ג לפני ו59.6 ק"ג אחרי שעה; קבלת שתייה היא 0.50 ק"ג ופלט שתן הוא 0.10 ק"ג. הערכת אובדן זיעה = 60.0−59.6+0.50−0.10 = 0.80 ק"ג, כמעט 0.80 ליטר באמצעות 1 ק"ג/ליטר. הירידה במשקל הגוף של 0.40 ק"ג לבד תחתיר את האובדן המודל זה.
טעות נפוצה
שינוי במסה אינו בהכרח שינוי בשומן הגוף. הערכת זיעה מודלית אינה מבטיחה הגבלת נוזלים, אבחנה או המלצה ספורטיבית אחת לכל.
עיכול, הובלה ועדויות לבריאות
מיקוד ביחידה הרשמית: A.2 הידרצציה ותזונה
שתי מזונות עשויים להיות בעלות אותו מסה אך לספק חומרי תזונה שונים. טענה רפואית חייבת לבדיל בין החומר התזונתי שנמדד לבין ההשלכה הרפואית שהוסקה.
מולקולות מזון גדולות וחסרות פתרון עוברות עיכול למולקולות קטנות ופתירות. קרבוהידראזות יוצרות סוכרים, פרוטאזות יוצרות חומצות אמינו, וליפאזות יוצרות חומצות שומן וגליצרול. מיץ מרה אמולסיפי שומנים ועוזר לנטרל תוכני מערכת העיכול חומצי.
ספיגה מעבירה תוצרי עיכול פתונים לדם או ללימפה. משטחי החלפה דקים ושטח פנים גדלים מקצרים את דרכי הפיזור ומגדילים את ההעברה. פעילות אנזימטית והובלה הן תהליכים שונים.
השתמש בתגובת בנדקט עם חימום מבוקר לסוכרים מחזירים, יוד לזרע, תגובת ביורט לחלבון, ובמבחן האמולסיה באלכוהול לשומנים. הרחק אלכוהול מלהבות. השתמש בשליטים חיוביים ושליליים.
דוגמה מופקדת
נתון: 6 מתוך 24 משתתפי המחקר מדווחים על מצב. פרופורציה = מקרים / כולל. אחוזים = 6/24 × 100 = 25%. האחוזים מתארים דגימה זו. הם אינם מבססים that מזון אחד גרם למצב; משתנים מבולבלים ואופן בחירת הדגימה חשובים.
טעות נפוצה
נוזל מרה אינו אנזים. תגובה חיובית למזון מזהה רכיב בתנאי הבדיקה; היא אינה מראה that מזון הוא בריא או לא בריא בכל תזונה.
ביומכניקה: תנועה ואימפולסה
מיקוד יחידה רשמית: B.1 יצירת תנועה בגוף; B.2 כוחות, תנועה ותנועת גוף
נחיתה עם ברכיים כפופות מגדילה את הזמן שבו מתרחש שינוי בתנע. התנועה יכולה להפחית את הכוח ההשפעה הממוצע עבור אותו שינוי בתנע.
תנועת מפרקים נובעת מכוחות שרירים הפועלים דרך מערכות מנוף. מרכז הכובד ובסיס התמיכה משפיעים על יציבות. אימפולסה מקשרת בין הוכחות כוח-זמן לשינוי בתנע.
ניתוח ביומכני חייב להגדיר את הקטע, הכיוון והשלב בתנועה. כולל נקי וכוח שריר יחיד אינם מתחלפים. זרוע מנוף ארוכה יותר יכולה לשנות מומנט ללא שינוי בכוח המופעל.
השתמשו בסרטון מאושר על ידי מורה של תנועה בטוחה עם הסכמה. קליברו מרחק וזמן, זיהו מסגרות בצורה אחידה והימנעו מהעברת טענות רפואיות מתקליט דו-ממדי. פרספקטיבת מצלמה עלולה לעוות זוויות מפרק apparent.
דוגמה מופקדת
נתון: תנע משתנה ב-150 ק"ג מטר לשנייה. גודל הכוח הממוצע = שינוי בתנע / זמן עצירה. עבור 0.30 שניות, כוח = 150/0.30 = 500 N. עבור 0.60 שניות, כוח = 150/0.60 = 250 N. ממוצע אידיאלי זה אינו כולל את הפרטים של עקומת הכוח המשתנה.
טעות נפוצה
הכוח הגדול ביותר אינו זהה לכוח הממוצע. מחקר תנועה בבית ספר לא צריך ליצור באופן מכוון נחיות בעלות השפעה גבוהה כדי לבדוק היפותזה.
עדות לפגיעות: השוו חשיפה גם כמוניות
מיקוד יחידה רשמית: B.3 פגיעה
קבוצה מקליטה יותר פגיעות לאחר הוספת סדנאות אימון. כמות גדולה יותר אינה בהכרח מעידה על סיכון גדול יותר לשעה חשיפה.
ניטור פגיעות דורש הגדרת פגיעה מפורשת, רישום עקבי ומכנה חשיפה. פגיעות חדות עוקבות אחר אירוע ספציפי; פגיעות מעומס יתר יכולות להתפתח דרך טעינה חוזרת. מכניזם, יכולת רקמה, פגיעה קודמת, ציוד וסביבה יכולים לתרום, כך שקשר שנצפה לעיתים קרובות לא מקיים סיבה יחידה.
קצב התרחשות מחלק אירועי פגיעה חדשים בזמן חשיפה, לעיתים קרובות מבוטא לכל 1,000 שעות ספורטאי. השתמש באותה הגדרת מקרה ובשיטת חשיפה בהשוואות. חומרה, חזרות ורישומים חסרים חשובים גם כן; שתי קבוצות עם אותה התרחשות יכולות להיות עם זמן אבוד שונה או סוגי פגיעה שונים.
השתמש בטבלאות ניטור בדיוניות וממוחלות. זיהה מה נחשב לפגיעה וכיצד חשיפת אימון או משחק נרשמה. חשב קצבים דומים, בדוק גדלי דוגמה ושינויים בדיווח, והצע השערות למניעה לצוות מוסמך לעמוד עליהן. סטודנטים אינם גורמים לפגיעות, אינם מאבחים חברי כיתה ואינם מחליטים על הסכמת חזרה למשחק.
דוגמה מופקדת
ידוע: לקבוצה A יש 6 פגיעות ב-3,000 שעות אתלטיות, קצב של 2 ל-1,000 שעות. לקבוצה B יש 8 פגיעות ב-8,000 שעות אתלטיות, קצב של 1 ל-1,000 שעות. לקבוצה B יש מספר פגיעות גדול יותר אך קצב תקן חשיפה נמוך יותר. מערכות דיווח שונות או עוצמת פגיעות עשויות להפוך את ההשוואה למטעה.
טעות נפוצה
הערכת קצב ממספר קטן של אירועים היא לא ודאית. קצב רשומה נמוך יכול לשקף דיווח חסר, וקשר הנורמלי לחשיפה אינו הוכחה לאפקט סיבתי של התערבות למניעה.
מוטיבציה, מתח והוכחות במערכת הספורט
מיקוד יחידה רשמית: C.1 הבדלים אישיים; C.3 מוטיבציה; C.4 מתח והתמודדות; C.5 כישורים פסיכולוגיים
שני ספורטאים עשויים להגיב בצורה שונה לאותו תחרות. הערכה, ניסיון ואסטרטגיות ההתמודדות שלהם משפיעים על התגובה.
מוטיבציה עוסקת בהתחלה, כיוון ועקשנות של התנהגות. מתח תלוי חלקית בקשר בין דרישות נתפשות ומשאבים נתפשים. הרמה (arousal) וחרדה הם מושגים קשורים אך נפרדים.
קנה מידה דוח עצמי מדוד את החוויה המדווחת תחת העיצוב שלו. הוא אינו מאבטח אבחון או מקיף קשר אוניברסלי בין הרמה לבין ביצוע. ניתח בדיקות בתוך-אדם ובין-אדם בנפרד.
השתמש בשאלונים אנונימיים ונדירים באישור בית הספר, הימנע מהגילוי פרטי רגיש, והאפשר השתתפות להיסגרות. השוו את אותה משימה ונקודת זמן, הגדר את הקנה מידה והסבר את מגבלותיו.
דוגמה מופקדת
ידוע: ציונים מדווחים הם 2, 4, 4, 5 ו5. ממוצע = סכום/מספר = 20/5 = 4. טווח = מקסימום-מינימום = 5-2 = 3. הממוצע מסכם דוגמה זו וקנה מידה זה, ללא הוכחה מדוע המשתתפים שונים.
טעות נפוצה
קורולציה אינה מוכיחה שהמתח גרם לתוצאת ביצוע. סטודנטים אינם צריכים לגרום לעצבון כדי לחקור התמודדות.
שליטה מוטורית: משוב, תזמון ועדויות
מיקוד יחידה רשמית: C.2 למידה מוטורית
לומד מתקן תנועה איטית לאחר ראיית שגיאה, אך פעולה מהירה מאוד עשויה להסתיים לפני שהמשוב החזותי יצליח לשנות אותה. הזמן מגביל את התפקיד של המשוב.
שליטה בלולאת פתוחה מדגישה הוראה מארגנת מראש במהלך פעולה; שליטה בלולאת סגורה משתמשת במשוב כדי להשוות את התוצאה למטרה ולשנות את השליטה. פעולות ספורטיות רבות משלבות הכנה קדמית עם משוב. משוב פנימי נובע ממידע החושי של המבצע, בעוד שמשוב מוגבר הוא מידע נוסף מסופק על ידי מקור אחר.
להבחין בין ידעת תוצאה לבין ידעת ביצוע. ציון דו"ח על התוצאה; תיאור מצב היד דו"ח על מאפייני התנועה. משוב יכול לכוון לתרגול, אולם הצלחה מיידית עם הנחיות רציפות עשויה לא להישמר כאשר ההנחיות מוסרות. לכן שימור והעברה מספקים ראיות לימוד חזקות יותר מאשר ציון תרגול אחד.
השתמש במשימת מטרה או העתקה יושבת ונדירית-סיכון. הגדר את התוצאה, שמור על הזדמנויות תרגול שוות, תן טבלת משוב הסכמה והערך ביצוע מעוכב ללא משוב. מאזן את סדר הקבוצות ככל האפשר והשתמש ברשומות אנונימיות. אל תטען שהמשימה מדמה לחלוטין ביצוע על-אנושי.
דוגמה מופקדת
ידוע: ניסוי אחד מספק 20 ניסיונות ו14 הצלחות, או 70%. מבחן מעוכב ללא משוב מספק 20 ניסיונות ו10 הצלחות, או 50%. הירידה היא 20 נקודות אחוז, ולא ירידה יחסית של 20%; ירידה יחסית היא (14−10)/14 ×100, בקרוב ל-28.6%. התצפית תומכת בחקירה על תלות בהנחיות, ולא הסבר מובטח.
טעות נפוצה
פתוח וסגור הם מודלים, ולא טענה כי מערכת העצבים של ספורטאי משתמשת רק במנגנון אחד. זמן משוב, מורכבות המשימה וזמינות החושים משפיעים על מה ניתן להסיק.
למידה מוטורית, משוב ושמר
מיקוד יחידה רשמית: C.2 למידה מוטורית
לומד מבצע היטב בעוד מאמן נותן הוראות מתמידות, ולאחר מכן מתקשה ביום שלאחר מכן. ביצוע מיידי ולמידה שנשמרה הם תוצאות שונות.
למידה מוטורית היא שינוי יחסית מתמשך ביכולת תנועה כתוצאה מאימון. ידעת תוצאות עוסקת בתוצאה; ידעת ביצוע עוסקת באיכות התנועה.
מבחן שמירה לאחר הפסקה וללא אותה עזרה יכול לספק הוכחה ללמידה. תנאי האימון, ניסיון קודם וקושי המשימה צריכים להיות בשליטה לפני השוואת שיטות משוב.
השתמש במשימת מטרה סיכון נמוכה, זמן אימון שווה, הצבה אקראית או מאוזנת, ומבחן שמירה מעוכב. הקלט דיוק תוצאה בנפרד מאיכות תנועה. בקש הסכמה והימנע מכינויים לגבי יכולת או אישיות של המשתתף.
דוגמה מופקדת
ידוע: 12 מתוך 20 זריקות פגעו במטרה במהלך השימור. דיוק = ניסיונות מוצלחים/סה"כ ניסיונות ×100 = 12/20×100 = 60%. קבוצה אחרת ב-70% אינה עדיפה באופן אוטומטי ללא משתנה דגימה וביצוע התחלתי דומה.
טעות נפוצה
יותר משוב לא תמיד טוב יותר לביצוע עצמאי. שיפור לטווח קצר בלבד אינו מראה שינוי למידה מתמשך.
אי-ודאות, שיפועים ובדיקת מודלים
התמקדות ביחידות רשמיות: תוכנית ניסויית מעשית
קו העובר קרוב לכל נקודת הנתונים הוא שימושי, אך השיפוע שלו עדיין יכול להיות לא ודאי. גרף מהווה עדות למודל בתחום המדידה.
שתות אקראית גורמת לקריאות חוזרות להשתנות. שגיאה מערכתית מזיזת תוצאות באופן אחיד. אי-ודאות מוחלטת כוללת את יחידת המדידה; אי-ודאות יחסית או אחוזית משווה את האי-ודאות לערך הנמדד.
למכפלה או למנה, חיבור אי-ודאויות פרקציונליות הוא קירוב נפוץ לאי-ודאות מקסימלית. להפרשה, יש לחבר אי-ודאויות מוחלטות. חיתוך שאינו אפס יכול לחשוף סטייה או מודל לא מלא.
ציין יחידות על הצירים ובחר בקנה מידה הגיוני. צייר פסי אי-ודאות כאשר יש סיבה לכך, צייר קו התאמה מיטבית ולא מחבר כל נקודה, והערכה שיפועים תלולים ומשטחים סבירים כאשר השיטה הדורשת זאת מתבקשת.
דוגמה מופקדת
ידוע: אורך = 50.0 מ"מ עם אי-ודאות 1.0 מ"מ. אי-ודאות אחוזית = אי-ודאות מוחלטת/ערך ×100 = 1.0/50.0×100 = 2.0%. עבור מנה של שתי כמותות שנמדדו באופן עצמאי עם אי-ודאויות אחוזיות מקסימליות של 2% ו3%, ההערכה המקסימלית הסכומית היא 5%.
טעות נפוצה
חזרה על קריאות מצמצמת את האי-ודאות האקראית בממוצע אך אינה מסירה אוטומטית שגיאת אפס. אל תציין יותר ספרות עשרוניות מאשר המדידה שלך יכולה לתמוך בהן.